Taub Center

תמכו בנו

  • על אודות
    • משימה, היסטוריה
    • חוקרים וצוות
    • דירקטוריון ואסיפה כללית
    • עמיתי תוכניות המדיניות
    • מועצה בין-לאומית מייעצת
    • מדיניות ארגונית
    • דרושים
  • מחקר ופרסומים
    • באילו תחומים אתם מתעניינים?
      • כל המחקרים
      • כלכלה
      • בריאות
      • רווחה
      • חינוך
      • שוק העבודה
    • איזה סוג תוכן אתם מחפשים?
      • וידאו
      • פודקאסט
      • הודעות לעיתונות
    • על מה כולם מדברים?
      • #ישראל במלחמה
      • #הגיל הרך
      • #סביבה ובריאות
      • #דמוגרפיה
  • פעילות והשפעה
    • אירועים
    • השפעה
  • בלוג
  • בתקשורת
    • הודעות לעיתונות
    • כתבות
    • וידאו
  • צור קשר
    • פנו אלינו
    • הזמנת הרצאה
  • פרסומים מרכזיים
    • דוח מצב המדינה
    • תמונת מצב המדינה
הרשמה לניוזלטר
  • English
  • עברית

ניוזלטר

הירשמו לניוזלטר שלנו והישארו מעודכנים
הודעת דוא"ל זו אינה חוקית
Choose
תנאי שימוש מדיניות פרטיות

ראשי » מחקרים » מערכת הרווחה בישראל לאחר משבר הקורונה: מבט-על

מערכת הרווחה בישראל לאחר משבר הקורונה: מבט-על

דצמבר 2022
להורדת המחקר המלא »

מחבר/ת

ג’וני גל

ג’וני גל

חוקר ראשי וראש תוכנית מדיניות הרווחה

לביוגרפיה >
שביט מדהלה

שביט בן-פורת

חוקרת

לביוגרפיה >

אורי אוברמן

עוזר מחקר

לביוגרפיה >

 

תקציר

בתקופת הקורונה הגיעה ההוצאה החברתית בישראל לשיא של יותר מ-20% מהתוצר. בשנת 2021 היא עדיין הייתה גדולה מכפי שהייתה לפני פרוץ המשבר, אך מאז היא קָטנה במידה ניכרת, בעיקר בסעיפי הביטחון הסוציאלי והדיור. ההתפתחויות במדיניות החברתית בשנה האחרונה מעידות על התקדמות בטיפול באנשים עם מוגבלות ובאזרחים ותיקים, אך בשל מגמת הצמצום בהוצאה החברתית הולך וגובר החשש מגידול בתחולת העוני ובאי-השוויון בחברה הישראלית. חוקרי מרכז טאוב פרופ' ג'וני גל, שביט מדהלה ואורי אוברמן סקרו במאמר זה את מערכות הרווחה ותפקודן לאחר משבר הקורונה, וממצאיהם מגלים כי חלקים מסוימים במערכת הרווחה השתפרו אבל עדיין ישנם כשלים.

ההוצאה החברתית בישראל

בשנת 2021 הסתכמה ההוצאה החברתית של ישראל ב-297 מיליארד ש"ח, שהם 59% מתקציב המדינה (לא כולל החזר חובות). ההוצאה על ביטחון סוציאלי, ששימשה כלי מרכזי בהתמודדות עם הפן הכלכלי של משבר הקורונה, פחתה בשנת 2021 בכ-10 מיליארד ש"ח ביחס לשנה הקודמת, ואילו ההוצאה על בריאות, שגדלה בשנת 2020 בכ-21 מיליארד ש"ח, גדלה בשנת 2021 בכ-2 מיליארד ש"ח נוספים. ההוצאה על רווחה חברתית (הכוללת שירותי רווחה ולא קצבאות) פחתה בכ-2 מיליארד ש"ח ביחס לשנה הקודמת. ההוצאה על שיכון פחתה בשנת 2021 בכמיליארד ש"ח בהשוואה לשנת 2020 והסתכמה בכ-4 מיליארד ש"ח.

נתוני העוני ואי-השוויון בישראל גבוהים מאוד בהשוואה למדינות רווחה אחרות

תחולת העוני בישראל ממשיכה להיות גבוהה ועומדת על כחמישית מהאוכלוסייה. משפחות ערביות וחרדיות פגיעות במיוחד לסכנת העוני – משפחות משתי הקבוצות הללו מהוות כ-45% מסך המשפחות החיות בעוני, כמעט כפול מחלקן באוכלוסייה הכללית: משפחות חרדיות הן כ-7.4% מכלל המשפחות באוכלוסייה הכללית, אך שיעורן מכלל המשפחות העניות הוא 12.7%, ומשפחות ערביות הן 32% מכלל המשפחות העניות, אף שבכלל האוכלוסייה בישראל שיעורן הוא 17.4% בלבד.

גידול ניכר במספר האזרחים והאזרחיות הוותיקים הזכאים לסיוע במסגרת גמלת סיעוד

בשנת 2018 עמד מספרם של הזכאים והזכאיות לגמלת סיעוד בישראל על 176 אלף, בשנת 2019 הוא עמד על 197 אלף, בשנת 2020 על 240 אלף וב-2021 על כ-273 אלף. באמצע שנת 2022 כבר הגיע מספרם לכ-301 אלף – עלייה של 71% מאז 2018.

חוקרי מרכז טאוב מייחסים את עיקר הגידול במספר מקבלי הגמלה לשינויים שחוללה הרפורמה בתחום ביטוח הסיעוד, ובהם בדיקת רוב התביעות לגמלה בהסתמך על מסמכים רפואיים וריאיון טלפוני במקום על בדיקת תלות שנערכת בבית התובע, ותשלום הגמלה ישירות לתובעים ולא באמצעות שירות בעין.

שינוי משמעותי נוסף במערכת הביטחון הסוציאלי בשנים האחרונות הוא הגדלת סכום קצבת השלמת ההכנסה המשולמת למקבלי ומקבלות קצבת אזרח ותיק וקצבת שאירים שהכנסתם נמוכה. הנתונים של המוסד לביטוח לאומי מלמדים שסכום הקצבאות ששולם במחצית הראשונה של 2022 גדול כמעט ב-70% מהסכום ששולם בתקופה המקבילה אשתקד. גידול זה אינו נובע משינוי משמעותי במספרם של מקבלי הקצבה אלא מהגדלת סכום הקצבה עצמה.

חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות

חקיקת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות בשנת 2022 חוללה שינוי דרמטי ביחס כלפי קבוצת אוכלוסייה זו, אומרים חוקרי מרכז טאוב, ומגדירים אותה "החקיקה החשובה ביותר בתחום הרווחה בשנת 2022". אם אכן ייושם במלואו, עתיד החוק לצמצם במידה ניכרת את מספר האנשים עם מוגבלות החיים במוסדות מחוץ לקהילה ולהרחיב מאוד את האוטונומיה שלהם, שכן הוא מקנה להם תקציב אישי ואת החופש לבחור בעצמם את השירותים שמתאימים להם, שיאפשרו את התפתחותם האישית ואת שילובם בחברה.

מחקרים נוספים בנושא

הא לחמא עניא: מי יכול לקנות סל מזון בריא?

הא לחמא עניא: מי יכול לקנות סל מזון בריא?

 סל מזון בריא בסיסי מוגדר כתזונה הולמת החיונית לתפקוד...

צוות מרכז טאוב
מערכת הבריאות – 2008

מערכת הבריאות – 2008

אופייה הציבורי של מערכת הבריאות בישראל ואיכות כוח האדם...

צוות מרכז טאוב

על אודות  

  • משימה, היסטוריה
  • חוקרים וצוות
  • דירקטוריון ואסיפה כללית
  • עמיתי תכניות המדיניות
  • מדיניות ארגונית
  • דרושים

מחקר

  • דוח מצב המדינה
  • תמונת מצב המדינה
  • כל המחקרים
  • כלכלה
  • חינוך
  • בריאות
  • רווחה
  • שוק העבודה

תכנים נוספים

  • בלוג
  • סרטונים
  • פודקאסט
  • אינפוגרפיקות

פעילות והשפעה

  • אירועים
  • השפעה
  • הודעות לעיתונות

צור קשר

  • הזמנת הרצאה
  • פנו אלינו

ניוזלטר

הצטרפו לניוזלטר שלנו והישארו מעודכנים:
הודעת דוא"ל זו אינה חוקית
תנאי שימוש מדיניות פרטיות

בניית אתרים: anova