אור וצל במערכת החינוך בישראל

ראש תוכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב, נחום בלס, עומד על הנקודות הרגישות במערכת החינוך ומציין את השינויים שחלו בה, בין השאר בתקציב ובגודל הכיתות. כמו כן הוא מאיר את ההישגים והכישלונות של המערכת בשנה האחרונה. בצד ההישגים ניתן לציין את הצלחותיו של המגזר הדרוזי, ובצד הכישלונות את המתרחש בחינוך המיוחד.

התקציב

תקציב החינוך לשנת 2024 גדול ב-21% בהשוואה לתקציב של שנת 2022. השינויים הבולטים הם בשלושה תחומים עיקריים: תקציב הרזרבות, שנועד בין היתר להשוות את תקצוב החינוך המוכר שאינו רשמי (המורכב ברובו מבתי ספר חרדיים) לזה של בתי הספר הציבוריים, גדל בין 2022 ל-2024 כמעט פי 2.5; תקציב החינוך המיוחד גדל ב-29% בגלל הגידול במספר התלמידים – בעיקר אלה הסובלים מלקויות קשות שעלות הטיפול בהן גבוהה; ותקציב החינוך היסודי וחטיבות הביניים גדל ב-35% – עלייה שמיועדת ברובה לכיסוי עלותו של הסכם השכר עם הסתדרות המורים והמורות.

החינוך המיוחד

התחום העיקרי שבו גדל תקציב החינוך הוא החינוך המיוחד, שצמח מ-10.9 מיליארד ש"ח בשנת 2017 ל-16 מיליארד ש"ח ב-2022 – גידול של 46%, לעומת גידול של 23% בתקציב החינוך הרגיל. במונחים יחסיים, חלקו של תקציב החינוך המיוחד מכלל תקציב החינוך עלה בשנים אלו מ-18.7% ל-21.4%. גם מספר תלמידי החינוך המיוחד מכלל התלמידים במערכת החינוך עלה בקצב מהיר יותר מהעלייה במספר תלמידי החינוך הרגיל.

אלא שלמרות הגידול הניכר בתקציב, הורים רבים טוענים שאין שיפור בשירותים הניתנים לילדיהם. מצד שני, הגידול המהיר של מערכת זו יוצר לחץ כבד על תקציב משרד החינוך ויש חשש כבד שהדבר יפגע בתקציבים המופנים לחינוך הרגיל.

גודל הכיתות

בשנת 2023 כמעט לא היו בחינוך היסודי כיתות שמספר התלמידים בהן עלה על 36 ורק 3% מהכיתות מנו 32–36 תלמידים. הרוב המכריע של התלמידים, 83% מהכיתות, למדו בכיתות בנות 24–32 תלמידים: בחינוך הממלכתי העברי 91% מהכיתות, בממלכתי-דתי 85%, בחרדי 71%, בממלכתי הערבי 76%, בחינוך הבדואי 83%, ובחינוך הדרוזי אין כלל כיתות המונות יותר מ-28 תלמידים.

בחטיבות הביניים לא נרשם כל שיפור בגודל הכיתות בעשור האחרון. ב-2023 עדיין שליש מהתלמידים לומדים בכיתות שבהן מעל 32 תלמידים, כמו שהיה בשנת 2013. עם זאת, חשוב לציין שבשנת 2000 נתון זה עמד על 71%. המצב חמור במיוחד בחינוך הממלכתי העברי, שם 59% מהכיתות מונות מעל 32 תלמידים, לעומת 14% בלבד בחינוך הממלכתי-דתי, 14% בחינוך החרדי ו-15% בחינוך הערבי. בחינוך הבדואי והדרוזי כמעט אין בחטיבת הביניים כיתות המונות מעל 32 תלמידים.

הישגי המגזר הדרוזי בבחינות הבגרות

המגזר הדרוזי בולט בהישגיו במערכת החינוך, במיוחד בבחינות הבגרות. במגזר זה גם שיעור התלמידים הניגשים לבחינות הבגרות וגם שיעור הזכאים לתעודת בגרות גבוה מאוד – בשנת תשפ"א (2020/21) הגיע שיעור הזכאים ל-92.3%. עלייה זו, אשר התרחשה בתוך חמש שנים בלבד, הציבה את תלמידי המגזר הרבה מעל החינוך הממלכתי העברי ושאר המגזרים דוברי הערבית. כמו כן, המגזר הדרוזי מוביל בשיעור התלמידים הזכאים לבגרות עם 5 יחידות במתמטיקה.

את הצלחותיו של מגזר זה ניתן לזקוף בין השאר לזכות התקציבים הגבוהים שהוא נהנה מהם בחינוך היסודי ובחטיבה העליונה, ולאיכות המורים, שכמעט מחציתם בעלי תואר שני.

ההצעות האחרונות לרפורמה בבחינות הבגרות

הביקורת המרכזית כלפי הרפורמה בבחינות הבגרות, שעיקרה ביטול חובת ההיבחנות במקצועות מדעי הרוח והחברה, הייתה שהדבר יוריד מערכם של מקצועות אלו בעיני התלמידים, ואולי אף חמור מכך – יביא להיעלמותם מתוכנית הלימודים.

נתוני המחקר מצביעים על מיעוט התלמידים הבוחרים להיבחן ברמה גבוהה במקצועות אלו, לעומת ריבוי תלמידים הבוחרים להיבחן בחמש יחידות לימוד במתמטיקה ובאנגלית. אפילו בתנ"ך, המקצוע היחיד שנרשמה בו עלייה במספר הנבחנים לאורך העשור האחרון, נבחנו בשנת 2020 רק כ-8,000 תלמידים ברמה הגבוהה ביותר, לעומת כ-16,000 תלמידים שנבחנו בחמש יחידות לימוד במתמטיקה וכמעט 50,000 באנגלית. במקצוע האזרחות המצב מדאיג במיוחד: שיעור הנבחנים בחמש יחידות לימוד עמד באותה שנה על כ-0.3% בלבד.