ההשפעה המתמשכת של הקורונה על הכלכלה ומערכת הרווחה בישראל

מגפת הקורונה היא בעיקרה מצב חירום רפואי, אך השפעותיה מחלחלות לכל תחומי החברה בישראל. הדבר מדגיש את החשיבות שביצירת מדיניות ממשלתית רלוונטית לטיפול באתגרים הניצבים בפני הכלכלה ומערכת הרווחה. אחד הפרסומים המובילים של מרכז טאוב, תמונת מצב המדינה לשנת 2021, מספק תובנות חשובות על האופן שבו השפיעו המגפה ואופן ההתמודדות עימה על החברה הישראלית בטווח הקצר ועל יכולתה להתאושש ממנה בטווח הארוך.

המבחן המשמעותי ביותר למערכת הרווחה בישראל היה כשהממשלה החלה להטיל מגבלות על עסקים ועל תנועת האזרחים במדינה בעקבות הזינוק במקרי ההדבקה בחודש מרץ 2020. כתוצאה מסגירת בתי העסק ואובדן מקומות העבודה עלה מספר מקבלי קצבת האבטלה פי 13, מ-70,000 בממוצע בחודש בשנים האחרונות ליותר מ-900,000 באפריל 2020. נוסף על הסיוע למובטלים, ממשלת ישראל הגיבה במהירות והרחיבה את קצבאות הביטוח הלאומי לנכים, לילדים ולעצמאים.

התוצאה המיידית של אמצעי הגנה אלו בטווח הקצר הייתה עלייה עצומה בהוצאה הממשלתית על רווחה בשנת 2020 – 53 מיליארד ש"ח יותר מבשנה שקדמה לה.

העלייה העצומה בהוצאות על רווחה בשנת 2020 בעקבות הרחבת התוכניות להגנה חברתית, כגון דמי אבטלה, משקפת את התגובה האפקטיבית של הממשלה לצמצום השפעותיה המזיקות של הקורונה על הציבור בטווח הקצר ואת הנחת היסודות להתאוששות. חשוב לציין כי השפעת המגפה הורגשה יותר בקרב עובדים בעלי מיומנויות נמוכות והכנסה נמוכה. עובדים אלו צפויים לחוות אתגרים גדולים יותר כשיופסקו הקצבאות, שכן לעובדים בעלי מיומנויות נמוכות יש סיכוי רב יותר להתייאש ממצב התעסוקה ולהיפלט משוק העבודה. על כן, לא ברור מתי האוכלוסייה התלויה כעת במערכת הרווחה בישראל תוכל להתאושש באמת מהשפעות המגפה.

בדומה להשפעתה הרבה של המגפה על מערכת הרווחה, היא יצרה גם חוסר ודאות בנוגע לכלכלת ישראל בטווח הארוך. בזמן המגפה הגדילה הממשלה את הגירעון התקציבי שלה, הן בגלל העלייה החדה בהוצאה על דמי  אבטלה והן בגלל התוספת הגדולה שהוקצתה למערכת הבריאות להתמודדות עם מצב החירום. אף כי מדובר במציאות זמנית שנקלענו אליה בעקבות המגפה, העובדה שמאז שנת 2018 גדל הגירעון התקציבי של ישראל מעבר ליעדי הממשלה מציבה אותה בעמדה שתקשה עליה להתאושש מהמשבר הכלכלי שגרמה המגפה – בוודאי יותר מכפי שהיה יכול להיות אילו נהגה המדינה באחריות תקציבית רבה יותר בשנים האחרונות.

גורם נוסף שיקשה על ישראל להיחלץ מהמשבר הכלכלי בטווח הארוך, מלבד הגירעון, הוא השימוש החלקי בתקציב ליוזמות חשובות כגון הבטחת פעילות העסקים למרות הסגרים. מתוך תקציב של 137.3 מיליארד ש"ח שהקצתה הממשלה להתמודדות עם משבר הקורונה נוצלו רק 80% עד סוף שנת 2020. אף שהכספים שהוקצו למערכת הבריאות (17 מיליארד ש"ח) נוצלו כמעט במלואם, לא נעשה שימוש ב-18 מיליארד ש"ח מן הכספים שהקצתה הממשלה להמשכיות עסקית בזמן המגפה. סגירתם של הרבה מאוד עסקים מקשה עוד יותר להתאושש במהירות מהמשבר.

המדיניות שנקטה הממשלה בתגובה למגפת הקורונה אפשרה לכלכלת ישראל ולאזרחיה לשרוד בתקופת המשבר במגוון דרכים, אבל השאלה הגדולה בעינה עומדת: כמה זמן ייקח למשק הישראלי להתאושש מן המשבר? תוכניות הרווחה של הממשלה סיפקו סיוע חיוני למי שנזקקו לו ביותר, אך המגמה הנמשכת של הגירעון התקציבי והשפעת המגפה על שוק העבודה עשויות לעכב את ההתאוששות המלאה. למרות מבצע החיסונים המוצלח, החששות בנוגע לזנים חדשים והעלייה שחלה לאחרונה במספר הנדבקים מגבירים את חוסר הוודאות סביב השאלה מתי תוכל ישראל להכריז שניצחה את הקורונה.

למידע נוסף על מצב הכלכלה ומערכת הרווחה, כמו גם על מערכת הבריאות, שוק העבודה, הגיל הרך ומערכת החינוך בישראל, ראו את תמונת מצב המדינה באתר שלנו. כמו כן ניתן לעקוב אחר התכנים בעמודים שלנו בפייסבוק ובטוויטר.