שוק העבודה בישראל: מבט-על

תקציר

חוקרי מרכז טאוב מיכאל דבאוי, פרופ' גיל אפשטיין ופרופ' אבי וייס בחנו את מצבו של שוק העבודה בישראל בעקבות הזעזועים שחווה בתקופת משבר הקורונה. המחקר סוקר את השינויים בתעסוקה ובשכר בענפים כלכליים שונים ובקרב אוכלוסיות שונות, את ההשקעה בהון האנושי של העובדים באמצעות בחינת מצב ההשכלה הגבוהה וההכשרות המקצועיות, ואת התחזיות השונות לעתידו של שוק העבודה הישראלי. ממצאי המחקר מראים כי שוק העבודה הפליא להשתקם ממשבר הקורונה, אך כדי להבטיח צמיחה ארוכת טווח יש להמשיך ולהשקיע בהנגשת ההשכלה הגבוהה וההכשרות המקצועיות, בתשתיות, בגורמים המשפיעים על הפריון הכולל ובאפשרויות תעסוקה איכותיות לעובדת ולעובד הישראלים.

אבטלה, תעסוקה ושכר

ממצאי המחקר מראים כי בשנת 2022 צנחו שיעורי האבטלה במידה משמעותית והגיעו באביב לפחות מ-3.5% – מהנמוכים שידע המשק הישראלי – ואז עלו מעט בסוף הקיץ (4.3% באוקטובר). גם אם כוללים במובטלים עובדים שנעדרו מעבודתם בעקבות הקורונה, שיעור האבטלה במחצית הראשונה של השנה ירד אל מתחת לשיעור של 2019, ובמחצית השנייה של השנה הוא לא עלה על זה של סוף 2019 ביותר מחצי נקודת האחוז.

בשנים 2020–2021 הייתה ירידה ניכרת במספר המשרות בהשוואה ל-2019 כמעט בכל ענפי המשק, אך ב-2022 חזר המספר לקדמותו במרביתם. בכמה ענפים מספר המשרות גדל משמעותית בהשוואה לתקופה שלפני המגפה. הבולטים שבהם הם ענף הבריאות, הרווחה והסעד (112,000 משרות יותר מב-2019) וענף ההיי-טק (60,000 יותר). גם ענף הבינוי, שספג מכה קשה במהלך המשבר, השתקם ונוספו בו כ-17,800 משרות – עובדה שסייעה בין השאר לשיקום התעסוקה בקרב גברים ערבים. עם זאת, כמה ענפים נשארו קטנים משהיו ב-2019 מבחינת היקף התעסוקה. הצמצום הבולט ביותר במספר המשרות היה בענף שירותי ניהול ותמיכה (33,000 משרות פחות מ-2019) ושירותי אירוח ואוכל (12,100 משרות פחות).

המחקר מראה כי האוכלוסיות השונות נבדלו זו מזו במידת השיקום מהמשבר. מהשוואה מגדרית עולה כי בעוד שיעור התעסוקה של הגברים בקיץ 2022 היה שווה לשיעורו בקיץ 2019 (82%), בקרב הנשים נרשמה עלייה של כ-2 נקודות אחוז (77% לעומת 75%). כמו כן, שיעור התעסוקה של נשים בכל המגזרים חזר לקדמותו ואף עלה בהשוואה לשיעור בשנים שלפני המשבר, וגם בקרב גברים ערבים נרשם שיקום מרשים. לעומת זאת, בקרב גברים חרדים נשאר שיעור התעסוקה נמוך משהיה לפני המשבר.

תעסוקה ושכר בענפים השונים, כולל בענף ההיי-טק

בענפי התעשייה המסורתית והבינוי עלה השכר בין 2019 ל-2020 ב-9%–11%; בענף המידע והתקשורת ובענף ההיי-טק הוא עלה ב-18%–19%; בענף החקלאות ובענף הפיננסים והביטוח נרשמו עליות של 9%; ובענף הכרייה והחציבה עלה השכר בשנת 2022 ב-13%.

דווקא בענף הבריאות והרווחה, שבו נרשם זינוק במספר המשרות בזמן משבר הקורונה, ירד השכר הממוצע בכ-9%. הירידה נבעה ככל הנראה מכך שרוב המשרות שנוספו היו בתפקידים שרמות השכר בהם נמוכות מהממוצע בענף (למשל עורכי בדיקות קורונה).

ענף ההיי-טק, המעסיק כ-10% מהשכירים במשק, לא רק הגדיל את מספר המועסקים במהלך המשבר ובתקופת השיקום, אלא גם הפליא בעליות שכר (שהיה גבוה במיוחד מלכתחילה). המחקר מראה כי לאחר המשבר, בעוד השכר מחוץ לענפי ההיי-טק עלה ב-4%, השכר הממוצע בכלל המשק עלה בכ-7% – דבר המלמד שעליות השכר בהיי-טק אחראיות לחלק נכבד מעליית השכר הממוצע. המחקר מצא גם כי לאורך מרבית העשור האחרון, עליות השכר בהיי-טק חזו באופן עקבי עליות שכר בשאר המשק. ממצא זה תומך בסברה שענפים אחרים נאלצים להעלות את שכר העובדים כדי להתחרות בהיי-טק ולמנוע מהם "לברוח" לשם. אמנם לאחרונה דובר רבות על גל פיטורים מסוים בענף, אך עד לפרסום המחקר לא היו סימנים של ירידה במספר המועסקים בענף. ככל הנראה, במקביל לחברות שצמצמו היו גם חברות שקלטו עובדים חדשים.

סטודנטים והשכלה גבוהה

המחקר מציג פתרון ל"תעלומת" זהותם של הסטודנטים החדשים הרבים במוסדות להשכלה גבוהה בשנת הקורונה הראשונה. בשנת הלימודים 2020/2021 היה זינוק במספר הסטודנטים החדשים. הזינוק הזה נגרם למעשה בשל הגבלה ניכרת של האפשרויות שעמדו בפני צעירים בתחילת המגפה, שמנעה מהם לטייל בעולם וצמצמה את אפשרויות התעסוקה שלהם. מה שלא היה אפשר לדעת אז הוא אם הסטודנטים הללו הם צעירים שהקדימו את תחילת לימודיהם בגלל המגבלות, או שמדובר בתלמידים שלא תכננו לרכוש השכלה גבוהה, ועשו כן בהיעדר אלטרנטיבה טובה יותר. נתוני שנת הלימודים 2021/2022 מראים כי ככל הנראה העלייה בהרשמה ללימודים אקדמיים ב-2020/2021 מקורה בעיקר באנשים שלולא המגפה לא היו בוחרים לרכוש השכלה גבוהה.