פערי שכר מגדריים בישראל בשנים 2014–2018

תקציר

מרכז טאוב מפרסם מחקר עם נתונים עדכניים על הפערים המגדריים בשוק העבודה. המחקר של מיכאל דבאוי, פרופ' גיל אפשטיין ופרופ' אבי וייס מציג את הבדלי השכר – החודשי והשעתי, ברוטו ונטו – בין גברים לנשים במגזרים השונים בישראל. החוקרים בחנו את השפעתם של גורמים שונים כגון שעות עבודה, הוֹרוּת, מקצוע וענף כלכלי על פערים אלו.

המחקר מראה שב-2018 היה פער של 35% בשכר החודשי ברוטו ו-28% בשכר נטו לטובת הגברים. הרוב המוחלט של הפער נובע מהבדלים דוגמת היקף שעות העבודה – אך ייתכן כי גם הבדלים אלו מקורם בין השאר בנורמות מגדריות. החלק הבלתי מוסבר בפער השכר המגדרי עמד על כ-5%. כך או כך, פערי השכר בין גברים ונשים בישראל הם עדיין מהגבוהים במדינות ה-OECD.

פערי השכר הגדולים ביותר נצפו בקרב יהודים לא-חרדים ואחרים, והקטנים ביותר בקרב יהודים חרדים. זאת ועוד, בשנים האחרונות ניכרות מגמות הפוכות במגזר הערבי ובמגזר החרדי: בקרב הערבים פערי השכר גדֵלים ובקרב החרדים הם מצטמצמים. הפער המגדרי בשכר בקרב החרדים הצטמצם מ-31% בשנת 2014 ל-24% בשנת 2018. שינוי זה נובע ככל הנראה מהמשך כניסתם לשוק העבודה של גברים חרדים לא מיומנים, אשר נוטים לעבוד בהיקף מצומצם ובשכר נמוך יותר מנשים חרדיות.

אשר לשכר השעתי, חוקרי מרכז טאוב מצאו כי בשנת 2018 עמד פער השכר הממוצע על 21% ברוטו ו-11% נטו. כמו בשכר החודשי, גם כאן נצפה הפער הגדול ביותר בקרב יהודים לא-חרדים ואחרים – הנשים בקבוצה זו השתכרו בממוצע ב-25% פחות מהגברים לשעת עבודה. בקרב חרדים, לעומת זאת, הפער בשכר השעתי התהפך לטובת הנשים מאז 2014, וב-2018 שכרן השעתי של נשים חרדיות היה גבוה מזה של הגברים החרדים: שכרן השעתי ברוטו היה גבוה בכ-6% משכר הגברים ושכרן השעתי נטו – בכ-13%. בקרב ערבים הפער בשכר השעתי ברוטו, שכמעט לא היה קיים ב-2014 (ואולי אף נמדד לטובת הנשים), צמח לכ-15% עד 2018. ייתכן שגידול זה נבע מכניסתן של נשים ערביות לשוק העבודה ושיבוצן במשרות בשכר נמוך.

השוואת פערי השכר החודשי לפערי השכר השעתי מלמדת כי בקרב המגזר החרדי פערי השכר המגדריים נובעים מהבדלים במספר שעות העבודה גרידא. בקרב שאר האוכלוסייה מספר שעות העבודה מסביר רק חלק מהפער.

שכר, שעות עבודה והורוּת

בשל נורמות מגדריות בהוֹרוּת סביר כי חלק מפערי השכר נוצרים בשל היריון ולידה וגידול הילדים. המחקר מציג את פערי השכר השעתי והחודשי בין גברים לנשים על בסיס מספר הילדים מתחת לגיל 10 המתגוררים בבית. הממצאים מלמדים על שלושה דברים: ראשית, גם בקרב אנשים שאינם הורים ניכרים פערים מגדריים בשכר – 39% בשכר החודשי ו-18% בשכר השעתי – כך שהנורמות המגדריות בהוֹרוּת מסבירות רק חלק מן הפער בשכר; שנית, בקרב הורים ל-1–3 ילדים, פער השכר דומה לפער בקרב אלה שאינם הורים; ושלישית, בקרב הורים לארבעה ילדים או יותר, חלק הארי של הפער מוסבר בהבדלים במספר שעות העבודה. מכל אלה עולה כי הקשר בין גידול ילדים לפער השכר המגדרי רופף יחסית, ובא לידי ביטוי בעיקר בקרב הורים לארבעה ילדים או יותר.

משלח יד וענף כלכלי

המחקר מציג גם ניתוח רב-משתני הבוחן את הקשר בין הפער בשכר החודשי ובין כל אחד מהגורמים. נמצא שמספר שעות העבודה מסביר חלק ניכר מהפער, ובקרב יהודים לא-חרדים וערבים גם לבחירת הענף הכלכלי יש משמעות ניכרת. לאחר נטרול השפעתם של המשתנים המסבירים הללו, עדיין נשאר פער בלתי מוסבר של כ-5%.

גם גורמים הפועלים לצמצום הפער נמצאו במחקר, למשל משלח יד והשכלה. הניתוח חוזה כי אילולא היה לנשים יתרון ברמת ההשכלה ובבחירת משלח היד, פער השכר המגדרי היה גדול יותר בכ-13 נקודות אחוז בכלל האוכלוסייה, ב-7 נקודות אחוז בקרב יהודים לא-חרדים ואחרים, ב-4 נקודות אחוז בקרב ערבים וב-19 נקודות אחוז בקרב חרדים.