הכנסה משפחתית בגיל הרך ובמהלך הילדות והשפעתה על הישגים לימודיים

הרקע החברתי-כלכלי של משפחות בכלל, וההכנסה המשפחתית בפרט, הם גורמים בעלי השפעה מכרעת על התפתחותם של ילדים וילדות בתחומים רבים, במיוחד בשנות החיים הראשונות. מחקרים רבים מראים שאלף הימים הראשונים בחייו של הילד – מתחילת ההיריון ועד מלאת לו שנתיים – הם התקופה הקריטית ביותר להתפתחותו ולעיצוב מהלך חייו. מחקר זה בוחן את השפעתה של ההכנסה המשפחתית לאורך חייהם של ילדים וילדות מהשנה שקדמה ללידה ועד גיל 11 על הישגיהם הלימודיים בבית הספר היסודי.

המחקר התבסס על קובץ נתונים של הלמ"ס עבור ילידי הארץ בשנים 2000–2002 ו-2004–2005, הכולל מידע על ההכנסה המשפחתית מעבודה עבור כל שנה משנות חייהם של הילד או הילדה, גודל המשפחה, השכלת ההורים, מגדר, לאום ומשקל הלידה; מתחילת ההיריון ועד גיל 11 – השנה שבה ניגשו לבחינות המיצ"ב בכיתה ה'.

ממצאי המחקר מראים כי להכנסה המשפחתית במהלך אלף הימים הראשונים לחייו של הילד, מתחילת ההיריון ועד הגיעו לגיל שנתיים, יש השפעות ארוכות טווח על הישגיו הלימודיים בבית הספר היסודי: השתייכות לחמישון התחתון של התפלגות ההכנסה באלף הימים הראשונים לחיים משפיעה באופן שלילי ומובהק סטטיסטית על ההישגים הלימודיים בבחינות המיצ"ב בכיתה ה' – מתמטיקה, אנגלית, מדעים ושפת אם עברית – וזאת גם בפיקוח על הכנסה משפחתית בשלבים מאוחרים יותר בחיים ועל משתנים חברתיים-דמוגרפיים אחרים שצוינו לעיל. לעומת זאת, השתייכות לחמישון העליון של התפלגות ההכנסה באלף הימים הראשונים משפיעה על ההישגים בבחינות המיצ"ב בכיתה ה' באופן חיובי ומובהק סטטיסטית. להכנסות המשפחה בגילים מאוחרים יותר אין בדרך כלל השפעה כזאת, למעט בשנים הסמוכות לבחינות (גילי 10–11).

בהשוואה למדינות אחרות ב-OECD, בישראל יש פערי הכנסה גדולים בין שכבות האוכלוסייה, בעיקר בין בעלי ההכנסות הגבוהות לבין אלה שבתחתית סולם ההכנסות. המשמעות היא שהשכבה החזקה מבחינה כלכלית נבדלת משאר האוכלוסייה בהישגים הלימודיים של ילדיה. שכבה זו מסוגלת לקדם את ילדיה טוב יותר בזכות משאביה העודפים, המאפשרים תזונה טובה יותר לאם וליילוד, טיפול רפואי ואבחנתי איכותי, השתתפות במסגרות פרטיות איכותיות לגיל הרך וכדומה.

המחקר נותן תוקף לשתי טענות המוכרות היטב מן הספרות המחקרית: האחת היא שלעוני שנחווה בגילים צעירים בחיים יש השפעות שליליות ומובהקות סטטיסטית על הישגים מאוחרים יותר; והאחרת, שכאשר הפערים בין המעמדות הגבוהים לבין שאר האוכלוסייה עמוקים מאוד, כמו בישראל, הדבר מקנה לבני השכבות החזקות יתרון גם בהישגיהם הלימודיים העתידיים. חשוב לתת על כך את הדעת במיוחד בישראל, שבה אי-השוויון הכלכלי ושיעור העוני היחסי בקרב ילדים וילדות גבוהים במידה ניכרת לעומת מדינות מפותחות אחרות.

המחקר מאשש את הטענה שלהכנסה המשפחתית במהלך אלף הימים הראשונים לחיים יש השפעה משמעותית על הישגים לימודיים עתידיים.