הקשר בין עקה הורית לזמן מסך של ילדים צעירים בזמן סגר הקורונה

עם פרוץ משבר הקורונה והסגר הראשון נסגרו מוסדות החינוך והפעילות הכלכלית בישראל נעצרה כמעט לחלוטין. כתוצאה מכך משפחות רבות נאלצו לשהות בבתיהן תקופה ממושכת. ההסתגרות בבית ואווירת הלחץ גרמו להורים רבים להושיב את ילדיהם מול מסך הטלוויזיה ומסכים אחרים –פתרון נוח אך בעל השלכות שליליות על בריאותם ורווחתם של הילדים כמו השמנה, בעיות שינה ועיכובים בהתפתחות. המחקר בדק את תדירות השימוש במסכים בקרב ילדים בגיל הרך בזמן הסגר ומצא כי ככל שההורים חוו יותר סטרס – אם כתוצאה מאיבוד מקום עבודתם או בשל הצורך לשלב בין עבודה לטיפול בלעדי בילדים – כך ילדיהם היו חשופים למסכים פרקי זמן ממושכים יותר. עוד נמצא כי תחושת הסטרס הייתה נפוצה יותר בקרב משפחות מרקע חברתי-כלכלי נמוך ובקרב האוכלוסייה הערבית, ובקרב ילדים להורים שאינם אקדמאים. עם זאת, בפיקוח על השכלת ההורים נמצא שילדים ערבים דווקא השתמשו פחות במסכים.