שירות הבריאות לתלמיד: בין הפרטה להלאמה

לשירות הבריאות לתלמיד יש מסורת רבת שנים וחשיבות שאינה מוטלת בספק. הקהילות המקצועיות, משרד הבריאות, האקדמיה – כולן מייחסות לו חשיבות רבה בהסתמך על ההנחה שרפואה מונעת וקידום הבריאות בגיל צעיר משבר הקורונה מספק לנו הזדמנות להפנות את הזרקור אל שירות ציבורי חשוב זה, לאמוד את מצבו בישראל ולהדגיש את חשיבות ההשקעה בו ובקידומו.

בישראל שירות הבריאות לתלמיד הוא רכיב מרכזי ותיק במכלול של שירותי בריאות הציבור. השירות מסופק לכל התלמידים בישראל בכיתות א'–ט', במימון משרד הבריאות ובאחריותו. השירות לתלמיד נסמך על שני עמודי תווך עיקריים: רפואה מונעת (חיסונים, בדיקות התפתחות ובדיקות סקר) וקידום הבריאות (ייעוץ והדרכה לתלמידים, להורים ולצוות החינוכי, איתור התנהגויות מסוכנות ושותפות בתוכניות בית-ספריות לקידום הבריאות ולהטמעת אורח חיים בריא). אלא שכיום, לאחר שנים של שינויים בלתי פוסקים, מעמדו של השירות רופף ועתידו נראה מעורפל מתמיד. מחקר חדש שפרסם מרכז טאוב, "שירות הבריאות לתלמיד בישראל: בין הפרטה להלאמה", מאת ברוך לוי, רמי אדוט ונדב דוידוביץ', סוקר את מתכונתו הנוכחית של השירות ואת השינויים שחלו בו בשלושת העשורים האחרונים ובתוך כך זורה אור על האתגרים העומדים לפניו.

מן המחקר עולה כי בצד ההכרה במקומו של שירות הבריאות לתלמיד כשירות ציבורי חשוב, כבר שנים רבות מרחפת מעליו אי-ודאות הן מבחינת מתכונת ההפעלה והן מבחינת התאמת המשאבים לגידול האוכלוסייה ולהתפתחות השירותים הניתנים. שירות הבריאות לתלמיד במתכונתו המולאמת מופעל במחוז הדרום, מחוז אשקלון ומחוז הצפון, ואילו בשאר המחוזות ובערים הגדולות (ירושלים, תל אביב וחיפה) הוא עדיין מופרט, למרות ההסכם להעסקה ישירה במגזר הציבורי שנחתם בשנת 2015 בין משרד האוצר להסתדרות. ואולם לא רק חוסר האחידות במתכונת ההפעלה מעיב על השירותים שמספק שירות הבריאות לתלמידים (הן במחוזות שבהם הוא מופרט והן במחוזות שבהם הוחזר לידי המדינה) אלא גם מחסור בכוח אדם, הנובע גם מתקנים לא מספקים וגם מקשיים באיושם.

המחסור באחיות בשירות הבריאות לתלמיד משקף את המצב העגום של כלל כוח האדם הסיעודי בישראל: מספר האחיות בישראל ביחס לגודל האוכלוסייה הוא מהנמוכים בקרב המדינות המפותחות. לפי נתוני ה-OECD בשנת 2020 היו בישראל כ-45.4 אלף אחיות מועסקות, כלומר רק כ-5 אחיות מועסקות לאלף נפש, לעומת ממוצע של 9.5 אחיות מועסקות לאלף נפש במדינות ה-OECD.

כאמור, המחסור הכללי הכרוני באחיות משתקף במספר האחיות לתלמיד בשירות הבריאות לתלמיד, העומד מאז שנת 2010 על אחות אחת לכל 5,000 תלמידים, לעומת אחות אחת לכל 1,600 תלמידים בשנים 1997–2003. חשוב לציין כי היחס בין מספר האחיות למספר התלמידים החל לרדת עוד לפני תהליכי ההפרטה שעבר השירות, ירידה המשקפת תהליך מהותי של צמצום ההיצע של כוח האדם הרפואי בישראל. בד בבד עם הירידה במספר האחיות המועסקות, גדל מספר התלמידים בכיתות א'–ט' ב-400 אלף בעשרים השנים האחרונות, והדבר תרם גם הוא ליחס המספרי הנוכחי.

בעיית היחס המספרי קשורה מטבע הדברים גם למחסור בתקנים ולקושי באיוש התקנים הקיימים, בעיקר במחוזות שבהם השירות מולאם. במחוז הדרום למשל מספר האחיות המועסקות לאלף נפש עומד על 3.8 – השיעור הנמוך ביותר בישראל. היצע האחיות המצומצם וירידת קרנו של התחום כמסלול מקצועי אטרקטיבי בשנים האחרונות יוצרים יחד מעין מעגל קסמים של סיבה ומסובב: חוסר האטרקטיביות של המקצוע הוא גורם מרכזי לקשיים באיוש התקנים ובה בעת הוא גם תולדה של הפיחות במעמד המקצוע.

מצב זה, בצירוף שינוי הגישה של משרד הבריאות, שהחל לשים דגש על מדידה אופרטיבית של ביצועים, דחקו הצידה את נושא קידום הבריאות, שנחשב נושא "רך" יותר, המתמקד בייעוץ, הדרכה ומניעה – כולם היבטים קשים יותר לכימות ולהערכה באמצעות מעקב. כך לדוגמה נכלל בסל שירותי הבריאות לתלמיד שיעור אחד בשנה לכל כיתה בנושא חינוך לבריאות, ואפילו בשירות דל זה ניכרים פערים בין המחוזות. במחוז אשקלון מספק השירות 33.6% משיעורי החינוך לבריאות שהיה אמור לספק, ובמחוז הדרום 11.4% בלבד, לעומת הממוצע הארצי, העומד על 75.5%. במחוז הדרום, שבו הנתונים נמוכים במיוחד, נראה שבכיתות ה'–ו' אין כמעט שום פעילות בנושא זה, וגם במחוז הצפון הפעילות מועטה יחסית.

אחד הממצאים הבולטים במחקרם של לוי, אדוט ודוידוביץ' הוא ריבוי העמדות בנוגע למתווה הרצוי להפעלתו של שירות הבריאות לתלמיד: החל במיקור חוץ, עבור בשירות מבוזר ומסירת האחריות לידי הרשויות המקומיות וכלה בהלאמתו והפעלתו בידי המדינה. אלא ששאלת מתכונת ההפעלה המתאימה ביותר עלולה להישאר ריקה מתוכן כל עוד לא תיפתר בעיית היסוד של מחסור בתקנים ובכוח אדם.

מגפת הקורונה, שהעלתה מחדש לסדר היום את החשיבות של שילוב בריאות הציבור במערכת החינוך מבחינת חיסונים וקידום הבריאות בימי מגפה, הפנתה זרקור נוסף אל חשיבותו המכרעת של שירות הבריאות לתלמיד. שיפור מצבו, בין במתכונת מופרטת ובין במתכונת מולאמת, ופתרון הבעיה המבנית הארצית של המחסור החמור באחיות, יועילו לכלל מערכת הבריאות ולכלל החברה בישראל.