לקראת השנה האקדמית החדשה: השכלה עודפת בישראל

שנה אקדמית חדשה בפתח וזאת הזדמנות טובה לדון בהשכלה הגבוהה בישראל ובתופעה של השכלה עודפת. רבות נכתב על יתרונותיה של ההשכלה הגבוהה. היא מעודדת חדשנות ותעסוקה, משפרת את התפוקה באופן שמגביר את הצמיחה הכלכלית ומשפרת גם את כושר ההשתכרות של העובד עצמו. נוסף על כך, מחקרים מצאו שהשכלה גבוהה מתואמת עם מודעות פוליטית גבוהה יותר ועם שיעורים גבוהים יותר של השתתפות בבחירות, עם רמות נמוכות של פשע ועוני, עם העסקה גבוהה והסתמכות נמוכה יותר על סיוע ממשלתי, והיא אף מתואמת עם מצב בריאותי טוב יותר.

עם זאת, בעקבות העלייה הניכרת ברמת ההשכלה בעשורים האחרונים, ועל אף היבטיה החיוביים של ההשכלה הגבוהה, רבים ככל שיהיו – לעיתים מתקיים בקרב האוכלוסייה מצב של השכלה עודפת, שבו רמת ההשכלה של הפרט עולה על הכישורים הנדרשים במסגרת עבודתו. פירוש הדבר הוא שהמשאבים הפרטיים והציבוריים המושקעים ברכישת ההשכלה אינם מנוצלים בצורה מיטבית בשוק העבודה, והדבר מקטין את ההחזר האישי והחברתי על ההשקעה.

מחקרו של חיים בלייך בחן את תופעת ההשכלה העודפת בקרב בעלי תארים אקדמיים המועסקים במשלחי יד שאינם מחייבים תואר. במחקר נמצא שבשנים 2017–2019 סווגו 17.5% מן העובדים בעלי תואר אקדמי כבעלי השכלה עודפת. ההסבר הרווח לתופעה זו קושר בין תחום לימוד להשכלה עודפת: התופעה נפוצה מאוד בקרב אנשים שלמדו מדעי הרוח ומדעי החברה, בעוד מי שלמדו משפטים, רפואה, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב הם בעלי סיכויים נמוכים מאוד להימצא במצב של השכלה עודפת. המחקר של מרכז טאוב ביקש לעמוד על הסברים נוספים לתופעת ההשכלה העודפת בהקשר הישראלי.
חשוב לציין שבישראל יש שיעור גבוה של אקדמאים בהשוואה בין-לאומית בכלל ובהשוואה למדינות המפותחות בפרט. סביר להניח שהשנה נתון זה עלה עוד יותר בשל אחוז ההרשמה הגבוה למוסדות להשכלה גבוהה בעקבות מגפת הקורונה.

אז מהן הסיבות להשכלה עודפת שנמצאו במחקר?

כישורי שפה: מן המפורסמות הוא שידיעה טובה של השפה תורמת להשתלבות טובה יותר בחיים האזרחיים. יתרה מזו, כישורי שפה הם בעלי השפעה קריטית על היכולת להיכנס לשוק התעסוקה ולהשתלב בו בצורה מיטבית. לכן לאנשים בעלי בקיאות בשפה יש סיכוי גדול יותר למצוא עבודה מתגמלת התואמת את מערך המיומנויות שלהם, ואילו לאנשים שסובלים ממחסום שפה יש סיכוי גדול יותר לעבוד במקצוע שאינו מחייב תואר אקדמי ולהיות מסווגים כבעלי השכלה עודפת. בישראל כישורי השפה חשובים במיוחד משום שהמדינה קולטת עולים באופן תמידי. המחקר מצא שיעור גבוה של השכלה עודפת בקרב עולים צעירים (בגילי 44-25) שרכשו את השכלתם בחו"ל ושאינם בעלי שליטה טובה בעברית. ממצא זה הוא בעל משמעות רבה לדור הצעיר, שכן בניגוד לעולים מבוגרים, לעולים הצעירים צפויות עוד שנות עבודה רבות.

גיל וותק במקום העבודה: ככלל, השכלה עודפת נפוצה יותר בקרב צעירים בתחילת הקריירה שלהם בשל העובדה שאין להם ניסיון מקצועי רלוונטי. לרוב, ההתאמה בין השכלה גבוהה למשלח היד של האדם עולה ככל שחולף הזמן והוא צובר ניסיון מקצועי. עם זאת, המחקר מראה כי לעובדים שמחליפים את מקום עבודתם אחרי גיל 45 יש סיכוי גבוה להימצא במצב של השכלה עודפת. הסיבות העיקריות הן התיישנות כישוריהם על רקע ההתפתחות הטכנולוגית המהירה, מחסור בידע באשר למיומנויות החדשות הנדרשות בשוק העבודה והיעדר הכשרה מתאימה. גורם נוסף התורם לתופעה עשוי להיות גילנות, כלומר אפליה על רקע גיל.

גמישות מרחבית: מחקרו של בלייך הוא המחקר הראשון בישראל שבחן את הקשר שבין השכלה עודפת לדפוסי יוממות. ככלל, הנגישות להזדמנויות תעסוקתיות תלויה במידה רבה בגמישותו המרחבית של העובד, קרי במוכנותו להעתיק את מקום מגוריו או להעביר יותר זמן בדרכים. מהנתונים עולה שככל שהמוכנות הזאת עולה – היקף ההשכלה העודפת יורד. זאת ועוד, זמינות של רכב פרטי עבור מחפשי עבודה תורמת לשיפור הניידות שלהם ומאפשרת להם להרחיב את רדיוס חיפוש העבודה, וכתוצאה מכך תורמת להתאמה טובה יותר בין השכלת העובד לדרישות מקום העבודה.

לסיכום, כישורי שפה, גיל ומגבלות גיאוגרפיות כמו מקום מגורים מרוחק ממרכזי תעסוקה וחוסר ניידות עשויים לדחוף עובדים משכילים לעסוק במשלח יד שאינו דורש תואר אקדמי. משבר הקורונה ואיתו סגירת השמיים שיבשו את תוכניותיהם של צעירים ישראלים רבים ודחפו רבים מהם לפנות להשכלה גבוהה. אלא שלצד היתרונות הגלומים בכך – הגדלת הפריון ושיפור המצב התעסוקתי של צעירים רבים – הדבר עשוי גם להרחיב את תופעת ההשכלה העודפת בישראל בשנים הקרובות.