איך נראית ישראל לאחר שנתיים של חיים לצד המגפה?

בשנתיים האחרונות הושפע המשק הישראלי כולו ממגפת הקורונה, שגרמה לזעזוע בתחומי הכלכלה, שוק העבודה, הבריאות, החינוך ובתחומים נוספים, אך גם קידמה תהליכים כמו מַעֲבר לעבודה מהבית וללמידה מרחוק. בשנה החולפת ניכרו סימנים של יציאה מן המשבר והכלכלה הישראלית התאוששה מהר מהצפוי, אם כי לא בכל התחומים. תמונת מצב המדינה 2022, מפרסומי הדגל של מרכז טאוב שיצא לאור השבוע, מציג תמונה מקיפה של מצב המשק הישראלי לאחר שנתיים של חיים לצד המגפה ומאיר כמה תופעות מרתקות נוספות במשק הישראלי.

בשנת 2021 גדל התמ"ג בכ-6% ביחס ל-2019, כ-2% בלבד פחות מהתחזיות. גם הגירעון הצטמצם יותר מהצפוי: לאחר שבסוף 2020 עמד הגירעון על 11.4% מהתמ"ג, בשנת 2021 הוא הצטמצם ל-4.4% בלבד – שיעור נמוך במידה ניכרת מהתחזיות של בנק ישראל ומשרד האוצר (5.3% ו-6.8%, בהתאמה).

עם זאת, בהיבטים אחרים המשק טרם נחלץ מהמשבר. למשל, יחס החוב–תוצר, שאותו הצליחו להוריד לרמה של 60% ערב משבר הקורונה, זינק בעקבות ההוצאות הגדולות והירידה החדה בתוצר בשנת 2020 – קפיצה שמשמעותה עלייה בהוצאות הממשלה על החזרי חובות, תשלום הקרן ותשלומי הריבית. משרד האוצר ממליץ על הורדה מהירה של הגירעון באמצעות הרחבת בסיס המס והקטנת ההוצאות, ואילו בנק ישראל מציע הורדה איטית יותר של הגירעון. אפשרות נוספת היא הגדלת ההון הציבורי על ידי השקעה מסיבית בתשתיות, שתמומן על ידי הגדלת הגירעון ב-2 נקודות אחוז, תאיץ את הצמיחה ותוביל לעלייה ביחס החוב–תוצר בטווח הקצר.

נקודה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא ירידה של כ-9% בצריכה הפרטית וביבוא בתקופת הקורונה – שיעור חריג יחסית לשאר העולם. חלק מהירידה החריגה בצריכה מוסברת בירידה של 34% בממוצע בנוכחות באתרי מסחר קמעוני ונופש, שיעור גבוה לעומת מדינות אחרות. לעומת זאת, ביצוא חלה ירידה של 1.9% בלבד, שנבעה מיכולתה של תעשיית ההיי-טק לספק תוצרים גם בעיתות משבר.

הקורונה השפיעה גם על שוק העבודה בישראל, אך השפעתה הייתה קצרת מועד יחסית והיא לא התפלגה באופן שווה. עד תחילת 2022 חזרה האבטלה הרגילה (שאינה קשורה להיעדרויות הקשורות בקורונה) לרמה שהייתה בה לפני הקורונה. למרות זאת, יותר מ-70 אלף עובדים שהיו מועסקים בזמן שפרץ המשבר עדיין לא חזרו לשוק העבודה וכנראה נואשו ממציאת עבודה.

כאמור, הקורונה פגעה באופן שונה באזורים שונים ובענפים שונים: המחוז שנפגע באופן הקשה ביותר הוא מחוז הצפון, שבשיא נרשמה בו ירידה של 13% בתעסוקה. ירידות קטנות יותר בתעסוקה נרשמו במחוזות ירושלים והדרום, והמחוזות שבהם הפגיעה הייתה הקטנה ביותר הם מחוזות המרכז, תל אביב וחיפה.

אשר לפגיעה בענפי המשק השונים, בעוד ענפים כמו שירותי אירוח ואוכל ספגו מכה קשה יחסית והתקשו להתאושש, וענפים כמו בינוי וחקלאות נפגעו גם הם, בענפים אחרים לא הורגשה השפעה משמעותית. במקרה של משבר נוסף, זיהוי מוקדם של אוכלוסיות וענפים שצפויים להיפגע במידה הרבה ביותר יכול למקד את מאמצי הסיוע, ובכלל זה לקבוע באילו עובדים כדאי להשקיע בהכשרה מקצועית.

נוסף על השפעת הקורונה בתחומי הכלכלה, שוק העבודה, הבריאות, הדמוגרפיה, הרווחה והחינוך, תמונת מצב המדינה 2022 מפנה חמישה זרקורים מאירי עיניים לנושאים נוספים: מהם מאפייני עשירון השכר העליון של העובדים בישראל? מה מקורה של האלימות הגואה בחברה הערבית בישראל? מהם מאפייני מחוז הדרום בישראל? מהן הסיבות לשיעורי ההשתתפות הנמוכים של ילדים ערבים במסגרות חינוך לגיל הרך? ומהם האתגרים העומדים בפני מערכת החינוך המיוחד בישראל? אנו מאחלים קריאה מהנה לכולכם!