אי-ביטחון תזונתי בישראל: האם תוכנית תווי המזון היא הפתרון?

בישראל 16% מהמשפחות סובלות מאי-ביטחון תזונתי ו-21% מהאוכלוסייה חיים מתחת לקו העוני – נתונים חמורים מאוד בהשוואה למרבית מדינות הרווחה. מחקר חדש של מרכז טאוב בחן את כלי המדיניות המרכזי שאומץ בישראל בתקופת הקורונה כדי להתמודד עם אי-ביטחון תזונתי – תוכנית תווי המזון, ומצא פער משמעותי בין מספר המשפחות שקיבלו תווי מזון לבין מספר המשפחות שחיות מתחת לקו העוני ביישובים השונים: ביישובים ערביים, ובעיקר ביישובים בדואיים, נמצא פער שלילי גדול, ואילו ביישובים החרדיים נמצא פער חיובי – כלומר יותר משפחות קיבלו תווי מזון ממספר המשפחות החיות מתחת לקו העוני ביישוב. כמו כן עלה חשש לקליינטליזם – שימוש של פוליטיקאים בחלוקת משאבים ציבוריים כדי לעודד תמיכה פוליטית.

במחקר חדש של מרכז טאוב שערכו פרופ' ג'וני גל, אורי אוברמן וניר קידר, בחנו החוקרים את מידת היעילות של מערך תווי המזון שהופעל כדי להתמודד עם אי-ביטחון תזונתי, באמצעות התמקדות ברמה המקומית ובחינת הממשק שבין חלוקת תווי המזון ובין תחולת העוני.