יחסי הגומלין בין גודל הכיתה ומספר שעות הלימוד והשפעתם על הישגים לימודיים

בשנים האחרונות יש דיון מתמשך על הכיתות הגדולות בישראל. מחקר זה בדק את הקשר בין גודל הכיתה ומספר שעות הלימוד ובין ההישגים הלימודיים בהשוואה בין-לאומית, ומצא שאין קשר מובהק בין המשתנים. לדברי עורכי המחקר נחום בלס, פרופ' בנימין בנטל ומיכאל דבאוי, כדי להשיג שיפור בהישגים הלימודיים יש צורך ללוות את השינויים בגודל הכיתה ובמספר השעות במהלכים פדגוגיים, משום שאין ראיה לכך שאלה לבדם משפיעים על ההישגים.

תקציב מערכת החינוך, שהוא השני בגודלו אחרי תקציב הביטחון ומורכב בעיקר משכר המורים, קשור קשר הדוק לגודל הכיתה (המכתיב את מספר הכיתות ולפיכך את מספר המורים) ולמספר שעות הלימוד לכיתה. כל כיתה מתוקצבת באופן בסיסי ברמה שווה, בין 29 ל-32 שעות, עם תוספת של שעות עבור כל תלמיד החל מהתלמיד ה-20. מרבית המחקרים מראים שככל שהכיתה גדולה יותר כך ההישגים נמוכים יותר, בעיקר בקרב תלמידים צעירים ותלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש – כלומר מבחינה פדגוגית ישנה הצדקה להקטנת מספר התלמידים בכיתה. עם זאת, מהלך כזה כרוך בעלות לא מבוטלת של תוספת חדרי לימוד ומורים. חוקרי מרכז טאוב מצביעים על אפשרות שבה עלות זו תקוזז כולה או בחלקה על ידי הקטנת מספר שעות הלימוד התקניות לכיתה. כך, צמצום מספר שעות הלימוד יכול לאזן את העלות התקציבית של הקטנת הכיתות, ומצד שני, הקטנת הכיתות יכולה לאזן את ה"מחיר" של צמצום מספר שעות הלימוד במונחים של הישגים לימודיים.

המחקר בדק את הקשר בין גודל הכיתה ומספר שעות הלימוד ובין ההישגים הלימודיים על מנת לבחון אם ניתן להקטין את מספר שעות הלימוד במקביל להקטנת הכיתות בלי צורך בתוספת תקציב ובלי לפגוע בהישגים הלימודיים של התלמידים. לשם כך הסתמכו החוקרים על תוצאות המבחנים הבין-לאומיים טימס (יסודי) ופיזה (על-יסודי) בשנים 1999–2019 ועל נתוני גודל הכיתה ומספר שעות הלימוד ב-31 המדינות שהשתתפו בהם.

מבחינה של הקשר בין גודל הכיתה הממוצע ובין ציוני התלמידים במדינות שונות עולה כי אין קשר ברור בין המשתנים, בעיקר משום שההבדלים בין המדינות – הן בגודל הכיתה והן בציונים במבחנים – גדולים בהרבה מהשינויים שחלו בתוך המדינות לאורך זמן. כך למשל, ביפן ובקוריאה הדרומית הכיתות גדולות והציונים גבוהים, לעומת מקסיקו וישראל, שבהן הכיתות גדולות והציונים נמוכים. בדומה לכך לא נמצא קשר ברור בין שעות הלימוד ובין ההישגים הלימודיים.

לסיכום, לא נמצא קשר סיבתי מובהק בין גודל הכיתה ומספר שעות הלימוד ובין הישגי התלמידים. אפילו שינויים משמעותיים במספר התלמידים בכיתה, כאשר הם נעשים במקביל לשינוי במספר שעות הלימוד, אינם מלמדים על כיוון ברור של שינוי בהישגים הלימודיים. זאת ועוד, גם במדינות שבהן שינויים בשני המשתנים הללו או באחד מהם לוו בשינויים מקבילים בהישגים, כיוון ההשפעה איננו חד-משמעי: היו מדינות שהקטינו את הכיתות ואת מספר שעות הלימוד וציוני תלמידיהן השתפרו, והיו מדינות שאותה מדיניות הניבה תוצאות הפוכות. נראה אפוא כי השפעה משמעותית ועקבית לאורך זמן על ההישגים הלימודיים תושג רק אם היא תלוּוֶה במהלכים פדגוגיים מתאימים.