פערי שכר גדלים ומלחמה באינפלציה: מגמות מאקרו-כלכליות

כלכלת ישראל התאוששה לחלוטין ממשבר הקורונה, אבל לא כל מרכיביה נמצאים באותו המצב: על אף הירידה בביקוש לעובדים בענף ההיי-טק חלקם בשוק העבודה הולך וגדל, ופער השכר בין העובדים השכירים בענף זה לשכירים בענפים אחרים מוסיף להתרחב. חוסר השוויון נובע בחלקו מן המחסור בהון בישראל, פרטי וציבורי כאחד, ומפריון העבודה הנמוך מחוץ לענפי ההיי-טק. כוונת הממשלה לחוקק רפורמה משפטית הביאה לחוסר ודאות כלכלית, אשר התבטא בחודשים הראשונים של 2023 בין השאר בפיחות השקל. סוכנויות דירוג האשראי מודי'ס ופיץ' לא שינו את דירוג האשראי של ישראל אך הביעו חששות מהשפעת החקיקה המתוכננת והיעדר הקונצנזוס בעניינה על כלכלת המדינה.

פריון העבודה

ברבעון הראשון של 2023 היה התוצר לנפש כמעט זהה למה שהיה צפוי אילו צמח מאז הרבעון האחרון של 2019 בקצב הצמיחה הרב-שנתי הממוצע. לעומת זאת, הצריכה הפרטית נמצאת בפיגור של כ-1,000 ש"ח לנפש ברבעון הראשון של 2023 יחסית לרמה שהייתה בה אילו הייתה צומחת בקצב השנתי הממוצע באותה תקופה – 2.1%.

התוצר לשעת עבודה בישראל נמוך משמעותית מזה של מדינות מפותחות אחרות הדומות לה בגודל אוכלוסייתן ובמבנה הכלכלה שלהן, כמו למשל הולנד, אוסטריה ודנמרק, אם כי עם השנים גדל נתון זה מכ-30 דולר לשעה בשנות התשעים לכ-50 דולר לשעה ב-2021. פריון העבודה הנמוך נובע מאיכות ההון האנושי, מרגולציה מחמירה ומרמות נמוכות של הון פרטי למועסק והון ציבורי לנפש – שני רכיבים שנשארו ללא שינוי בארבעים השנים האחרונות. השוואת רמת התשתיות בישראל לזו המקובלת במדינות מפותחות דומות עשויה לתרום רבות לצמצום הפערים בפריון העבודה.

יוקר המחיה

כמו מדינות מפותחות אחרות, גם ישראל מתמודדת עם אתגרי האינפלציה. מאז תחילת 2021 הייתה עלייה במדד המחירים לצרכן בכל העולם, אשר נבעה מהשפעות הקורונה וממלחמת רוסיה–אוקראינה שפרצה בפברואר 2022. בישראל, מעבר ללחצים העולמיים שהביאו לעליית מחירים, האינפלציה הושפעה גם מהיחלשות השקל, שנגרמה בשל חוסר הוודאות הגובר שנוצר עקב מתחים פוליטיים פנימיים במדינה. עם זאת, עליית המחירים בישראל הייתה מתונה לעומת זו שבארה"ב ובגוש האירו, בעיקר במוצרי המזון והאנרגיה. בניסיון לרסן את האינפלציה העלה בנק ישראל את הריבית בשנה האחרונה, והשוק הגיב בהתאם. לפי תחזיות הבנק, בתוך שנה צפויה האינפלציה בישראל לחזור לטווח המיועד ולרדת ל-2.9%.

חשוב לציין כי עד שנת 2021 המחירים בישראל כמעט לא עלו במשך קרוב לעשור. למרות זאת, כתוצאה מהתחזקות השקל בשנים אלו, ב-2021 הייתה ישראל יקרה בכ-50% מאירופה וב-26% מארצות הברית. מאחר שישראל היא כלכלה קטנה ואיננה חלק מאיחוד כלכלי כלשהו, מספר היצרנים בה מוגבל והתחרות במשק מצומצמת. גורמים אלו, בתוספת פריון עבודה נמוך וחסמי רגולציה שמגבילים את התחרות המקומית ויבוא מתחרה, תורמים תרומה מכרעת ליוקר המחיה הגבוה במדינה.

המאמר מבוסס על הפרק מגמות מאקרו-כלכליות מתוך "תמונת  מצב המדינה 2023" החדש.