האם הקורונה תרחיב את הכלכלה הנסתרת בישראל?

בשנים האחרונות נדמה שחלה בישראל ירידה מסוימת בכלכלה הנסתרת, הפעילות הכלכלית שאינה מדווחת לרשויות, אך המגמה עלולה להתהפך בשל המשבר הכלכלי שנוצר בעקבות התפרצות הקורונה.

הכלכלה הנסתרת כוללת את כל הפעילות הכלכלית שבה ההכנסה הנובעת ממנה מועלמת מרשויות המס ומהפיקוח הממשלתי. לפי הגדרת ה-OECD, בכלכלה הנסתרת נכללים ייצור חוקי המוסתר מהרשויות, ייצור לא חוקי, ייצור במגזר הבלתי פורמלי על ידי ארגונים לא רשומים, ופעילות כלכלית שאינה נרשמת עקב ליקויים במערכת איסוף הנתונים הממשלתית.

מדידת היקפה של הכלכלה הנסתרת אינה משימה פשוטה בשל היותה פעילות כלכלית שאינה מדווחת, אך אמידת גודלה היא צעד חשוב בהערכת היקף תופעת העלמות המס במערכת כלכלית ובבחירת הכלים למיגורה. לאי ציות לחוקי המדינה ולכלליה יש השפעה רבה על הכלכלה והוא פוגע ביעילותן של המערכות. יתרה מזו, פעילות כלכלית שאינה מדווחת שוחקת את בסיס המס ועשויה להוביל להגדלת החוב הציבורי ולירידה בהיקף השירותים הציבוריים ובאיכותם. על פי הערכות, הכלכלה הנסתרת מהווה כ-12% מכלל הפעילות הכלכלית במדינות אנגלו-סקסיות, 20%-30% בדרום אירופה ו-40% במדינות מתפתחות.

ד"ר לביב שאמי, חוקר בכיר במרכז טאוב, פיתח מודל למדידת היקפה של הכלכלה הנסתרת בישראל באמצעות גישת "הביקוש למזומן". גישה זו מניחה כי הנטייה בעסקאות שנערכות בכלכלה השחורה היא להשתמש במזומן. על כן, על ידי בחינת היחס בין סך משיכות המזומן מחשבונות העו"ש הפרטיים בבנקים לבין סך העסקאות שבוצעו שלא במזומן, המודל מאפשר לנו להעריך את השימוש באמצעי תשלום אנונימיים בהשוואה לעסקאות הניתנות לאיתור כגון העברות בנקאיות, המחאות וכרטיסי אשראי.

המודל מראה כי גודלה של הכלכלה הנסתרת בישראל ירד מ-14% מהתמ"ג בשנת 1996 ל-10% בשנת 2018, כך שגודלה בשנת 2018 היה 134 מיליארד ש"ח. אף שבסיכום כללי הייתה ירידה בגודלה של הכלכלה הנסתרת במהלך התקופה, המודל מראה שבזמן המשבר הכלכלי העולמי ב-2007–2008 היא הגיעה לשיא ועמדה על 18%–19% מהתמ"ג. תקופת המשבר הזאת אופיינה בירידה חדה בסך התשלומים בעסקאות שלא במזומן בישראל ובהאטה בצמיחת התמ"ג, לצד המשך גידול בסכומי הכסף המזומן שנמשכו מחשבונות העו"ש של הציבור. מגמה זו מצביעה על שימוש חורג במזומנים שאינו משתקף בתמ"ג המדווח, ומכאן שיעורה הגבוה של הכלכלה הנסתרת בתקופה זו.

נוכח אירועי 2007–2008 סביר כי גם במשבר הכלכלי הנוכחי, שהיקפו עדיין אינו ידוע במלואו, יגדל שיעורה של הכלכלה הנסתרת בישראל. לדוגמה, אמצעי הסיוע בתגובה למשבר הקורונה עשויים ליצור תמריץ לדיווח על הכנסות בחסר, כיוון שלמענקים רבים המיועדים לצמצום הפגיעה הכלכלית באזרחים יש תנאי זכאות: כדי לקבל את המענק יש להרוויח עד סכום מסוים או לחוות ירידה בשיעור מסוים במחזור הפעילות. תנאים אלו עלולים לעודד בעלי עסקים קטנים להעלים הכנסות כדי לעמוד בתנאי הסף, ועל ידי כך לתרום להגדלת היקף הכלכלה הנסתרת במשק. נוסף על כך, ההגבלות על פתיחתם מחדש של העסקים מביאות לכך שהרבה בעלי עסקים קטנים וספקי שירותים פועלים "מתחת לרדאר". לבסוף, עסקים קטנים ועובדים אשר כבר פועלים במסגרת הכלכלה הנסתרת צפויים גם הם לסבול מההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה. מאחר שהם לא מדווחים על הכנסותיהם לרשויות הם אינם זכאים ליהנות מהמענקים לעסקים קטנים שהממשלה מחלקת כדי לצמצם את הפגיעה הכלכלית בתקופה חריגה זו.

הבנת ממדיה של הכלכלה הנסתרת בישראל רק נעשית חשובה יותר ככל שהולכות ונחשפות מלוא השלכותיו של המשבר. הכרת היקפה ומאפייניה של התופעה תסייע לנו לדעת איפה לחפש אותה, כיצד למגר אותה, וכמה כדאי להשקיע בכך בשנים הבאות.