מחבר/ת
תקציר
מבחנים בין-לאומיים להערכת הישגי תלמידים כגון פיזה (PISA) וטימס (TIMSS) בוחנים את מיומנויותיהם של בני נוער במדינות שונות, ורבים סבורים שהם טומנים בחובם מידע על ההון האנושי העתידי בכל מדינה. לפי גישה זו, מידת ההצלחה במבחנים מנבאת צמיחה כלכלית בעתיד, וזו אחת הסיבות לחשיבות הרבה המיוחסת לתוצאות מבחנים אלו בדיון על מדיניות חינוך במדינות מפותחות בעולם, ובכלל זה בישראל.
חוקרי מרכז טאוב נחום בלס, מיכאל דבאוי ופרופ' אלכס וינרב בחנו את מידת האמינות והדיוק שניתן לצפות מתוצאות המבחנים הללו ומצאו כי אין ראיות לכך שציונים במבחני הערכה משפרים במידה משמעותית את כושר החיזוי של מודלים לניבוי צמיחה כלכלית.
מהמחקר עולה כי גם כאשר נמצא קשר חיובי כלשהו בין ההישגים במבחנים לתוצאות הכלכליות העתידיות, הקשר בין נתונים כלכליים בעבר להישגים במבחנים היה חזק ומובהק יותר באופן משמעותי. במילים אחרות, העבר וההווה הכלכליים של מדינה מנבאים את מידת ההצלחה של תלמידיה במבחנים בין-לאומיים הרבה יותר טוב מאשר ההישגים במבחנים מנבאים את עתידה הכלכלי.
המחקר התמקד בציונים במתמטיקה, מדעים וקריאה במבחנים שנערכו בשנים 1999–2003, וניתח את הקשר בינם ובין צמיחה כלכלית ומשתנים אחרים בשנים 2010–2019, ואת הקשר בין הציונים במבחנים הללו ובין אותם משתנים בשנים 1980–1999. מהניתוח עולה שהצמיחה בסוף המאה העשרים מסבירה גם את הציונים במבחנים וגם את הצמיחה ב-2010–2019, ואילו הציונים משקפים את עברן הכלכלי של מדינות אך אין ביכולתם לנבא את הישגיהן הכלכליים בעתיד.
לאחר בחינה של עשרות מודלים נמצא במחקר כי הציונים תורמים מעט מאוד לניבוי קצב הצמיחה של התמ"ג. כל מתאם שבכל זאת נמצא בין התפתחות כלכלית לציונים היה נמוך יותר ככל שפרק הזמן בין המצב שנבדק ובין מועד המבחן היה ארוך יותר. כמו כן, המודלים הבודדים שזיהו קשר כלשהו בין ציונים למדדי צמיחה בעתיד הראו שהציונים של מדינות שונות במבחנים שנערכו בשנים 1999–2003 תורמים 0%–14% להסבר השונות בין המדינות בצמיחת התמ"ג לנפש בשנים 2010–2019, עם ממוצע של פחות מאחוז אחד, וזאת תוך התעלמות מחוסר המובהקות הסטטיסטית של האומדנים. לו הוגבל המחקר רק לאומדנים מובהקים סטטיסטית התרומה לא הייתה עולה על 8%. לאור כל זאת החוקרים מסכמים כי הם אינם מוצאים תמיכה לטענה שבכוחם של מבחני הערכה בין-לאומיים לנבא את עתידה הכלכלי של מדינה.