היכולת לעבוד מהבית בקרב העובדים בישראל

מחקר זה בוחן, באמצעות נתונים מסקר מיומנויות הבוגרים של ה-OECD (PIAAC), מי הם העובדים בישראל שמאפייני התעסוקה שלהם מאפשרים להם לעבוד מהבית ומי חסרים אותם. נושא זה קיבל משנה חשיבות בעקבות משבר הקורונה.

הממצאים מראים כי עובדים בעלי יכולת נמוכה יותר לעבוד מהבית הם צעירים בני 16–25, בעלי השכלה נמוכה, מועסקים מהמגזר הערבי, עצמאים, ועובדים המתגוררים ביישובים מאשכול חברתי-כלכלי נמוך ובמחוז הצפון. הנתונים מצביעים על התרחבות פוטנציאלית של הפערים בין העובדים, ממצא המדגיש את חשיבות הרחבת השימוש באמצעים דיגיטליים, במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות.

העבודה מהבית לפני מגפת הקורונה ובמהלכה

לפני המגפה היה שיעור העבודה מהבית בישראל נמוך יחסית, אך בעשור האחרון הוא נמצא במגמת עלייה, עם זינוק חד בתקופת משבר הקורונה.

• בממוצע, 5.3% מהעובדים באירופה עבדו מהבית בשנת 2019 לעומת 4.4% בלבד בישראל.
• לפי סקר שנערך בקרב שליש מהמועסקים בישראל, בזמן הסגר הראשון כ-21% מהעובדים עבדו מהבית. שיעור העובדים מהבית היה גבוה במיוחד בהיי-טק (49%) ובענף השירותים הפיננסיים והביטוח (41%).
• עם ההקלה בהגבלות צנחו שיעורים אלו לכ-17% במאי ו-10% ביולי, אך בענף ההיי-טק כ-27% מהעובדים המשיכו לעבוד מהבית ביולי.
• כ-24% מהעסקים בישראל שיפרו את אפשרות העבודה מהבית והנגישות למערכת.

 היכולת לעבוד מהבית בשוק העבודה הישראלי

באמצעות נתונים מסקר PIAAC חולקו מאפייני התעסוקה הקשורים לעבודה מהבית לשלוש קטגוריות: משימות המצריכות שימוש בכוח פיזי וידני; משימות המצריכות אינטראקציה חברתית (עבודה פנים אל פנים); ומשימות המצריכות שימוש באמצעים דיגיטליים. שתי הקטגוריות הראשונות כוללות מטלות שקשה לבצע מהבית, ואילו הקטגוריה השלישית משפרת את היכולת לעבוד מהבית.

היכולת הממוצעת של עובד בישראל לעבוד מהבית גבוהה בכ-0.17 סטיות תקן מממוצע ה-OECD.

לפי משלח יד וענף תעסוקה

• עובדים במשלחי יד יוקרתיים עם שכר שעתי גבוה הם בעלי היכולת הפוטנציאלית הגבוהה ביותר לעבוד מהבית, אולם המנהלים, המאופיינים בשכר השעתי הגבוה ביותר, הם בעלי יכולת נמוכה יותר לעבוד מהבית בהשוואה לאקדמאים, מהנדסים וטכנאים.
• משלחי יד מתחום הפקידות מתאפיינים בשכר שעתי נמוך יחסית, אך הם בין משלחי היד בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר לעבוד מהבית.
• מקצועות בעלי יכולת נמוכה יותר לעבוד מהבית כוללים עובדים בתחומי המזון, הכושר והבנייה ומוכרים בחנויות.
• מבחינה לפי ענפי המשק השונים עולה כי תחומי המידע והתקשורת, השירותים הפיננסיים והביטוח והשירותים המקצועיים, המדעיים והטכניים הם בעלי פוטנציאל גבוה לעבודה מהבית.
• בענפים כגון מסחר סיטוני וקמעוני, בינוי ושירותי אירוח ואוכל, פוטנציאל היכולת לעבוד מהבית נמוך במיוחד.

לפי קבוצות אוכלוסייה

• נשים, לרבות נשים עם ילדים מתחת לגיל 6, הן בעלות פוטנציאל גדול יותר לעבוד מהבית בהשוואה לגברים. נראה כי ממצא זה נובע מבחירת תחום התעסוקה שלהן ונטייתן לעבוד במשלחי יד בעלי מאפיינים המאפשרים עבודה מהבית.
• בהשוואה ליהודים שאינם חרדים, לערבים יש יכולת נמוכה יותר לעבוד מהבית, והפער בין חרדים ליהודים שאינם חרדים אינו מובהק.
• בחלוקה לפי גיל התגלו פערים ברורים ביכולת לעבוד מהבית רק בין בני 16–25 ובני 56–65; למבוגרים יש יכולת גבוהה יותר לעבוד מהבית כיוון שהם נוטים לבצע פחות משימות שמצריכות שימוש בכוח פיזי וידני ואינטראקציה חברתית.
• לעובדים באזור המרכז יש יכולת גבוהה יותר לעבוד מהבית בהשוואה לעובדים מהצפון. גם למי שעובדים מחוץ לאזור מגוריהם יש פוטנציאל גדול יותר לעבוד מהבית בהשוואה למי שגרים סמוך למקום עבודתם, והם גם משתמשים יותר באמצעים דיגיטליים בעבודתם.
• היכולת לעבוד מהבית עולה עם רמת ההשכלה, והיא גבוהה יותר בקרב שכירים בהשוואה לעצמאים.

המשתנים העיקריים המשפיעים על היכולת לעבוד מהבית הם משלח יד וענף תעסוקה, האחראים לכ-70% מהשונות המוסברת ביכולת לעבוד מהבית.

הערכת שיעור העובדים המסוגלים לעבוד מהבית

חוקרי מרכז טאוב העריכו את שיעור העובדים המסוגלים לעבוד מהבית בעזרת מודל המתבסס על סקר מיומנויות העובדים של ה-OECD ונתונים מסקר הלמ"ס לחודש יולי (תקופה ללא סגרים). הממצאים הראו כי:

• שיעור העובדים בישראל אשר יכולים לעבוד מהבית הוא 6% לפחות.
• ענפי התעסוקה עם היכולת הגבוהה ביותר לעבוד מהבית הם מידע ותקשורת ושירותים פיננסיים, שבהם כחמישית וכרבע מהעובדים יכולים לעבוד מהבית, בהתאמה, אך משקלם בכלל התעסוקה במשק נמוך יחסית (כ-6% וכ-3%, בהתאמה).
• ענפי תעסוקה המייצגים כשליש מהמועסקים במשק – מסחר, חינוך ושירותי בריאות ורווחה – מתאפיינים בשיעור נמוך של עובדים המסוגלים לעבוד מהבית.