מערכת הרווחה בישראל לאחר משבר הקורונה: מבט-על

תקציר

בתקופת הקורונה הגיעה ההוצאה החברתית בישראל לשיא של יותר מ-20% מהתוצר. בשנת 2021 היא עדיין הייתה גדולה מכפי שהייתה לפני פרוץ המשבר, אך מאז היא קָטנה במידה ניכרת, בעיקר בסעיפי הביטחון הסוציאלי והדיור. ההתפתחויות במדיניות החברתית בשנה האחרונה מעידות על התקדמות בטיפול באנשים עם מוגבלות ובאזרחים ותיקים, אך בשל מגמת הצמצום בהוצאה החברתית הולך וגובר החשש מגידול בתחולת העוני ובאי-השוויון בחברה הישראלית. חוקרי מרכז טאוב פרופ' ג'וני גל, שביט מדהלה ואורי אוברמן סקרו במאמר זה את מערכות הרווחה ותפקודן לאחר משבר הקורונה, וממצאיהם מגלים כי חלקים מסוימים במערכת הרווחה השתפרו אבל עדיין ישנם כשלים.

ההוצאה החברתית בישראל

בשנת 2021 הסתכמה ההוצאה החברתית של ישראל ב-297 מיליארד ש"ח, שהם 59% מתקציב המדינה (לא כולל החזר חובות). ההוצאה על ביטחון סוציאלי, ששימשה כלי מרכזי בהתמודדות עם הפן הכלכלי של משבר הקורונה, פחתה בשנת 2021 בכ-10 מיליארד ש"ח ביחס לשנה הקודמת, ואילו ההוצאה על בריאות, שגדלה בשנת 2020 בכ-21 מיליארד ש"ח, גדלה בשנת 2021 בכ-2 מיליארד ש"ח נוספים. ההוצאה על רווחה חברתית (הכוללת שירותי רווחה ולא קצבאות) פחתה בכ-2 מיליארד ש"ח ביחס לשנה הקודמת. ההוצאה על שיכון פחתה בשנת 2021 בכמיליארד ש"ח בהשוואה לשנת 2020 והסתכמה בכ-4 מיליארד ש"ח.

נתוני העוני ואי-השוויון בישראל גבוהים מאוד בהשוואה למדינות רווחה אחרות

תחולת העוני בישראל ממשיכה להיות גבוהה ועומדת על כחמישית מהאוכלוסייה. משפחות ערביות וחרדיות פגיעות במיוחד לסכנת העוני – משפחות משתי הקבוצות הללו מהוות כ-45% מסך המשפחות החיות בעוני, כמעט כפול מחלקן באוכלוסייה הכללית: משפחות חרדיות הן כ-7.4% מכלל המשפחות באוכלוסייה הכללית, אך שיעורן מכלל המשפחות העניות הוא 12.7%, ומשפחות ערביות הן 32% מכלל המשפחות העניות, אף שבכלל האוכלוסייה בישראל שיעורן הוא 17.4% בלבד.

גידול ניכר במספר האזרחים והאזרחיות הוותיקים הזכאים לסיוע במסגרת גמלת סיעוד

בשנת 2018 עמד מספרם של הזכאים והזכאיות לגמלת סיעוד בישראל על 176 אלף, בשנת 2019 הוא עמד על 197 אלף, בשנת 2020 על 240 אלף וב-2021 על כ-273 אלף. באמצע שנת 2022 כבר הגיע מספרם לכ-301 אלף – עלייה של 71% מאז 2018.

חוקרי מרכז טאוב מייחסים את עיקר הגידול במספר מקבלי הגמלה לשינויים שחוללה הרפורמה בתחום ביטוח הסיעוד, ובהם בדיקת רוב התביעות לגמלה בהסתמך על מסמכים רפואיים וריאיון טלפוני במקום על בדיקת תלות שנערכת בבית התובע, ותשלום הגמלה ישירות לתובעים ולא באמצעות שירות בעין.

שינוי משמעותי נוסף במערכת הביטחון הסוציאלי בשנים האחרונות הוא הגדלת סכום קצבת השלמת ההכנסה המשולמת למקבלי ומקבלות קצבת אזרח ותיק וקצבת שאירים שהכנסתם נמוכה. הנתונים של המוסד לביטוח לאומי מלמדים שסכום הקצבאות ששולם במחצית הראשונה של 2022 גדול כמעט ב-70% מהסכום ששולם בתקופה המקבילה אשתקד. גידול זה אינו נובע משינוי משמעותי במספרם של מקבלי הקצבה אלא מהגדלת סכום הקצבה עצמה.

חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות

חקיקת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות בשנת 2022 חוללה שינוי דרמטי ביחס כלפי קבוצת אוכלוסייה זו, אומרים חוקרי מרכז טאוב, ומגדירים אותה "החקיקה החשובה ביותר בתחום הרווחה בשנת 2022". אם אכן ייושם במלואו, עתיד החוק לצמצם במידה ניכרת את מספר האנשים עם מוגבלות החיים במוסדות מחוץ לקהילה ולהרחיב מאוד את האוטונומיה שלהם, שכן הוא מקנה להם תקציב אישי ואת החופש לבחור בעצמם את השירותים שמתאימים להם, שיאפשרו את התפתחותם האישית ואת שילובם בחברה.