ילדים בגיל הרך מתחת לקו העוני

בשנת 2018 כמעט שליש מהילדים והילדות הצעירים (עד גיל 4) בישראל חיו מתחת לקו העוני, ומעל מחצית מהילדים החרדים והערבים בקבוצת גיל זו חיו במשקי בית מתחת לקו העוני. המחקר שערכו ד"ר יעל נבון וליאורה בוורס בדק את מאפייני משקי הבית ותנאי החיים של ילדים בגילי לידה עד 4 כדי לזהות באילו משקי בית הילדים בטווח גילים זה נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לחיות מתחת לקו העוני, ובכך חשופים להשפעה שלילית על התפתחותם ועל הישגיהם בעתיד. המחקר נערך במסגרת יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך, שפעילותה נתמכת על ידי קרן ברכה, קרן ברנרד ון ליר ויד הנדיב.

מאפייני רקע

תחולת העוני בישראל, מן הגבוהות במדינות ה-OECD, עמדה בשנת 2018 על 18%. בכשליש ממשקי הבית בישראל שנמצאו מתחת לקו העוני חי ילד מתחת לגיל 4, ו-30% מכלל הילדים עד גיל 4 חיו מתחת לקו העוני. בחלוקה לפי קבוצות אוכלוסייה נמצא כי מעל מחצית ממשקי הבית החרדיים והערביים עם ילדים עד גיל 4 חיו מתחת לקו העוני – 58% ו-55%, בהתאמה, לעומת 8% ממשקי הבית היהודיים הלא-חרדיים. בקרב הילדים המצב חמור אף יותר – 63% מהילדים החרדים מתחת לגיל 4 ו-58% מהילדים הערבים בגילים אלו חיו מתחת לקו העוני, לעומת 9% מהילדים היהודים הלא-חרדים.

משקי בית יהודיים לא-חרדיים היוו 65% מכלל משקי הבית עם ילדים וילדות עד גיל 4 בישראל, אך רק כחמישית (22%) ממשקי הבית עם ילדים צעירים מתחת לקו העוני. משקי הבית הערביים היוו 19%, אבל חלקם במשקי הבית עם ילדים צעירים מתחת לקו העוני עמד על 42%, ובמשקי בית חרדיים השיעורים היו 16% ו-37%, בהתאמה.

בבדיקת המאפיינים של משקי בית עם ילדים צעירים מתחת לקו העוני נמצא שתחולת העוני גבוהה במיוחד בקרב משקי בית ללא מפרנסים כלל (87%) או עם מפרנס אחד (57%). ואולם, אף שההסתברות שילדים ששני הוריהם עובדים יחיו מתחת לקו העוני נמוכה יותר, כעשירית מהם עדיין חיים מתחת לקו העוני. בחלוקה מגזרית נמצא כי גם כאן השיעורים גבוהים בעיקר בקרב חרדים (39%) ובקרב ערבים (21%).

במחקר נמצא כי בקרב ילדים ערבים, השתייכות מגזרית ממלאת תפקיד לא מבוטל בניבוי חיים מתחת לקו העוני גם בפיקוח על מאפייני משק הבית, ובהם מספר הנפשות, היקף תעסוקת המפרנסים והשכלתם: הסיכוי של ילדים וילדות עד גיל 4 במשקי בית ערביים לחיות מתחת לקו העוני נותר גבוה כמעט פי שישה לעומת יהודים. אצל החרדים, לעומת זאת, תחולת העוני הגבוהה מוסברת ברובה על ידי מספר הילדים הגדול יחסית, היקפי תעסוקה נמוכים ושיעור נמוך של בעלי השכלה אקדמית.

מקורות הכנסה

תשלומי העברה (בעיקר ממשלתיים) מסייעים בצמצום תחולת העוני בכ-11% בקרב ילדים וילדות עד גיל 4, אך מידת יעילותם משתנה בין המגזרים השונים: ההעברות העלו מעל לקו העוני 27% מהילדים היהודים הלא-חרדים, לעומת 12% בלבד מן הילדים החרדים. – ככל הנראה משום שבמשקי בית חרדיים יש יותר ילדים. אולם מה מדאיג  במיוחד הוא הממצא המצביע על כך שבקרב ילדים ערבים תחולת העוני עלתה ב-2%. ההסבר לכך הוא שתשלומי החובה ששילמו משקי בית אלו (מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות) גבוהים יותר מההטבות הסוציאליות שקיבלו.

מבדיקת מקורות ההכנסה של משקי בית עם ילדים וילדות עד גיל 4 מתחת לקו העוני עולה כי שיעור ההכנסה מעבודה במשקי בית ערביים דומה לשיעור במשקי בית יהודיים לא-חרדיים – כ-75%, לעומת 54% בקרב חרדים. בהתאם, גם בהכנסה מתשלומי העברה נמצאו הבדלים גדולים: בקרב חרדים 43% מהכנסת משק הבית מקורם בהעברות, בעיקר עבור לימודים בישיבה (14%) ודמי לידה (4%), ואילו בקרב יהודים לא-חרדים וערבים השיעור עומד על כ-24%. חלקו של מס ההכנסה השלילי, שנועד לעודד יציאה לעבודה, נמוך מאוד בכל המגזרים.

תנאי חיים

ילדים צעירים מתחת לקו העוני, בעיקר באוכלוסייה הערבית, חיים בדרך כלל בבתים צפופים יותר ובאזורי מגורים המשתייכים לאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים. אשר לבעלות על דירה, דווקא בקרב משקי בית חרדיים וערביים מתחת לקו העוני בולט שיעור גבוה של בעלות על דירה (עם או בלי משכנתה) – 72% ו-82%, בהתאמה, בעוד בקרב יהודים לא-חרדים השיעור עומד על 40%. לבסוף, מהמחקר עולה כי ההוצאה לנפש במשקי בית מתחת לקו העוני נמוכה יותר בכל סעיפי ההוצאה, ובכלל זה ההוצאה עבור חינוך וטיפול בגיל הרך.

החוקרות מציעות כמה כיווני מדיניות שעשויים לתרום לצמצום שיעור הילדים והילדות עד גיל 4 שחיים מתחת לקו העוני:

• זיהוי האוכלוסיות המועדות, למשל משקי בית שראשיהם בני פחות מ-30 או משקי בית שבהם שני מפרנסים עצמאים, והענקת תמיכה ייחודית במקרה הצורך.
• המשך עידוד ההשתתפות בכוח העבודה, עידוד הרחבת היקפי המשרה וקידום ההשכלה הגבוהה, לצד בדיקת מנגנון מס ההכנסה השלילי וייעול השימוש בו ככלי לעידוד ההצטרפות לשוק העבודה.
• בדיקת מנגנוני היישום של קצבת הבטחת הכנסה ודמי אבטלה, ובכלל זה גובה ההטבה, הקריטריונים לקבלתה, שיעורי המימוש ומידת ההשפעה שלה בכל מגזר.
• העברות ממשלתיות – לנוכח הממצא שעלה במחקר, שלפיו כלי זה אינו מסייע לערבים כמו לחרדים וליהודים הלא-חרדים, ראוי לפעול לתיקון המצב, בפרט ביחס לאוכלוסייה זו.

חינוך וטיפול לגיל הרך – התוכנית לחינוך חינם לגיל הרך שהציגה הממשלה כוללת בין השאר פעולות לשיפור מדדי האיכות של המסגרות ומתן הטבות כספיות להורים עובדים. מאחר שכיום ברוב משקי הבית עם ילדים צעירים מתחת לקו העוני יש מפרנס אחד או פחות, נראה כי ההטבות לא יגיעו לרבים ממשקי הבית הזקוקים להם ביותר. לפיכך יש לפעול להרחבת מעגל הזכאים לסיוע, בין היתר באמצעות שכלול מערך התמריצים להשתלבות בשוק העבודה.