הקשר בין עקה הורית לזמן מסך של ילדים צעירים בזמן סגר הקורונה

מחקר זה עוסק בשימוש של ילדים צעירים במסכים בסגר הקורונה הראשון בישראל. סוגיית השימוש במסכים היא בעלת חשיבות משום שבקרב חוקרים ואנשי מקצוע שוררת הסכמה רחבה שלזמן מסכים לא מפוקח יש השפעה שלילית על ההתפתחות הקוגניטיבית והרגשית של ילדים.

המחקר מצא שילדים צעירים להורים שחוו עקה רבה יותר בסגר היו חשופים למסכים פרקי זמן ארוכים יותר. עוד נמצא שעקה הייתה נפוצה יותר בקרב משפחות מרקע חברתי-כלכלי נמוך ובקרב האוכלוסייה הערבית, ושהשימוש במסכים היה אינטנסיבי יותר בקרב ילדים להורים שאין להם השכלה אקדמית.

המחקר הקיים על שימוש במסכים

במחקר ובמסמכי מדיניות רווחת הדעה ששימוש במסכים עלול לעכב את ההתפתחות האופטימלית של ילדים, בייחוד בשנים הראשונות לחיים.

• לשימוש לא מפוקח של ילדים במסכים יש השפעות שליליות הקשורות להשמנת יתר, לדפוסי שינה משובשים ולבעיות התנהגותיות ורגשיות. הוא עלול גם להזיק להתפתחות הקוגניטיבית של ילדים צעירים.
• בקרב ילדים בגילי הגן הצפייה במסכים עלולה להזיק להתפתחות השפה והאוריינות.
• ילדים צעירים מרקע חברתי-כלכלי נמוך נוטים לבלות זמן רב יותר מול מסכים בהשוואה לילדים מרקע חברתי-כלכלי גבוה.
• מחקרים מצביעים על מתאם חיובי בין מתח על רקע מצב כלכלי ועקה, דיכאון וחרדה בקרב הורים לבין הורות פחות מעורבת.

ממצאי הסקר על שימוש במסכים בישראל

בזמן סגר הקורונה הראשון ערכו חוקרי מרכז טאוב סקר בקרב 1,300 הורים לילדים בני 1–6, יהודים וערבים. השאלון עסק בסוגיות הנוגעות לשגרת היום-יום של הורים לילדים צעירים בתקופה זו, ובכלל זה שימוש במסכים ופעילויות אחרות. שאלות נוספות בדקו את המאפיינים החברתיים והדמוגרפיים של ההורים, את מצב התעסוקה שלהם ואת מצבם הנפשי.

אלה הממצאים שעלו מניתוח תוצאות הסקר:

• השימוש במסכים גבר ככל שהילד היה מבוגר יותר.
• נמצא מתאם שלילי בין רמת ההשכלה של ההורים לשימוש במסכים.
• נמצא מתאם חיובי ומובהק בין עקה הורית לשימוש במסכים. כלומר, ככל שהורים דיווחו על רמות עקה גבוהות יותר, ילדיהם בילו בכל יום זמן רב יותר מול מסכים.

• הורים ערבים והורים בעלי הכנסה נמוכה מן הממוצע צפויים לסבול מעקה פסיכולוגית ברמה גבוהה יותר מהורים משכבות חברתיות-כלכליות גבוהות.
• בפיקוח על משתני הרקע נמצא כי הסיכוי שילדים ערבים בני שנה עד שנתיים יצפו בטלוויזיה גבוה מזה של ילדים יהודים בני אותו גיל. לעומת זאת, הסיכוי של ילדים ערבים בני שלוש עד שש לצפות שעות רבות בטלוויזיה נמוך יותר מהסיכוי בקרב ילדים יהודים בגילים אלו.

מממצאי המחקר עולה כי ייתכן שהתפרצות הקורונה והסגרים שבאו בעקבותיה הביאו להחרפת ההשפעות השליליות של צפייה במסכים על ילדים צעירים. זאת בעיקר בשל השפעת המגפה על יציבותן הכלכלית של משפחות וכתוצאה מכך על רמות העקה ההורית, ובשל השהייה הממושכת בבתים עקב סגירת מסגרות החינוך.

המחקר נערך בתמיכתן הנדיבה של קרן ברכה, קרן ברנרד ון ליר ויד הנדיב.