באושר ובעושר? פרמיית הנישואים בשוק העבודה בישראל

תקציר

חוקרי מרכז טאוב מיכאל דבאוי, פרופ' גיל אפשטיין ופרופ' אבי וייס בדקו את הקשר בין נישואים לשכר ומצאו שכמו במדינות מפותחות אחרות, גם בישראל שכרם של עובדים ועובדות נשואים גבוה יותר מזה של עובדים לא נשואים וכי קיימת פרמיית נישואים חיובית מובהקת. המחקר בדק תכונות שונות של העובדים (כגון גיל והשכלה) ונמצאו הבדלים ניכרים בין אוכלוסיות הנשואים והרווקים בישראל. ממצאי המחקר מראים כי שכרם השעתי של נשים וגברים נשואים גבוה יותר, אך גודל הפרמיה תלוי במגוון מאפיינים נוספים כמו מגזר, מגדר ומשלח יד.

תעסוקה, שכר ונישואים בישראל

המחקר מראה כי ההסתברות של גבר נשוי לעבוד גבוהה ב-10 נקודות אחוז מזו של עמיתו שלא נישא מעולם. לגברים שהיו נשואים בעבר אך אינם נשואים בהווה יש יתרון של 3 נקודות אחוז בהסתברות לעבוד על פני עמיתיהם שלא נישאו מעולם. בקרב נשים, לעומת זאת, נשואות בהווה צפויות לעבוד בהסתברות נמוכה בכ-2 נקודות אחוז מהרווקות, בעוד גרושות, פרודות ואלמנות צפויות לעבוד בהסתברות גבוהה בכ-2 נקודות אחוז מהרווקות.

שכרם השעתי הממוצע של גברים נשואים גבוה בכ-30% מזה של עמיתיהם הרווקים (לאחר בקרה על משתנים אחרים), אך יתרון זה נמחק לחלוטין עבור מי שהיו נשואים בעבר אך אינם נשואים עוד. אצל נשים הפרמיה לנשואות נמוכה יותר – הן משתכרות כ-20% יותר מנשים רווקות, אך מחצית היתרון הזה צפוי לשרוד עבור אלה שכבר אינן נשואות.

פערים בחלוקה על פי מגדר, מוצא ולאום

כאמור, בקרב גברים נשואים ההסתברות לעבוד גבוהה ב-10 נקודות אחוז מזו של רווקים. בחלוקה על פי לאום ההפרש בין נשואים לרווקים הוא 8–9 נקודות אחוז בקרב יהודים וכמעט 16 נקודות אחוז בקרב לא-יהודים. נשואות יהודיות לא-אשכנזיות מועסקות לא פחות מרווקות באוכלוסייה זו, ונשואות בעבר אפילו יותר. לעומתן, בקרב יהודיות אשכנזיות ובקרב לא-יהודיות, נישואים בהווה או בעבר אינם תואמים תעסוקה גבוהה יותר, ובקרב לא-יהודיות הם אפילו תואמים תעסוקה נמוכה יותר.

אשר לשכר, גברים יהודים נשואים, ילידי דור שלישי (שהוריהם ילידי הארץ או ילידי יבשות שונות) וממוצא מעורב (אשכנזי ומזרחי) נהנים מהפרמיה הגבוהה ביותר ומשתכרים 36.5% יותר מרווקים באוכלוסייה זו, ואחריהם הגברים האשכנזים והגברים המזרחים, עם פרמיות של כ-25%–27%. גברים נשואים לא-יהודים משתכרים כמו רווקים.

בקרב נשים נשואות הפרמיה נמוכה יותר. אשכנזיות נשואות נהנות מכ-62% מהפרמיה של הגברים האשכנזים, בעוד יהודיות לא-אשכנזיות נהנות מ-84%–87% מהפרמיה של גברים לא-אשכנזים. גרושות, פרודות ואלמנות יהודיות לא-אשכנזיות נהנות ממרבית הפרמיה של מקבילותיהן הנשואות, בעוד בקרב האשכנזיות הפרמיה בלעדית לנשואות בהווה. זאת, כאמור, בניגוד לגברים – שהגרושים, הפרודים והאלמנים בקרבם אינם משתכרים יותר מהרווקים בממוצע.

בקרב נשים לא-יהודיות, נישואים בהווה ובעבר תואמים פרמיה שלילית – שכרן נמוך בכ-10% ו-16% מזה של נשים רווקות, בהתאמה – זאת נוסף על הקשר השלילי בין נישואים בהווה ובעבר לבין תעסוקה בקבוצה זו.