Taub Center

תמכו בנו

  • על אודות
    • משימה, היסטוריה
    • חוקרים וצוות
    • דירקטוריון ואסיפה כללית
    • עמיתי תוכניות המדיניות
    • מועצה בין-לאומית מייעצת
    • מדיניות ארגונית
    • דרושים
  • מחקר ופרסומים
    • באילו תחומים אתם מתעניינים?
      • כל המחקרים
      • כלכלה
      • בריאות
      • רווחה
      • חינוך
      • שוק העבודה
    • איזה סוג תוכן אתם מחפשים?
      • וידאו
      • פודקאסט
      • הודעות לעיתונות
    • על מה כולם מדברים?
      • #ישראל במלחמה
      • #הגיל הרך
      • #סביבה ובריאות
      • #דמוגרפיה
  • פעילות והשפעה
    • אירועים
    • השפעה
  • בלוג
  • בתקשורת
    • הודעות לעיתונות
    • כתבות
    • וידאו
  • צור קשר
    • פנו אלינו
    • הזמנת הרצאה
  • פרסומים מרכזיים
    • דוח מצב המדינה
    • תמונת מצב המדינה
הרשמה לניוזלטר
  • English
  • עברית

ניוזלטר

הירשמו לניוזלטר שלנו והישארו מעודכנים
הודעת דוא"ל זו אינה חוקית
Choose
תנאי שימוש מדיניות פרטיות

ראשי » מחקרים » שוק העבודה בישראל בעקבות הקורונה: מבט-על

שוק העבודה בישראל בעקבות הקורונה: מבט-על

דצמבר 2021
להורדת המחקר המלא »

חומרים קשורים

אינפוגרפיקות

הרבה יותר צעירים נרשמו ללימודים גבוהים בתקופת הקורונה

מחבר/ת

מיכאל דבאוי

חוקר

לביוגרפיה >
גיל אפשטיין

גיל אפשטיין

חוקר ראשי וראש תוכנית מדיניות שוק העבודה

לביוגרפיה >

אבי וייס

נשיא

לביוגרפיה >

 

מגפת הקורונה וצעדי הריחוק החברתי שננקטו בעקבותיה חוללו בשוק העבודה הישראלי, כמו בשוקי עבודה במדינות רבות אחרות, את אחד הזעזועים החמורים שידע מימיו. המשבר הגיע לשיאו במהלך 2020, ובשנת 2021 חווה המשק שיקום הדרגתי לצד הסתגלות למציאות חדשה בשוק העבודה. פרק זה סוקר את מה שהתרחש במשק מבחינת רמת התעסוקה ומספר שעות העבודה בענפים שונים, ומציג את ההבדלים לפי מגדר, מגזר ומחוז גיאוגרפי. כמו כן הוא מנתח את היכולת לעבוד מהבית לפי משלח יד ולפי ענף כלכלי, ומציג את השפעותיה של המגפה על ההשקעה בהשכלה גבוהה ובהכשרות מקצועיות.

אבטלה, תעסוקה ושכר במשק

  • בעקבות הקורונה הורחב שיעור האבטלה לשתי קבוצות נוספות: העובדים שהוצאו לחל"ת והבלתי מועסקים שנפלטו מכוח העבודה עקב הקורונה, בעוד קודם לכן הוא הוגדר כאחוז הבלתי מועסקים המחפשים עבודה מתוך כוח העבודה האזרחי. בהתאם לכך זינק שיעור האבטלה באפריל 2020 מ-3.8% ל-35%.
  • הנזקים שהסבה הקורונה לשוק התעסוקה לא נחלקו באופן שוויוני בין המשתתפים בכוח העבודה אלא התמקדו בעובדים מסוימים – לרוב בעלי השכלה נמוכה ושכר נמוך. אחת ההשפעות המעניינות של אובדן העבודה והאבטלה ניכרת בעלייתו של השכר הממוצע במשק. העלייה קשורה לכך שרבים מן העובדים שהוצאו לחל"ת השתכרו שכר נמוך יחסית בממוצע מעובדים שהמשיכו לעבוד. בעקבות תופעה זו, בדצמבר 2020 הקפיאה הממשלה את מדד השכר הממוצע לצורכי הביטוח הלאומי.

תעסוקה לפי ענף כלכלי

במרבית ענפי הכלכלה ירד מספר העובדים במהלך המשבר. עם זאת, מאפייניו הייחודיים טמנו בחובם השפעה דיפרנציאלית על ענפים שונים במשק.

  • הפגיעה הגדולה ביותר נרשמה בענפי התיירות והמסעדנות.
  • בענף הקמעונאות, על אף שגשוגם של הקמעונאים הגדולים נרשמה ירידה של כ-8% במספר המשרות בין סוף 2019 לסוף 2020 ודשדוש במהלך שנת 2021.
  • בענפים המעסיקים עובדי צווארון לבן – דוגמת שירותי ניהול ותמיכה, שירותים מקצועיים, נדל"ן, מידע ותקשורת – כמעט לא נרשם צמצום בהיקף ההעסקה.
  • חל גידול במספר המשרות בתחומי הבריאות, הרווחה והסעד ובמספר המועסקים בענפים ציבוריים כגון מינהל מקומי וציבורי ואספקת תשתיות.

לסיכום ניתן לומר שענפי התיירות והמסעדנות ספגו את הפגיעה הקשה ביותר, עם התרסקותם במרץ 2020; ענף הבנייה חווה גם הוא ירידה משמעותית בתעסוקה במהלך 2021; בענפי המסחר והתחבורה השפעת המשבר באה לידי ביטוי בכך שלא חלה העלייה העונתית הצפויה; ובענפי הבריאות, הרווחה והסעד, המינהל המקומי והציבורי והתשתיות ההשפעה לא הייתה מובהקת לאורך זמן.

השפעת המשבר על שוק העבודה לא ניכרה רק בשיעור העובדים שתעסוקתם נפסקה אלא גם בממוצע מספר שעות העבודה. מהמחקר עולה כי עד קיץ 2021 המספר הממוצע של שעות עבודה שבועיות לעובד גדל כמעט בכל ענפי המשק. מכאן שהפגיעה בתפוקתם של הענפים השונים קטנה יותר מהפגיעה במספר המשרות.

תעסוקה לפי מגזר, מגדר ומחוז גיאוגרפי

  • שיעורי התעסוקה של נשים נותרו יציבים מאז נפילתם הראשונית באביב 2020.
  • עם זאת, נמשכת מגמת הירידה המתונה בתעסוקה של נשים ערביות, ולצידה שיקום מהיר ועלייה בתעסוקת עובדות חרדיות.
  • בקרב גברים נרשמה שחיקה מתמדת גם בהמשך המגפה בקרב חרדים, וביתר שאת בקרב ערבים (אם כי ברבעון השלישי של 2021 נצפה היפוך מגמה ושיעורי התעסוקה של גברים ערבים – כמו גם של נשים ערביות – החלו לעלות).
  • במחוזות תל אביב והמרכז ניכרת ירידה מתונה שהגיעה בנקודת השפל שלה בסוף 2020 ל-4%–5% פחות מב-2019, ועד קיץ 2021 הצטמצמה ל-1%–2% פחות. מגמה דומה נרשמה במחוז חיפה.
  • במחוזות ירושלים והדרום חלה ירידה של כ -7% ו-9%, בהתאמה, שהצטמצמה ל-4% עד אוקטובר 2021.
  • במחוז צפון נרשמה הפגיעה הגדולה ביותר בשיעורי התעסוקה: בין דצמבר 2019 למאי 2021 חלה ירידה של כ-13%, אך עד אוקטובר 2021 היא הצטמצמה לכ-4%.


עבודה מהבית

שנת 2021 התחילה בסגר. היקף העבודה מהבית עמד אז על שיא של 26% מכוח העבודה, והמשך השנה התאפיין בירידה מתונה בשיעור העובדים מהבית לאורך זמן.

  • לפי מגזר כלכלי, הירידה בשיעור העבודה מהבית במגזר הציבורי הייתה תלולה יותר מאשר במגזר הפרטי ובמגזר השלישי, ובמרץ 2021 הוא עמד על פחות מ-10%.
  • לפי ענף כלכלי, בכל ענפי הייצור והשירות ה"מוחשיים" היה שיעורם של העובדים מהבית נמוך בהרבה מאשר בכלל המשק. התנודתיות בענפים אלו הייתה נמוכה גם היא.
  • בענפי הייצור והשירות ה"בלתי מוחשיים" המצב היה הפוך: על פי רוב ענפים אלו התאפיינו בשיעורים גבוהים בהרבה מהממוצע של עבודה מהבית.
  • ניתוח לפי משלח יד מעיד על היקפים גבוהים ביותר של עבודה מרחוק בקרב בעלי משלח יד אקדמי.

השכלה גבוהה והכשרות מקצועיות

  • נרשם זינוק במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון ושני – מעל 15 ו-14 נקודות אחוז יותר מהממוצעים של שמונה השנים הקודמות, בהתאמה.
  • על אף העלייה באבטלה – כמעט פי 10 על פי ההגדרה הרחבה – מספר המשתתפים בתוכניות להכשרה מקצועית עלה רק ב-13%, ובחלק מן התוכניות אף חלה ירידה.

מחקרים נוספים בנושא

מגמות בתעסוקה ובינה מלאכותית בשוק העבודה הישראלי

מגמות בתעסוקה ובינה מלאכותית בשוק העבודה הישראלי

הבינה המלאכותית מתפתחת ומוטמעת בקצב שיא, ולא רק שהיא...

מיכאל דבאוי יונתן וינטר גיל אפשטיין אבי וייס אפרת בכר-נתנאל
שוק העבודה בישראל 2024: בצל המלחמה

שוק העבודה בישראל 2024: בצל המלחמה

פרק זה של דוח מצב המדינה 2024 סוקר את...

מיכאל דבאוי גיל אפשטיין אבי וייס
עבודה בעת מחלה: תופעת הנוֹכְחָנוּת בישראל

עבודה בעת מחלה: תופעת הנוֹכְחָנוּת בישראל

מרכז טאוב מפרסם מחקר שבדק לראשונה את תופעת הנוֹכְחָנוּת...

חיים בלייך
עובדים, פחות או יותר: גמישות התעסוקה בשוק העבודה בישראל

עובדים, פחות או יותר: גמישות התעסוקה בשוק העבודה בישראל

האם הישראלים עובדים הרבה או מעט יחסית למדינות אחרות?...

מיכאל דבאוי גיל אפשטיין אבי וייס

על אודות  

  • משימה, היסטוריה
  • חוקרים וצוות
  • דירקטוריון ואסיפה כללית
  • עמיתי תכניות המדיניות
  • מדיניות ארגונית
  • דרושים

מחקר

  • דוח מצב המדינה
  • תמונת מצב המדינה
  • כל המחקרים
  • כלכלה
  • חינוך
  • בריאות
  • רווחה
  • שוק העבודה

תכנים נוספים

  • בלוג
  • סרטונים
  • פודקאסט
  • אינפוגרפיקות

פעילות והשפעה

  • אירועים
  • השפעה
  • הודעות לעיתונות

צור קשר

  • הזמנת הרצאה
  • פנו אלינו

ניוזלטר

הצטרפו לניוזלטר שלנו והישארו מעודכנים:
הודעת דוא"ל זו אינה חוקית
תנאי שימוש מדיניות פרטיות

בניית אתרים: anova