בחודשים הראשונים של 2021 אומדת ישראל את היקף האובדן מהתקופה חסרת התקדים של מגפת הקורונה ונוקטת צעדים ראשוניים להתאוששות.
כיוון שההשלכות החברתיות והכלכליות של המגפה עדיין בהתהוות, אחד האינדיקטורים הזמינים הראשונים להשפעתה הוא שיעור התמותה. באיזו מידה העלתה המגפה את התמותה בישראל?
בשני החודשים הראשונים של שנת 2020 היו שיעורי התמותה בישראל בשפל היסטורי – פחות מ-11 מקרי מוות ל-100,000 איש בשבוע. עם פרוץ המגפה השתנה הנתון הזה, כמובן. בשקלול הגידול באוכלוסייה והירידה הצפויה בתמותה ללא המגפה, אנו מעריכים כי מספר מקרי המוות בישראל גדל בכ-10% בין החודשים מרץ ודצמבר 2020. בסתיו 2020, בשיא המגפה באותה שנה, עלה שיעור התמותה הכולל בישראל לרמה שלא נראתה מאז שנות התשעים, ותוחלת החיים הייתה נמוכה בארבע שנים מרמתה הנוכחית.
עם זאת, שיעור התמותה העודפת מהקורונה היה נמוך מכפי שהיה יכול להיות, בעיקר בזכות האוכלוסייה הצעירה יחסית ודפוסי ההידבקות בישראל. בשנת 2020 היה שיעור החולים המאומתים גבוה בקבוצת הגיל 20–55 ביחס לשיעורה באוכלוסייה, אך שיעור התמותה שלהם מהנגיף היה נמוך. כלל השינויים בתמותה בשנת 2020 הורידו את תוחלת החיים בלידה במעט יותר מחודשיים, ואת תוחלת החיים בגיל 65 בשלושה חודשים בקירוב. נראה שהירידה בתוחלת החיים הייתה גדולה יותר בקרב החרדים והערבים, שכן שיעורי ההידבקות והאשפוז בקבוצות אלו היו גבוהים ביחס לשיעורן באוכלוסייה.
אם נפנה את המבט אל המשך שנת 2021 ומעט אחריה, עכשיו הזמן לחזות אתגרים פחות דחופים, אך לא פחות משמעותיים, הצפויים למדינה בעקבות המגפה, ולהיערך לקראתם.
אחת השאלות החשובות היא כיצד להחזיר את הצמיחה הכלכלית אל מסלולה. בשקלול הגידול באוכלוסייה בישראל, בשנת 2020 ירד התמ"ג לנפש ב-4.3% ושב לרמה שהיה בה בשנת 2016. עקב מבצע החיסונים המהיר צפויה עלייה של 6.3% בתמ"ג בשנת 2021 ו-5.8% בשנת 2022 – צמיחה שכמעט תסגור את הפער ותביא את התמ"ג לנפש קרוב לשיעור הצמיחה הצפוי ללא הקורונה.
עם זאת, כיוון שהוצאות הממשלה עלו לכ-35% מהתמ"ג בשנת 2020 והכנסותיה צנחו לכ-23%, נוצר גירעון של כמעט 12%. עקב כך גדל החוב הלאומי ל-72% מהתמ"ג והוא צפוי להמשיך לגדול במידה שתחזיר את ישראל יותר מעשור לאחור. חשוב לרסן את הגירעון בטווח הקצר ואת החוב הלאומי בטווח הארוך. נראה שלא יהיה מנוס מהעלאת מיסים לשם כך, אך כדי להימנע מהרחבת אי השוויון בין קבוצות האוכלוסייה השונות בישראל כדאי להימנע מהעלאת מיסים עקיפים, שהם רגרסיביים מטבעם.
אשר לשוק העבודה, שיעור האבטלה – לפי הגדרתה הרחבה בזמן המשבר – עמד בסוף שנת 2020 על 16%. אמנם האבטלה צפויה לרדת במידה ניכרת, אך היא תישאר גבוהה ביחס לעשור האחרון, והיא מתרכזת בעיקר בקרב עובדים בעלי שכר נמוך, צעירים, בעלי רמת השכלה נמוכה ובענפי משק כגון שירותי מזון ותיירות.
היעדרות ממושכת משוק העבודה משפיעה על מיומנויות העובדים ומקטינה את השכר שלהם עם שובם לעבודה. על כן, למרות הירידה באי השוויון בשנים האחרונות, הוא עשוי לעלות שוב אם האוכלוסיות הפגיעות לא ישולבו במהרה בחזרה בשוק העבודה. בהקשר זה חשוב עוד יותר להרחיב את הגישה לתוכניות הכשרה מקצועית, במיוחד בקרב אוכלוסיות פגיעות ועובדים חלשים.
עבור מי שאינם מסוגלים לחזור ולהשתלב בשוק העבודה ועבור נזקקים נוספים פרשׂה מערכת הרווחה רשת ביטחון, והצליחה את תחולת העוני בשנת 2020 בכמחצית. עם זאת יש סכנה שעם תום המשבר תחזור המערכת למצב שהייתה בו לפניו ואף תצטמצם עוד יותר נוכח הדרישה הצפויה לקיצוצים נרחבים בתקציב.
בתחום החינוך המגפה הוכיחה כי הוראה מקוונת יכולה להיות חלק משמעותי יותר במערכת החינוך, אך היא גם חשפה את הפערים הקיימים במערכת. כדי לשמר את ההתקדמות שנעשתה במהלך המשבר, כגון חלוקת מחשבים לחלק מהאוכלוסייה והקטנת מספר התלמידים בכיתה, יהיה צורך לאמץ תקצוב דיפרנציאלי בכל הרמות של מערכת החינוך.
חוסר היציבות ואובדן ימי הלימודים בשנה שעברה עלולים להוביל לעיכוב התפתחותי בקרב ילדי הגיל הרך. צעדים אפשריים לצמצום הנזק כוללים מתן תמיכה וסיוע להורים, הקצאת תוספת שעות ושיפור האיכות של מסגרות החינוך לגיל הרך, והיערכות בתי הספר היסודיים כדי לפצות על העיכובים ההתפתחותיים של שנתוני הקורונה עם הגעתם לבית הספר.
גם בתכנון מערכת הבריאות חשוב להתבונן אל מעבר להשפעות המיידיות של המגפה. לדוגמה, המשבר הביא לעלייה ניכרת בפניות לקבלת טיפול נפשי, אשר התורים לו היו ארוכים עוד לפני המשבר. נוסף על כך, הרתיעה של הציבור מפנייה לקבלת טיפול רפואי בתקופות של שיעורי הדבקה גבוהים הביאה לירידה במספר הבדיקות לאבחון מחלות קשות, וקיים חשש שהדבר ישפיע על הטיפול במחלות אלו בשנים הקרובות.
אם נתבונן בתמונה הרחבה ניתן לומר כי אף ששיעור התמותה עלה בשנת 2020, כפי שציינו, הוא לא היה גבוה כפי שהיה יכול להיות, ומגפת הקורונה ככל הנראה לא תשפיע על הגידול הכולל באוכלוסייה. כמו כן יש סימנים לאופטימיות ולרצון לחזור לשגרה – העלייה לישראל צפויה לגדול, ואף שיש מומחים הצופים ירידה יחסית בשיעורי הילודה, אחרים סבורים שההפך הוא הנכון, ושדווקא בעקבות השנה הקשה שעברה עלינו צעירים רבים יבחרו "לחגוג את החיים".