משבר הקורונה והשפעתו על נשים בשוק העבודה: נזק בלתי הפיך או ירידה לצורך עלייה?

תקציר מנהלים

עם התפרצות נגיף הקורונה ושיתוק המשק, עובדים רבים איבדו את מקום עבודתם או יצאו לחל"ת. מחקר זה בוחן את ההשפעה של המשבר מנקודת מבט מגדרית, ומראה כי השיתוק הכלכלי הביא לאבטלה של נשים בשיעור גבוה יותר מאשר גברים: אף על פי שנשים הן מעט פחות מ-50% מכלל המועסקים במשק, 56% מהתביעות לדמי אבטלה שהוגשו בין 1 במרץ ל-10 במאי 2020 הוגשו על ידי נשים. הדבר עלול לפגוע בהתקדמות בשיעורי התעסוקה ובשכר של נשים בישראל.

לפני משבר הקורונה

לפני משבר הקורונה, שיעור התעסוקה וכמוהו גם שיעור הילודה של נשים בישראל היה גבוה מהשיעור הממוצע במדינות ה-OECD, ופערי השכר המגדריים היו במגמת ירידה.

• שיעור התעסוקה של נשים בישראל עלה בשלושים השנים האחרונות ב-20 נקודות אחוז ועומד כיום על 75% (84% בקרב נשים יהודיות לא חרדיות). שיעור זה גבוה מהשיעור הממוצע במדינות ה-OECD (66%) וצומח בקצב מהיר ממנו.
• שיעור הילודה בישראל הוא הגבוה בקרב המדינות המפותחות ועומד על 3.1 ילדים לאישה, ושיעור התעסוקה של אימהות לילדים קטנים גבוה אף הוא.
• פער השכר לשעה בין גברים ונשים בישראל ירד מ-17.3% בשנת 2008 ל-15.8% בשנת 2017.
• בשנת 2018, כשליש מהנשים בישראל הועסקו במשרה חלקית בהשוואה ל-13% מהגברים. גם בקרב עובדים שהועסקו במשרה מלאה, נשים עבדו 10% פחות שעות מגברים.

האבטלה בעקבות משבר הקורונה

בין 1 במרץ ל-10 במאי השנה (2020) הוגשו כ-875,000 תביעות לדמי אבטלה על ידי ישראלים בגילים 67-20. כ-487,000 מכלל התביעות (56%) הוגשו על ידי נשים. ישראל אינה המדינה היחידה שבה נשים פוטרו מעבודתן בשיעור לא פרופורציונלי במשבר הקורונה, ונראה כי מדובר במגמה עולמית. עם זאת, נראה שבמקרה הישראלי, הסיבה לכך אינה נעוצה בעובדה שנשים נוטות לעבוד במגזרים הנחשבים פגיעים יותר (כפי שקורה במדינות אחרות).

• הנשים הישראליות נפגעו יותק מגברים כמעט בכל הענפים: ב-18 מתוך 19 ענפים בישראל (מלבד ענף הנדל"ן), שיעור הנשים שהגישו תביעה לדמי אבטלה גבוה משיעור הנשים באותו ענף.
• לדוגמה, 83% ממגישי התביעות לדמי אבטלה בקרב עובדים במקצועות הבריאות הם נשים, בעוד חלקן מכלל העובדים בענף זה עומד על 76%. באופן דומה, נשים היוו 54% מכלל מגישי התביעות לדמי אבטלה בענף טכנולוגיות המידע והתקשורת, בעוד שיעורן מכלל העובדים בענף עומד על 41%.
• נשים צעירות נפגעו מהמשבר במיוחד – בקרב בני 24-20, 60.5% מהנשים איבדו את עבודתן, לעומת 39.5% מהגברים בני אותו גיל.

נראה כי נשים נפגעו ממשבר הקורונה בצורה הקשה ביותר – הסיכוי שלהן לאבד את מקום עבודתן או לצאת לחל"ת גבוה יותר בשל העובדה שהן נוטות לעבוד פחות שעות, במשרות חלקיות ובתפקידים זוטרים יותר, משתכרות פחות, ומתקשות לצבור ותק כתוצאה מיציאה לחופשות לידה.

• בקרב הורים עובדים עם ילדים, נשים עובדות בממוצע 23 שעות בשבוע, לעומת 36 שעות בקרב גברים.
• ברוב משקי הבית נשים הן מפרנסות משניות.
• עם סגירתם של בתי הספר והגנים, משפחות רבות החליטו שהנשים יהיו אלה שיפסיקו לעבוד ויישארו בבית לטפל בילדים. 46% מכלל מגישי התביעות לדמי אבטלה התגוררו במשק בית שבו היה לפחות ילד אחד מתחת לגיל 18, ול-18% מדורשי העבודה היה ילד מתחת לגיל שנתיים.
• משקי בית שבראשן עומדות נשים יחידניות נפגעו במיוחד ממצב זה.
• נשים יהודיות, ונשים חרדיות בפרט, נפגעו מהמשבר בצורה הקשה ביותר. חלקן של הנשים בקרב דורשי העבודה במגזר הערבי כמעט לא השתנה בחודשים שקדמו למשבר ובשיאו (בחודשים מרץ-אפריל).

הנורמות המשתנות במקום העבודה ובמשקי הבית בתקופת משבר הקורונה טומנות בחובן הזדמנויות עבור נשים בשוק העבודה העתידי

האימוץ המהיר של שיטות עבודה מרחוק בתקופת משבר הקורונה עשוי לחולל מהפכה בשוק העבודה. אימוץ של נורמות עבודה גמישות המאפשרות לעובדים לעבוד גם מהבית עשוי למשוך יותר נשים לענפים שהשכר הממוצע בהם גבוה – ענפים אשר עד למשבר הקורונה לא היו נהוגות בהם שיטות עבודה מרחוק. כמו כן, עקב השבתת המשק, גברים רבים יותר נחשפו לשגרה של טיפול בילדים. מצב זה עשוי להוביל לשינויים ארוכי טווח בנורמות המגדריות ובחלוקת הנטל של עבודות הבית והטיפול בילדים.

• סקר שערכה הלמ"ס בסוף אפריל השנה מראה כי 61% מהעובדים בהיי-טק ו-46% מהעובדים בתחום הפיננסים והביטוח – שני ענפים שהשכר הממוצע בהם הוא מהגבוהים במשק – עבדו מהבית ביום שבו נערך הסקר, לעומת 15% ומטה מהעובדים בענפים אחרים.
• שליש מחברות ההיי-טק הודיעו שיפעלו להרחבת היקף העבודה מרחוק עם תום המשבר. בענף הפיננסים, הידוע בפערי השכר בין גברים ונשים, לא הביעו רצון להמשיך בעבודה מרחוק. שיעור העובדים מהבית בענף זה צנח מ-46% בסוף אפריל ל-10% בלבד בתחילת יוני.
• בשנת 2018, במשקי בית זוגיים, נשים השקיעו במטלות הבית ובטיפול בילדים כ-43 שעות שבועיות, לעומת 27 שעות בקרב גברים. עם זאת, מחקרים ראשוניים שנערכו בישראל ובמקומות אחרים בעולם מראים כי מספר השעות שגברים הקדישו לטיפול בילדים עלה בתקופת המשבר.

קיים חשש ממשי כי בטווח הארוך המשבר יפגע בשיעורי התעסוקה של נשים ויגדיל את פערי השכר בין גברים לנשים, שכן ניסיון העבר מלמד כי אנשים שאיבדו את עבודתם בתקופה של משבר כלכלי נטו לחוות ירידה מתמשכת בשכרם.

בשלב זה, האתגר החשוב ביותר המונח לפתחם של קובעי המדיניות הוא להבטיח שעובדים רבים ככל האפשר יחוו אבטלה זמנית בלבד ולא ייפלטו ממעגל העבודה. עבור עובדים שאינם יכולים לחזור למקום עבודתם חשוב לבנות מערך הכשרות לשיפור המיומנויות והכישורים על מנת לסייע להם למצוא תעסוקה עתידית טובה יותר. כמו כן חשוב לעודד מעסיקים להמשיך ולאפשר גמישות במקום העבודה ועבודה מרחוק.