הדמוגרפיה של ישראל 2023: ירידות בפריון, בהגירה ובתמותה

פרופ' אלכס וינרב, ראש תחום הדמוגרפיה ומנהל המחקר במרכז טאוב, סוקר את השינויים בשלושת הרכיבים העיקריים המשפיעים על גידול האוכלוסייה – פריון, תמותה והגירה, ומציג שתי סוגיות הקשורות לפריון הילודה בישראל: הגידול בשיעור הלידות בקרב נשים שאינן נשואות והגידול העקבי בטיפולי הפוריות.

פריון

המחקר מראה כי בתקופת הקורונה חל גידול קל בשיעורי הפריון בישראל, אך בשנת 2022 הם חזרו למגמת הירידה שהחלה ב-2018. הירידה בפריון ניכרת בקרב יהודים, ערבים ואחרים, אך רמת הפריון בקרב האוכלוסיות הדתיות הגדולות ביותר – יהודים ומוסלמים – נותרה גבוהה יחסית.

בשנים 2018–2022 ירד שיעור הפריון בקרב נשים יהודיות מ-3.17 ל-3.03 ילדים לאישה. בקרב נשים מוסלמיות ונוצריות הירידה הייתה חדה יותר – מ-3.20 ל-2.91 ילדים לאישה מוסלמית ומ-2.06 ל-1.68 ילדים לאישה נוצרית. שיעור הפריון של הנשים הדרוזיות ירד מ-2.16 ל-1.85 ילדים לאישה.

מגמת הירידה בפריון שנצפתה עד שנת 2022 התעצמה בחודשים הראשונים של 2023, ובין מרץ לספטמבר היה השיעור נמוך בהרבה מהתקופה המקבילה בכל אחת מהשנים הקודמות. בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2023 הייתה רמת הפריון של נשים יהודיות נמוכה ב-3.6% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2022, וזו של נשים ערביות – ב-3.1%.

תמותה

מלבד העונתיות הרגילה בתמותה, שנוטה להגיע לשיאה בחודשים ינואר ופברואר ולנקודת השפל שלה בחודשי הקיץ, מגפת הקורונה השפיעה עמוקות על שיעורי התמותה ב-2021 וב-2022. בחודשיים הראשונים של שנת 2021 הייתה ישראל שרויה בעיצומו של מבצע חיסונים מהיר שהוביל לירידה תלולה במספר מקרי המוות. לאחר מכן, מאוגוסט עד אוקטובר, חווינו גל גדול של תמותה. בינואר ובפברואר 2022 הייתה התמותה גבוהה במיוחד בשל וריאנט האומיקרון, אך בשאר השנה היא הייתה רגילה יחסית. מגמת חזרה זו לדפוס תמותה עונתי סטנדרטי יותר נמשכה גם בשנת 2023. למעשה, עד סוף חודש ספטמבר 2023 הייתה ישראל בדרך לשיעור התמותה הגולמי הנמוך אי פעם, פחות מ-5 מקרי מוות ל-1,000 נפש. נתון זה מעיד שתוחלת החיים בישראל חוזרת למגמת העלייה שאפיינה אותה בתקופה שלפני מגפת הקורונה. נותר לבחון אם מספר מקרי המוות במלחמה המתחוללת כעת יעכב זאת, ולכמה זמן.

הגירה

העלייה החדה במספר המהגרים מרוסיה ומאוקראינה מאז פרוץ המלחמה בפברואר 2022 הגדילה את השפעתה של ההגירה על הגידול באוכלוסיית ישראל. היקף ההגירה נטו לישראל בשנת 2022 היה גבוה פי 2.5 מממוצע ההגירה נטו בחמש השנים שלפני מגפת הקורונה. לפיכך, 39% מהגידול באוכלוסיית ישראל בשנת 2022 נבעו מהגירה נטו – כפול מהשיעור הרגיל.

מספרם הכולל של המהגרים לישראל במחצית הראשונה של 2023 היה דומה לזה שב-2022, כמו גם מבנה הגילים שלהם. טווח הגילים השכיח של מהגרי 2023 הוא בין 30 ל-44. פרופ' וינרב מדגיש כי נתון זה מצביע על האתגר המתמשך הניצב לפני השתלבותם של המהגרים בישראל, משום שלמהגרים מבוגרים קשה יותר להשתלב בשוק העבודה על פי כישוריהם לעומת מהגרים צעירים.

הבדל משמעותי בין מהגרי 2022 למהגרי 2023 הוא השיעור הנמוך יותר של ילדים וקשישים בשנת 2023. פירוש הדבר הוא שגל ההגירה של 2023 יעלה לישראל הרבה פחות, משום שמעטים יותר הם בגיל בית ספר או בגיל שבו הם מרבים להשתמש בשירותי הבריאות הציבוריים.

מלחמת 7 באוקטובר הפחיתה כנראה את מספר המהגרים לישראל בחודשים האחרונים של השנה לרמות נמוכות בהרבה. הנתונים הזמינים העדכניים ביותר מראים ששיעור ההגירה הנכנסת ירד משמעותית בחודש אוקטובר. אם נתוני נובמבר ודצמבר יצביעו על מגמה דומה, המספר הכולל של מהגרים לישראל בשנת 2023 יצנח לרמתו בשנים 2018–2019, כ-35 אלף מהגרים.

גידול האוכלוסייה

בשנת 2022, האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הנוצרית גדלו ב-1.7% וב-1.3% (בהתאמה), האוכלוסייה הדרוזית גדלה ב-1.1%, ואילו האוכלוסייה המוסלמית גדלה בשיעור כפול – 2.2%. הגירה נטו הייתה אחראית לכ-25% מן הגידול באוכלוסייה היהודית – הרבה מעבר לחלקה בגידול האוכלוסייה בשנת 2021 (16%).

באוכלוסייה המוסלמית, שבה שיעור הגידול הכולל נותר הגבוה ביותר על אף הירידה בפריון, ההגירה נטו הייתה המקור ל-7% בלבד מהגידול באוכלוסייה. אצל הדרוזים ההגירה לא תרמה כלל לגידול: מקור הגידול היחיד הוא הריבוי הטבעי. אצל הנוצרים, ששיעור הגידול הטבעי בקרבם הוא הנמוך ביותר בכל הקבוצות הדתיות בישראל כבר זמן רב, בעיקר בגלל הירידה הקודמת שלהם בפריון, שיעור גידול האוכלוסייה הכולל נותר גבוה יחסית בגלל הגירה נטו (66% מהגידול בשנת 2022).

בקרב קבוצת ה"אחרים" – אוכלוסייה שאינה מסווגת באמצעות דת – גם היקף הגידול הדמוגרפי וגם מקורו אחרים לגמרי. משנת 2015 ועד 2019 עלה שיעור הגידול השנתי בקבוצה זו מ-3.9% ל-5.7%. גידול זה הפך את ה"אחרים" לאוכלוסייה הגדֵלה במהירות הרבה ביותר בישראל, אף יותר מהאוכלוסייה החרדית. בשנת 2022 זינקה אוכלוסיית האחרים ב-11.2%, 48 אלף נפש במונחים מוחלטים. בהתחשב במספרים האלה, אין זה מפתיע שברוב השנים בין 75% ל-90% מהגידול באוכלוסייה זו נבעו מהגירה נטו. בשנת 2022 הייתה ההגירה נטו המקור ל-97% מן הגידול של קבוצה זו.

לידות מחוץ לנישואים והפריה חוץ-גופית

תופעה מעניינת בקשר לפריון היא העלייה המתמשכת בשיעור הלידות בקרב נשים יהודיות שלא נישאו. בין שנת 2012 ל-2022 עמד שיעורן על 8.5% מכלל הלידות בישראל. שיעור זה נמוך מאוד בהשוואה לנשים באירופה או בצפון אמריקה, שם השיעורים עולים כבר שנים. תופעה זו מתקיימת ככל הנראה בעיקר באוכלוסייה היהודית החילונית, שכן סביר להניח ששיעור הלידות אצל נשים חרדיות ודתיות ואצל נשים מוסלמיות לא נשואות הוא קרוב ל-0%.

תופעה נוספת שראוי לציין היא הגידול העקבי בטיפולי הפוריות בישראל. בישראל פועלים היום מטעם משרד הבריאות 26 מרכזים מאושרים להפריה חוץ-גופית, ומספר הלידות מהפריה באופן זה גדל בהתמדה: משנת 2005  גדל שיעור לידות החי מהפריה חוץ-גופית מ-3.3% מכלל לידות החי