שוק העבודה בישראל בעקבות הקורונה: מבט-על

מגפת הקורונה וצעדי הריחוק החברתי שננקטו בעקבותיה חוללו בשוק העבודה הישראלי, כמו בשוקי עבודה במדינות רבות אחרות, את אחד הזעזועים החמורים שידע מימיו. המשבר הגיע לשיאו במהלך 2020, ובשנת 2021 חווה המשק שיקום הדרגתי לצד הסתגלות למציאות חדשה בשוק העבודה. פרק זה סוקר את מה שהתרחש במשק מבחינת רמת התעסוקה ומספר שעות העבודה בענפים שונים, ומציג את ההבדלים לפי מגדר, מגזר ומחוז גיאוגרפי. כמו כן הוא מנתח את היכולת לעבוד מהבית לפי משלח יד ולפי ענף כלכלי, ומציג את השפעותיה של המגפה על ההשקעה בהשכלה גבוהה ובהכשרות מקצועיות.

אבטלה, תעסוקה ושכר במשק

• בעקבות הקורונה הורחב שיעור האבטלה לשתי קבוצות נוספות: העובדים שהוצאו לחל"ת והבלתי מועסקים שנפלטו מכוח העבודה עקב הקורונה, בעוד קודם לכן הוא הוגדר כאחוז הבלתי מועסקים המחפשים עבודה מתוך כוח העבודה האזרחי. בהתאם לכך זינק שיעור האבטלה באפריל 2020 מ-3.8% ל-35%.
• הנזקים שהסבה הקורונה לשוק התעסוקה לא נחלקו באופן שוויוני בין המשתתפים בכוח העבודה אלא התמקדו בעובדים מסוימים – לרוב בעלי השכלה נמוכה ושכר נמוך. אחת ההשפעות המעניינות של אובדן העבודה והאבטלה ניכרת בעלייתו של השכר הממוצע במשק. העלייה קשורה לכך שרבים מן העובדים שהוצאו לחל"ת השתכרו שכר נמוך יחסית בממוצע מעובדים שהמשיכו לעבוד. בעקבות תופעה זו, בדצמבר 2020 הקפיאה הממשלה את מדד השכר הממוצע לצורכי הביטוח הלאומי.

תעסוקה לפי ענף כלכלי

במרבית ענפי הכלכלה ירד מספר העובדים במהלך המשבר. עם זאת, מאפייניו הייחודיים טמנו בחובם השפעה דיפרנציאלית על ענפים שונים במשק.

• הפגיעה הגדולה ביותר נרשמה בענפי התיירות והמסעדנות.
• בענף הקמעונאות, על אף שגשוגם של הקמעונאים הגדולים נרשמה ירידה של כ-8% במספר המשרות בין סוף 2019 לסוף 2020 ודשדוש במהלך שנת 2021.
• בענפים המעסיקים עובדי צווארון לבן – דוגמת שירותי ניהול ותמיכה, שירותים מקצועיים, נדל"ן, מידע ותקשורת – כמעט לא נרשם צמצום בהיקף ההעסקה.
• חל גידול במספר המשרות בתחומי הבריאות, הרווחה והסעד ובמספר המועסקים בענפים ציבוריים כגון מינהל מקומי וציבורי ואספקת תשתיות.

לסיכום ניתן לומר שענפי התיירות והמסעדנות ספגו את הפגיעה הקשה ביותר, עם התרסקותם במרץ 2020; ענף הבנייה חווה גם הוא ירידה משמעותית בתעסוקה במהלך 2021; בענפי המסחר והתחבורה השפעת המשבר באה לידי ביטוי בכך שלא חלה העלייה העונתית הצפויה; ובענפי הבריאות, הרווחה והסעד, המינהל המקומי והציבורי והתשתיות ההשפעה לא הייתה מובהקת לאורך זמן.

השפעת המשבר על שוק העבודה לא ניכרה רק בשיעור העובדים שתעסוקתם נפסקה אלא גם בממוצע מספר שעות העבודה. מהמחקר עולה כי עד קיץ 2021 המספר הממוצע של שעות עבודה שבועיות לעובד גדל כמעט בכל ענפי המשק. מכאן שהפגיעה בתפוקתם של הענפים השונים קטנה יותר מהפגיעה במספר המשרות.

תעסוקה לפי מגזר, מגדר ומחוז גיאוגרפי

• שיעורי התעסוקה של נשים נותרו יציבים מאז נפילתם הראשונית באביב 2020.
• עם זאת, נמשכת מגמת הירידה המתונה בתעסוקה של נשים ערביות, ולצידה שיקום מהיר ועלייה בתעסוקת עובדות חרדיות.
• בקרב גברים נרשמה שחיקה מתמדת גם בהמשך המגפה בקרב חרדים, וביתר שאת בקרב ערבים (אם כי ברבעון השלישי של 2021 נצפה היפוך מגמה ושיעורי התעסוקה של גברים ערבים – כמו גם של נשים ערביות – החלו לעלות).
• במחוזות תל אביב והמרכז ניכרת ירידה מתונה שהגיעה בנקודת השפל שלה בסוף 2020 ל-4%–5% פחות מב-2019, ועד קיץ 2021 הצטמצמה ל-1%–2% פחות. מגמה דומה נרשמה במחוז חיפה.
• במחוזות ירושלים והדרום חלה ירידה של כ -7% ו-9%, בהתאמה, שהצטמצמה ל-4% עד אוקטובר 2021.
• במחוז צפון נרשמה הפגיעה הגדולה ביותר בשיעורי התעסוקה: בין דצמבר 2019 למאי 2021 חלה ירידה של כ-13%, אך עד אוקטובר 2021 היא הצטמצמה לכ-4%.

עבודה מהבית

שנת 2021 התחילה בסגר. היקף העבודה מהבית עמד אז על שיא של 26% מכוח העבודה, והמשך השנה התאפיין בירידה מתונה בשיעור העובדים מהבית לאורך זמן.

• לפי מגזר כלכלי, הירידה בשיעור העבודה מהבית במגזר הציבורי הייתה תלולה יותר מאשר במגזר הפרטי ובמגזר השלישי, ובמרץ 2021 הוא עמד על פחות מ-10%.
• לפי ענף כלכלי, בכל ענפי הייצור והשירות ה"מוחשיים" היה שיעורם של העובדים מהבית נמוך בהרבה מאשר בכלל המשק. התנודתיות בענפים אלו הייתה נמוכה גם היא.
• בענפי הייצור והשירות ה"בלתי מוחשיים" המצב היה הפוך: על פי רוב ענפים אלו התאפיינו בשיעורים גבוהים בהרבה מהממוצע של עבודה מהבית.
• ניתוח לפי משלח יד מעיד על היקפים גבוהים ביותר של עבודה מרחוק בקרב בעלי משלח יד אקדמי.

השכלה גבוהה והכשרות מקצועיות

• נרשם זינוק במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון ושני – מעל 15 ו-14 נקודות אחוז יותר מהממוצעים של שמונה השנים הקודמות, בהתאמה.
• על אף העלייה באבטלה – כמעט פי 10 על פי ההגדרה הרחבה – מספר המשתתפים בתוכניות להכשרה מקצועית עלה רק ב-13%, ובחלק מן התוכניות אף חלה ירידה.