הישגים במבחנים בין-לאומיים והקשר שלהם לצמיחה כלכלית

מבחנים בין-לאומיים להערכת הישגי תלמידים כגון פיזה (PISA) וטימס (TIMSS) בוחנים את מיומנויותיהם של בני נוער במדינות שונות, ורבים סבורים שהם טומנים בחובם מידע על ההון האנושי העתידי בכל מדינה. לפי גישה זו, מידת ההצלחה במבחנים מנבאת צמיחה כלכלית בעתיד, וזו אחת הסיבות לחשיבות הרבה המיוחסת לתוצאות מבחנים אלו בדיון על מדיניות חינוך במדינות מפותחות בעולם, ובכלל זה בישראל.

חוקרי מרכז טאוב נחום בלס, מיכאל דבאוי ופרופ' אלכס וינרב ביקשו לעמוד על תרומתם של ציונים במבחני הערכה בין-לאומיים לשיפור כושר החיזוי של מודלים לניבוי צמיחה כלכלית. המחקר התמקד בציונים במתמטיקה, מדעים וקריאה במבחנים שנערכו בשנים 1999–2003, וניתח את הקשר בינם ובין צמיחה כלכלית ומשתנים אחרים בשנים 2010–2019, ואת הקשר בין הציונים במבחנים הללו ובין אותם משתנים בשנים 1980–1999.

לאחר בחינה של עשרות מודלים מצאו החוקרים שהציונים תורמים מעט מאוד לניבוי קצב הצמיחה של התמ"ג. כל מתאם שבכל זאת נמצא בין התפתחות כלכלית לציונים היה נמוך יותר ככל שפרק הזמן בין המצב שנבדק ובין מועד המבחן היה ארוך יותר. כמו כן, המודלים הבודדים שזיהו קשר כלשהו בין ציונים למדדי צמיחה עתידיים הראו שהציונים של מדינות שונות במבחנים שנערכו בשנים 1999–2003 תורמים 0%–14% להסבר השונות בין המדינות בצמיחת התמ"ג לנפש בשנים 2010–2019, עם ממוצע של פחות מאחוז אחד, וזאת תוך התעלמות מחוסר המובהקות הסטטיסטית של האומדנים. לו הוגבל המחקר רק לאומדנים מובהקים סטטיסטית התרומה לא הייתה עולה על 8%.

מהניתוח עולה כי בעוד הצמיחה בסוף המאה העשרים מסבירה גם את הציונים במבחנים וגם את הצמיחה ב-2010–2019, הציונים משקפים את עברן הכלכלי של מדינות אך אין ביכולתם לנבא את הישגיהן הכלכליים בעתיד. במילים אחרות, העבר וההווה הכלכליים של מדינה מנבאים את מידת ההצלחה של תלמידיה במבחנים בין-לאומיים הרבה יותר טוב משההישגים במבחנים מנבאים את עתידה הכלכלי.

ניתוח ממצאי המחקר הוביל את החוקרים למסקנה שיכולתם של מבחני הערכה בין-לאומיים לנבא התפתחויות כלכליות וחברתיות עתידיות מוגבלת ביותר.