מערכת החינוך בישראל בזמן משבר הקורונה: שלושה מתווים חלופיים

תוכנית העבודה של משרד החינוך להפעלת מערכת החינוך כללה מאז תחילת המשבר תגבור של התשתיות ללמידה מרחוק (1.2 מיליארד ש"ח), למידה היברידית (2.6 מיליארד ש"ח), ציוד מיגון והיגיינה (300 מיליון ש"ח) ופתרונות לאוכלוסיות מיוחדות (200 מיליון ש"ח). עוד מתווה שהוצע היה הפעלה של בתי הספר בשתי משמרות: אחת בבוקר ואחת אחר הצהריים. היתרון העיקרי של הצעה זו הוא הקטנה של גודל הכיתות בלי צורך במבנים נוספים, והחיסרון העיקרי הוא שהיא מחייבת הכפלה של מספר המורים המועסקים.

במאמר זה סוקר נחום בלס, חוקר ראשי וראש תוכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב, את המודל ההיברידי של משרד החינוך ואת התוכנית ללמד במשמרת שנייה, שהוצעה על ידי מחנכים רבים. בהמשך הוא מציע מודל שלישי שעיקרו שינוי גודל הכיתות והפחתת מספר שעות הלימוד.

הצעה למתווה חדש: צמצום מספר התלמידים בכיתה

ארבעה גורמים קובעים את ההוצאה על חינוך: גודל הכיתות, מספר שעות הלימוד לכיתה, משכורות המורים ושעות העבודה של המורים. בישראל הכיתות גדולות, מספר שעות הלימוד לכיתה גבוה, השכר השעתי של המורים נמוך והם עובדים שעות רבות.

לנחום בלס יש הצעה אחרת: לא פתרון זמני בלבד אלא מתווה חדש וקבוע של מערכת החינוך. על פי מתווה זה גודל הכיתות יקטן ומספר שעות הלימוד לתלמיד יצומצם בלי לשנות את שכר המורים ואת מספר שעות העבודה שלהם.

• הגישה הנוכחית בישראל מבטאת העדפה לכיתות גדולות ולמספר גבוה של שעות הוראה (כ-60 שעות שבועיות בחינוך היסודי וכ-80 בחינוך העל-יסודי), בניגוד לגישה במדינות ה-OECD, שמבטאת העדפה לכיתות קטנות ולמספר שעות הוראה ממוצע קטן יותר.
• רוב המורים עובדים 75% משרה, כך שבבית ספר יסודי בן 10 כיתות מלמדים 21 מורים, ואילו בבית ספר תיכון בן 10 כיתות מלמדים 27 מורים. מספר המורים הגבוה מאפשר להגדיל במידה ניכרת את מספר הכיתות, כל עוד הגדלה זו מלווה בהפחתת מספר שעות ההוראה הפרונטליות לְכיתה.
• את החשש שמא שינוי זה יפגע בהישגים הלימודיים של התלמידים אפשר להשקיט בכך שתלמידים בישראל לומדים שעות רבות יותר מתלמידים במדינות ה-OECD, ובכל זאת הישגיהם הלימודיים אינם טובים יותר.
• כדי ליישם גישה זו אפשר – ואולי נחוץ – לשנות את הארגון הפדגוגי של בתי הספר, אבל לשמר את מספר שעות העבודה הנוכחיות של המורים.

כיצד למצוא חדרים חדשים לצורך לימוד בכיתות קטנות יותר

• כדי לאפשר למידה בכיתות של 20 תלמידים לכל היותר תידרש תוספת של 36,000 כיתות, וכדי לאפשר כיתות של 28 תלמידים לכל היותר תידרש תוספת של 10,000 כיתות.
• אפשר ליצור כיתות חדשות על ידי שימוש בחללים קיימים (חדרי מדעים, ספריות, חדרי ספח ומרחבים מוגנים), כיתות ריקות, מבני בתי ספר שנסגרו, חדרים במוסדות ציבור אחרים, חלוקה של כיתות קיימות ושינויים פיזיים במבנה בית הספר.

תוכניות לסגרים עתידיים

המודל שהוצג לעיל אינו רלוונטי במקרה של סגר מלא, אך כדי להתכונן לסגר מלא נוסף אפשר לנקוט כבר עכשיו את הצעדים הבאים:

• תגבור מערך קציני הביקור הסדיר, היועצים, העובדים הסוציאליים ואחיות בית הספר שיכולים לפקח על האוכלוסיות הפגיעות ביותר ולשמור איתן על קשר קבוע.
• הקמת מערך של מתנדבים מקרב מחנכים בעבר ובהווה, שישמשו חונכים לתלמידים.
• גיוס תלמידים מהכיתות הגבוהות שישמשו חונכים לתלמידים בכיתות הנמוכות.
• מימון נדיב של פעולות החינוך הבלתי פורמלי הנעשות מרחוק, כולל מימון משכורות רלוונטיות מתקציב משרד החינוך.