השתתפות במסגרות חינוך בגילי לידה עד שלוש והשפעתה על הישגים לימודיים בכיתה ד'

הסביבה שבה הפרט מבלה את שנות חייו הראשונות משפיעה במידה רבה על סיכויי חייו. לפיכך, לחוויות חיוביות בגיל הרך ישנה השפעה מכרעת על התפתחות התינוק. על פי מחקרים שנעשו בתחום, סוג החינוך שהילדים מקבלים, גיל הכניסה למסגרות ומשך השהות שלהם במסגרות הם גורמים משמעותיים המשפיעים על ההזדמנויות להתפתחות קוגניטיבית, חברתית ורגשית. מאפייני המסגרות גם הם גורם בעל חשיבות רבה מבחינת התפתחות הילדים, שכן הם משפיעים על הסביבה הפיזית והחברתית שהילדים גדלים בה.ישנה הסכמה בספרות המחקרית בדבר התרומה של השתתפות במסגרות איכותיות בגילי לידה עד שלוש ובגילי 3–6 לקידום התפתחות הכישורים הקוגניטיביים והלא קוגניטיביים של ילדים. מחקרים גם מלמדים שהשתתפות במסגרות חינוך איכותיות לגיל הרך תורמת תרומת יתר להתפתחות הילדים מהשכבות החברתיות החלשות ויכולה לסייע בצמצום פערים לימודיים ותעסוקתיים בהמשך החיים.

בעוד שמחקרים העוסקים בקשר שבין חינוך בגיל הרך להישגים עתידיים מתמקדים בעיקר בבני 3–6, המחקר הנוכחי מתמקד בגילאי לידה עד שלוש – השנים החשובות ביותר להתפתחות הילד. במחקר נבדק לראשונה הקשר בין השתתפות של ילדים בגילי לידה עד שלוש במסגרות חינוך וטיפול לבין הישגיהם במבחני קריאה בכיתה ד' בישראל.

עקב פריון הילודה הגבוה בישראל אחוז הילדים מכלל האוכלוסייה הוא מן הגבוהים בעולם, וגם שיעורי ההשתתפות שלהם במסגרות חינוך וטיפול לגיל הרך גבוה במיוחד. עם זאת, הנתונים הקיימים על מסגרות לגילאי לידה עד שלוש מעידים על איכותן הנמוכה בממוצע. המחקר בחן את שאלת תרומתה של ההשתתפות במסגרות לגיל הרך בגילי לידה עד שלוש להישגים הלימודיים למרות האיכות הירודה שלהן בממוצע, וכן את משמעות משך ההשתתפות בהן להתפתחות הקוגניטיבית כפי שהיא מתבטאת בהישגים לימודיים. כמו כן נבדק אם יש הבדלים בין יהודים לערבים ובין שכבות חברתיות שונות. החוקרים השתמשו בנתוני מבחן PIRLS משנת 2016 (האחרון שנערך בישראל), שבחן את הישגי הקריאה של תלמידי כיתה ד' וכלל גם שאלונים שמילאו ההורים על הסביבה הביתית ועל השתתפות הילדים במסגרות לגיל הרך. במבחן השתתפו מעל 3,000 תלמידים שנולדו בישראל .

ממצאי המחקר

• מהמחקר עולה כי בפיקוח על מאפייני המשפחות, הישגיהם של ילדים שהשתתפו במסגרות בגילי לידה עד שלוש אינם שונים מאלה של ילדים שלא השתתפו בהן (זאת בניגוד לקשר החיובי שנמצא במחקרים רבים בין השתתפות במסגרות בגילי 3–6 להישגים לימודיים עתידיים). הדבר נכון בקרב יהודים וערבים כאחד, ולא נמצא הבדל בעניין זה בין שכבות חברתיות. החוקרים משערים שהממצא משקף את איכותן הנמוכה בממוצע של מסגרות החינוך והטיפול לגילאי לידה עד שלוש, שעד לאחרונה רובן לא היו בפיקוח המדינה.
• בעוד שיעורי ההשתתפות של יהודים וערבים במסגרות לבני 3–6 דומים למדי (98% ו-96%, בהתאמה), בגילי לידה עד שלוש ההבדל משמעותי: 90% לעומת 46%. כלומר, שיעור ההשתתפות של ילדים יהודים עד גיל שלוש במסגרות כמעט כפול מזה של ילדים ערבים.

• שיעורי ההשתתפות במסגרות לגילאי לידה עד שלוש גבוהים בקרב ילדים ממעמדות חברתיים גבוהים יחסית (כפי שהדבר נמדד על ידי השכלת האם ומשלח יד האב), בעוד שבמסגרות לבני 3–6 אין הבדלים מעמדיים בשיעורי ההשתתפות.
• בקרב ערבים, שיעור הילדים לאימהות עם השכלה אקדמית שהשתתפו במסגרות לגילאי לידה עד שלוש כמעט כפול משיעור הילדים לאימהות ללא השכלה אקדמית (67% לעומת 36%, בהתאמה), בעוד בקרב יהודים ההבדל קטן (93% ו-88%, בהתאמה). לא נמצאו הבדלים על פי השכלת האם בשיעורי ההשתתפות במסגרות בגילי 3–6, בשני המגזרים.
• הנתונים מצביעים על הבדל ניכר בממוצעי הציונים במבחן PIRLS בין יהודים לערבים, שאת חלקם ניתן להסביר כנראה ברקע החברתי-כלכלי: שיעור האימהות בעלות השכלה אקדמית בקרב יהודים כמעט כפול משיעורן בקרב ערבים, וכך גם שיעור האבות היהודים שמשלח היד שלהם חופשי או ניהולי.

המחקר נערך בתמיכתן הנדיבה של קרן ברנרד ון ליר, קרן ברכה ויד הנדיב.