שוק העבודה בישראל 2020 על רקע משבר הקורונה: מבט-על

לפני פרוץ מגפת הקורונה היה שוק העבודה בישראל הדוק, איתן ובמצב של תעסוקה מלאה או קרוב לכך. ואולם בעקבות התפרצות המגפה ונקיטת צעדי הריחוק החברתי חווה שוק העבודה הישראלי, כמו שוקי עבודה בכל רחבי העולם, טלטלה קשה.

פילוח נפגעי המשבר בהיבט התעסוקתי

הנתונים מראים שהפגיעה בתעסוקה לא הייתה אחידה ויש הבדלים של ממש הן בין קבוצות שונות והן בין נקודות זמן שונות ב"גלי" ההתפרצות.

• בראשית המשבר 38% מן הנשים היו מובטלות או נעדרו מעבודתן באופן זמני לעומת 30% מן הגברים. ביוני התהפכה המגמה ושיעור הגברים שלא עבדו היה גבוה מעט משיעור הנשים. אחר כך שוב עלה שיעור האבטלה בקרב הנשים, ובאוקטובר היה השיעור בקרבן גבוה ב-3 נקודות אחוז לעומת הגברים.
• בחינה של השינויים בשיעורי האבטלה על פי רמת ההשכלה מעלה שהנפגעים העיקריים מן המשבר, בעיקר בזמן הסגרים, היו עובדים בעלי השכלה נמוכה.
• פגיעתו של המשבר הייתה חמורה במיוחד בקרב עובדים צעירים (18–29) ובקרב עובדים מבוגרים מעל גיל הפרישה (65–74), אפילו בין הסגרים.
• שיעור האבטלה בקרב גברים חרדים הגיע באפריל ל-48%, לעומת 28% בקרב גברים לא-חרדים, ונשאר גבוה לאורך תקופת הסגר השני.
• במגזר הערבי שיעורי האבטלה בחודשים הראשונים של המשבר היו גבוהים, אבל אחר כך הם ירדו ומאז חודש יוני שיעורם נמוך יותר בחודשים מסוימים מן השיעור בקרב יהודים לא-חרדים.
• השפעת המשבר, גם כאשר הוסרו ההגבלות, הורגשה במיוחד במגזר העסקי, שבו 14% מן העובדים שהיו מועסקים ביוני 2019 לא הועסקו ביוני 2020, לעומת 5% שלא עבדו ביוני 2019 מתוך כלל המועסקים שנה קודם לכן. בקרב העצמאים עמדו שיעורים אלו על 11% ביוני 2020, לעומת 2% בשנה שקדמה לה.

השפעת המשבר על שוק העבודה לא הסתכמה רק בשיעור העובדים שתעסוקתם נפסקה אלא ניכרה גם בממוצע מספר שעות העבודה. ממוצע מספר שעות העבודה של העובדים בישראל ירד במידה ניכרת בגל הראשון של המשבר – הממוצע באפריל 2020 היה נמוך בכ-14% מן הממוצע בפברואר 2020, וב-9% מן הממוצע באפריל 2019. אולם בגל השני היה הממוצע גבוה יותר בהשוואה לאותה תקופה בשנה שלפני כן (ככל הנראה מסיבות שאינן קשורות למגפה).

פרדוקס השכר בתקופת הקורונה

בין פברואר 2019 לפברואר 2020 עלה השכר בכ-3%. בחודש מרץ, לאחר שהוטל הסגר הראשון, חלה ירידה בשכר הריאלי הממוצע ובאפריל חלה בו עלייה חריגה, אולם מדובר בעלייה מלאכותית.

• חישוב השכר הממוצע מתייחס למועסקים שעבדו בפועל באותו זמן ועל כן הוא מושפע משינויים בתמהיל העובדים במשק. העלייה החריגה באפריל קשורה לכך שרבים מן העובדים שנעדרו מעבודתם בחודש זה השתכרו שכר נמוך יחסית או נטו לעבוד פחות שעות בממוצע מעובדים שהמשיכו לעבוד.
• בחודשים שלאחר אפריל היה השכר הריאלי במגמת ירידה. עם זאת, בזמן הסגר השני השכר הוסיף להיות גבוה לעומת התקופה שלפני המשבר, בייחוד במגזר העסקי.
• לעלייה החריגה בשכר הממוצע במשק יש השלכות תקציביות רחבות, שכן גם שכר המינימום וגם שכרם של עובדים בכירים מושפעים ממנו.
  

שינויים במקום העבודה

כדי להתמודד עם המשבר נאלצו מקומות העבודה לקבל החלטות אסטרטגיות ולאמץ דרכי עבודה. חברות מסוימות ניצלו את המשבר כדי לנקוט צעדי התייעלות שאינם בהכרח קשורים למשבר עצמו.

• חברות וענפים שבהם מקובלים חוזי שכר גמישים יכלו לבצע התאמות שכר.
• עסקים קטנים שמעסיקים 5–10 עובדים דיווחו כי מאז תחילת המשבר פיטרו יותר מחמישית מהעובדים שהעסיקו ערב המשבר.
• ענפים שיכולים לעבור בקלות רבה יותר לעבודה מרחוק, כגון ענפי ההיי-טק והפיננסים, פיטרו אחוז נמוך יחסית מעובדיהם, ואחוז נמוך יותר נעדרו זמנית מהעבודה.
• בסקר מצב העסקים שערך הלמ"ס, 16.5% מהמעסיקים שאפשרו לעובדיהם לעבוד מרחוק השיבו שהיו מעוניינים להמשיך בכך גם לאחר המשבר.
• העבודה מהבית מפחיתה את הצורך ביוממות, מקילה את הנגישות לתעסוקה איכותית בקרב תושבי הפריפריה ובקרב אנשים עם מוגבלות ומאפשרת גמישות בשעות העבודה. עם זאת, בכמה מן העסקים הפחיתה העבודה מהבית את הפרודוקטיביות.

הקשר בין אבטלה למשרות פנויות

עקומת בוורידג' מתארת את הקשר בין שיעור המשרות הפנויות במשק לבין שיעור האבטלה לאורך זמן. שוק עבודה "הדוק" מתאפיין באבטלה נמוכה ובמספר גבוה של משרות פנויות, ובשוק עבודה "רופף" המצב הפוך.

• בין פברואר למרץ 2020 חלה ירידה ניכרת בשיעור המשרות הפנויות – מ-2.2% ל-1%.
• העלייה בשיעור האבטלה החלה במרץ ונמשכה עד אוגוסט, במקביל לעלייה בשיעור המשרות הפנויות.
• ייתכן שהעלייה המקבילה משקפת פער בין המיומנויות של עובדים שנפלטו מענפים שנפגעו במיוחד מן המשבר לבין מיומנויות הנדרשות בענפים שנפגעו פחות ומחפשים עובדים.