חינוך חינם לגיל הרך – אתגרים וחלופות מדיניות

בשנה החולפת גבר העיסוק בהרחבת חינוך חינם בישראל לתינוקות ולפעוטות מתחת לגיל שלוש, מתוך רצון להקל את העול הכלכלי המוטל על הורים צעירים. חוקרות מרכז טאוב ד"ר כרמל בלנק וד"ר שרית סילברמן בחנו את הבעיות והאתגרים שבסוגיה זו ומציעות חלופות מדיניות שעשויות לסייע לפתרונם. המחקר נערך במסגרת יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך, שפעילותה נתמכת על ידי קרן ברכה, קרן ברנרד ון ליר ויד הנדיב.

החוקרות סבורות כי גם אם יש ערך בחינוך אוניברסלי בחינם מגיל צעיר, הרי בהיעדר תשתית מתאימה לחינוך איכותי עלולות להיות למהלך זה השלכות שליליות משמעותיות. במצבה הנוכחי של מערכת החינוך לגיל הרך – הן המערכת הציבורית לבני 3–6 והן המערכת הפרטית והציבורית (המפוקחת) לגילאי לידה עד שלוש – הגדלה של הביקוש עשויה להוביל למתן חינוך שאיננו איכותי במקרה הטוב, ולקריסה של מערך מעונות היום במקרה הרע. זאת בשל מחסור אקוטי בכוח אדם, שמוביל להעסקת צוותים שברובם חסרי הכשרה, ובשל מחסור במבנים מתאימים – בפרט כאלה שעומדים בתקנות הפיקוח בכל הקשור לבטיחות ולתנאים הפיזיים.

האתגרים העיקריים

מצוקת כוח אדם: קיים מחסור חמור בצוותי חינוך-טיפול במעונות לגילאי לידה עד שלוש, הן במעונות הפרטיים והן במעונות הציבוריים שמופעלים על ידי ויצ"ו, נעמת וארגונים אחרים. לנוכח פריון הילודה הגבוה בישראל הביקוש למסגרות חינוך צפוי להימשך גם בעתיד, ולכן מצוקה זו אינה צפויה להסתיים. מתן חינוך חינם לשלוש שכבות גיל נוספות ללא הגדלה משמעותית של היצע העובדות בתחום יגדיל עוד יותר את הביקוש ורק יחריף את המצב.

היצע מצומצם של מבנים העומדים בתקנות הפיקוח: המחסור במבנים מתאימים העומדים בסטנדרטים שנקבעו הוביל לידי כך שהיצע המעונות נמוך בהרבה מהביקוש. התוצאה העגומה היא מסגרות צפופות עם יחס גבוה בין מספר הילדים למספר חברות הצוות – יחס אשר נופל מהסטנדרט המקובל ברוב המדינות המפותחות.

חלופות מדיניות

על בסיס היכרותן של חוקרות מרכז טאוב עם המערכת והתייעצות עם נשות מקצוע רבות מתחום הגיל הרך, הן מהאקדמיה והן מהשטח, הן מציעות מספר חלופות מדיניות שיסייעו בפתרון הבעיות, ומבחינות בין חלופות לטווח המיידי וחלופות לטווח הקצר והבינוני.

החלופות המוצעות כוללות בין השאר הגדלה של כוח האדם ושיפור איכותו; שיפור תנאי ההעסקה והשכר של צוותי החינוך והטיפול; שיפור המעטפת המוסדית והבירוקרטית והאחדת הטיפול בגיל הרך, ברמה המקומית וברמה הארצית; הנגשת מעונות היום לאוכלוסיות מגוונות; והארכת חופשת הלידה וההורות, בתשלום מלא או חלקי. עם זאת, הן מדגישות כי חלק מן הצעדים המוצעים נועדו לאפשר ייצוב ראשוני של המערכת ולא להחליף תכנון מושכל לטווח ארוך.