המחקר של מרכז טאוב מציג נתונים קשים על השימוש במשככי כאבים ועל השפעתם ההרסנית: בשנת 2020 דורגה ישראל במקום הראשון בעולם בצריכת אופיואידים (משככי כאבים נרקוטיים), בהם פנטניל, החזק פי 50 מהרואין, ובכך עקפה את ארצות הברית באותה שנה.
חוקרי מרכז טאוב פרופ' נדב דוידוביץ', ד"ר ינאי קרנצלר ואורן מירון מונים את הפעולות המיידיות שיש לנקוט כדי להפחית את הצריכה ואת מתן המרשמים הלא-מוצדקים, בהן הבטחת גישה לחלופות בטוחות יותר לניהול כאב; שיפור הנגישות לטיפול רפואי, לרבות שירותי בריאות הנפש ושירותים סוציאליים; והפחתת הסטיגמה הקשורה לשימוש בחומרים ולהתמכרות.
מחקרים בעולם הראו כי עיקר צריכת האופיואידים מתרכזת בקרב חולים שאינם קשישים וללא מחלות ממאירות, וכי מאז 2014 רוב הגידול בצריכתם הוא בקרב מטופלים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך.
בארצות הברית, שבה התופעה כבר הגיעה לממדים של מגפה, דווח בשנת 2021 על כ-80 אלף מקרי מוות. בישראל עדיין לא הגענו לכך, אך מאחר שמסיבות דתיות שיעור הנתיחות לאחר המוות בישראל הוא מהנמוכים במדינות המפותחות, קשה מאוד לזהות מקרי מוות עקב שימוש באופיואידים ולהבחין בסימנים של מגפה בעוד מועד.
להתמכרות לאופיואידים מגוון תופעות שליליות שחלקן מסכנות חיים, כמו למשל נמנום, טשטוש ובלבול, בחילה, עצירות ודיכוי נשימה חמור אשר עלול לסכן חיים. נטילת אופיואידים לאורך זמן גורמת לגוף לפתח עמידות למינון שנרשם וכך נוצר צורך מתמיד בהגברת המינון. היעדר מענה הולם במערכת הבריאות ומעטפת חברתית תומכת עשוי להוביל לשימוש מזיק ולחיפוש אחר סמי רחוב, ועקב כך להעלאת הסיכון לנטילת מנת יתר ולתמותה. לצד זאת, הפסקת השימוש באופיואידים בצורה לא מפוקחת עשויה לחשוף את הגוף לתסמיני גמילה קשים.
החוקרים ממליצים ללמוד מניסיונן של מדינות שחוו את משבר האופיואידים הגרוע ביותר, כמו ארצות הברית וקנדה, ולאמץ את הפרקטיקות שפותחו ויושמו בהן בהצלחה: הטמעת פרוטוקולים בטוחים יותר להנפקת מרשמים, צמצום מיידי של שיעור המרשמים הלא-מוצדקים לפנטניל, הרחבת טיפולי השיקום והבדיקות, שיתוף פעולה בין-ארגוני והגברת הנגישות לקבלת עזרה סוציאלית. צעד מדיניות נוסף שראוי לקדם הוא לכלול פנטניל בבדיקות שתן שגרתיות לגילוי סמים. בארצות הברית, כשהתחילו לכלול פנטניל בבדיקות גילו שהוא אחראי לרוב מנות היתר. לדוגמה, בשנת 2019 מעל 80% מהבדיקות לזיהוי פנטניל במדינת מרילנד בארצות הברית נמצאו חיוביות.
צעדים מומלצים למניעת המשבר:
- שיפור הפיקוח הן על הנפקת מרשמים לאופיואידים והן על התוצאות השליליות של השימוש בהם, כגון התמכרות ונטילת מנת יתר, כולל פרסום נתונים בנוגע לשימוש בתרופות מרשם אופיואידיות.
- הגדלת שיעורי הנתיחות לאחר המוות במקרים של חשד למנת יתר והקמת ועדות לבחינת גורמי התמותה. לישראל יש יתרון על ארצות הברית בפיקוח על הנפקת מרשמים ובנגישות להיסטוריה הרפואית של המטופלים, וחשוב להשתמש ביתרון הזה כדי למנוע התמכרות.
- גיבוש פרקטיקות בטוחות יותר להנפקת מרשמים, לרבות שימוש הולם בחלופות לפנטניל ולתרופות אחרות מבוססות אופיואידים, בייחוד אצל חולים בסיכון גבוה, והטמעתן תוך הסברה ושותפות עם גופים רפואיים ומוסדות ההוראה.
- עדכון החולים ובני משפחתם בזמן הנפקת המרשם ונטילת התרופה בדבר הסיכונים הכרוכים בהתמכרות, ומעקב אחר מטופלים בקופות החולים בתקופת נטילת התרופה.
- ניהול הטיפול בדרך שתביא בחשבון את התנאים הנחוצים להחלמה – בריאות הנפש וצרכים אחרים כגון ביטחון תזונתי, תמיכה משפחתית ודיור יציב. לשם כך כדאי להקים מערך תמיכה לטיפול בטראומה ובאי-יציבות חברתית שקשורים לסיכון גבוה להתמכרות, לתסמונת השימוש באופיואידים ולמנות יתר.
- הגברת הנגישות הכללית למגוון גישות לטיפול בהתמכרות ולשירותים שמפחיתים את הנזק בשימוש באופיואידים.
החוקרים ממליצים לפעול ללא דיחוי לגיבוש תוכנית אינטגרטיבית ברמה הלאומית על מנת לצמצם את התוצאות ההרסניות של הגידול בשימוש באופיואידים ושל תמותה ממנות יתר. התוכנית צריכה לכלול את הצעדים שנמנו לעיל, לצד פעולות להגברת המודעות בציבור בנוגע לשימוש בתרופות ולהתמכרות ולעידוד השימוש בחלופות שאינן ממכרות.