אי-שוויון בהתאמות לתלמידים עם לקויות למידה בבחינות הבגרות והשפעתו על הישגים

שיעור התלמידים המקבלים התאמות בבחינות הבגרות בישראל על רקע לקויות למידה טיפס בעקביות בעשור האחרון. לקראת תקופת הבגרויות העומדת בפתח, מרכז טאוב מפרסם מחקר חדש שבחן כיצד העלייה בשיעורי ההתאמות הניתנות לתלמידים עם לקויות למידה, וההבדלים בשיעורי ההתאמות בין בתי ספר מרמות חברתיות-כלכליות שונות, משפיעים על ההישגים הבית-ספריים. חוקרי מרכז טאוב ד"ר שרית סילברמן, פרופ' אלכס וינרב ונחום בלס מצביעים על פגמים וחולשות במערך ההתאמות, ומציעים שני צעדים שעשויים לייתר את הצורך ברוב ההתאמות הניתנות כיום.

מספר התלמידים המקבלים התאמות בבחינות הבגרות בישראל עבור לקויות למידה גדול בהרבה מההערכה הבין-לאומית של שכיחות לקויות הלמידה, ואף נמצא במגמת עלייה

שיעור התלמידים הישראלים שמקבלים התאמות אינו משקף כלל את ההערכה הבין-לאומית בדבר שכיחותן של לקויות הלמידה, העומדת על כ-15%. יתרה מזו, בעשור האחרון שיעורם של מקבלי ההתאמות בישראל אף הלך וגדל – מ-35% מהתלמידים בשנת 2011 ל-54% ב-2021. נתון זה מרמז שמספר התלמידים המקבלים התאמות בבחינות הבגרות בישראל מושפע מגורמים אחרים מעבר לשכיחות האמיתית של לקויות הלמידה.

ההתאמות שניתנות בבחינות הבגרות בישראל משתנות בהתאם לקשיים של התלמיד ולגורם המאשר אותן, והן נחלקות לשלוש רמות: רמה 1 מתייחסת לתנאי הבחינה בלבד, למשל הארכת זמן; רמה 2 מתייחסת לתנאי הבחינה, לדרך העברתה ולאופן המענה – למשל השמעת שאלון הבחינה או מענה בעזרת מחשב; ורמה 3 מתייחסת בנוסף גם לתוכן הבחינה, למשל מבחן מותאם. בניגוד להתאמות ברמה 2 ו-3, המחייבות אבחונים מקצועיים יקרים ואישורים על ידי ועדות מחוזיות, רוב ההתאמות ברמה 1 אינן מחייבות אבחון מאז שינה משרד החינוך את מדיניותו לגבי התאמות אלו ב-2015, והן נקבעות על ידי ועדות בית-ספריות בלי צורך בקבלת אישור ממשרד החינוך. התוצאה הישירה של מהלך זה הייתה עלייה חדה בשיעור מקבלי ההתאמות ברמה 1, מ-8% ב-2016 לכמעט 40% ב-2021. ואכן, רוב העלייה במתן התאמות בבחינות הבגרות בעשור האחרון נובעת מהגידול בשיעורי ההתאמות ברמה 1.

העלייה בשיעורי ההתאמות הבית-ספריות גדולה יותר בבתי ספר ביישובים מבוססים כלכלית, אף שהתאמות אלו אינן דורשות אבחון שכרוך בתשלום

בשנים 2011 עד 2021, שיעור ההתאמות ברמה 3 נותר יציב ושיעור ההתאמות ברמה 2 ירד. בתחילת התקופה ניכרו פערים בשיעורי ההתאמות בין בתי ספר מאשכולות חברתיים-כלכליים שונים, אבל הם הצטמצמו במהלך העשור.

לעומת ההתאמות ברמות 2 ו-3, שיעורי ההתאמות ברמה 1, שרובן ניתנות על ידי ועדה בית-ספרית ללא עלות, עלו בכל האשכולות החברתיים-כלכליים, אך העלייה הייתה גדולה במיוחד בבתי ספר המשרתים אוכלוסיות מבוססות. כך, דווקא ההתאמות ה"חינמיות" ניתנות בשיעורים גדולים יותר בבתי ספר ביישובים חזקים, והדבר מציב את תלמידיהם ביתרון בלתי הוגן על פני בני גילם משכבות חלשות יותר.

מגמות דומות מתגלות גם כאשר משווים לפי השכלת האם: במחקר נמצא כי ככל שהשכלת האם גבוהה יותר, כך שיעור ההתאמות הבית-ספריות עולה.

 העליות בשיעורי הזכאות לבגרות ולבגרות בהצטיינות משקפות ברובן גידול בשיעור מקבלי ההתאמות ולא שיפור בהישגים

חוקרי מרכז טאוב בדקו את הקשר בין שיעור ההתאמות להישגים הבית-ספריים ומצאו כי גם בהקשר זה קיימים הבדלים בין ההתאמות הבית-ספריות (רמה 1) להתאמות המחוזיות (רמה 2 ו-3): ככל ששיעור ההתאמות הבית-ספריות גדול יותר כך הממוצע הבית-ספרי בבגרות במתמטיקה ובאנגלית גבוה יותר. בהתאמות המחוזיות, לעומת זאת, המצב הפוך – ככל ששיעור ההתאמות המחוזיות גדול יותר, ממוצע הציונים הבית-ספרי יורד.

ממצאים נוספים שעלו במחקר הם שהעלייה בשיעור ההתאמות הבית-ספריות מסבירה את כל העלייה בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות בין 2016 ל-2020, כמעט 40% מהעלייה בזכאות לתעודת בגרות בהצטיינות, ואת מרבית העליות בציוני הבגרות במתמטיקה ואנגלית. במילים אחרות, רוב השיפור בהישגים הוא תוצאה ישירה של הגידול במקבלי ההתאמות הבית-ספריות.

ניתן להסביר את הממצאים הללו בכך שהתאמות מחוזיות המצריכות אבחון משקפות בצורה מהימנה יותר את שיעור התלמידים עם לקויות למידה, ולכן הן נמצאות בהלימה עם הישגים בית-ספריים נמוכים יותר. לעומת זאת, העלייה החדה בשיעור ההתאמות הבית-ספריות דווקא בבתי ספר המשרתים אוכלוסיות מבוססות עשויה לרמז שהם מרבים להשתמש בהתאמות בית-ספריות כדרך לשפר את ממוצע הציונים של בית הספר ולאו דווקא בשל הצורך לסייע לתלמידים עם לקויות למידה בבית הספר.

החוקרים מציעים שני צעדים מעשיים שניתן לנקוט כדי לתקן את המצב: מעֲבָר לבחינות ממוחשבות, שבהן מרבית ההתאמות יעמדו לרשות כלל התלמידים, והסרת מגבלת הזמן בבחינות. שני שינויים אלו לבדם יכולים לשפר מאוד את מערך הבגרויות הנוכחי ולהביא לעלייה בשיעור התלמידים המסוגלים לממש את הפוטנציאל החינוכי שלהם ולצמצום הפערים בחינוך.