מערכת הרווחה מתמודדת עם הקורונה: מבט-על

לאחר שנתיים של יציבות והיעדר יוזמות משמעותיות במדיניות הרווחה של ישראל, משבר הקורונה הביא בשנה האחרונה לשינוי דרמטי בהתמודדות עם בעיות חברתיות. בדומה למדינות רווחה אחרות, ישראל התמקדה בעיקר בהספקת הגנה חברתית בתגובה למשבר, ובייחוד בהרחבת רשת הביטחון הסוציאלי והתוכנית לביטוח אבטלה. תוכניות להשקעה חברתית שמטרתן לספק אפשרויות לתעסוקה הולמת, כגון הרחבת מערך ההכשרה המקצועית ותמיכה תעסוקתית, אומנם הובטחו – אבל לא יושמו בהיקף נרחב.

מדיניות רווחה חברתית בתקופת הקורונה

במסגרת התמודדותה של ישראל עם המצוקות החברתיות שמקורן במשבר הקורונה גדלה ההוצאה על ביטחון סוציאלי ועל רווחה בשנת 2020 בכ-58 מיליארד ש"ח, והגיעה לכ-183 מיליארד ש"ח.

• מן הגידול בסך 58 מיליארד ש"ח, 7 מיליארד הם גידול טבעי בתקציב, 900 מיליון משקפים הגדלה של התגמולים המשולמים לנכים ו-50 מיליארד ש"ח משקפים תוספות תקציביות להתמודדות עם משבר הקורונה.
• בסך הכול היה גידול של 47% בהוצאה על רווחה בין 2019 ל-2020, לעומת גידול של 6% בשנה שקדמה לה.
• מתוך 4.7 מיליארד ש"ח שהוקצו להשקעה חברתית נעשה שימוש ב-1.5 מיליארד ש"ח בלבד.

רשת הביטחון של המוסד לביטוח לאומי

• כדי להתמודד עם המשבר ננקטו כמה צעדים להתאמת התוכנית לביטוח אבטלה, בהם הארכת תקופת הזכאות המרבית עד סוף יוני 2021 (במקום תקופה מרבית של 50 עד 175 יום לפני המשבר); קיצור תקופת האכשרה מ-12 חודשים ל-6 חודשים; ואישור כפל קצבאות.
• מספר מקבלי דמי האבטלה גדל פי 11 – מממוצע של כ-70 אלף איש בשנים האחרונות לכ-900 אלף איש בחודש אפריל 2020.
• העלות הכוללת של תשלום דמי האבטלה לזכאים במחצית הראשונה של שנת 2020 הגיעה ל-9.2 מיליארד ש"ח, כך שההוצאה בחודש מאי בלבד עלתה על ההוצאה בשנת 2019 כולה.
• מספר מקבלי קצבת הבטחת ההכנסה לא עלה במידה ניכרת עקב המשבר – בחודשים הראשונים של השנה הוא עלה ב-17% בלבד, מכ-72 אלף לפני המשבר לכ-84 אלף בחודש אפריל.
• הביטוח הלאומי יישם שני סבבים של תשלומים אוניברסליים חד-פעמיים לקבוצות נרחבות באוכלוסייה, צעד נדיר בהשוואה למדינות אחרות.

תגובה ממשרדי הממשלה

• משרד האוצר הקצה 12.7 מיליארד ש"ח לתשלום מענק דו-חודשי לעצמאים, ועד חודש אוקטובר שולם כ-74% מהסכום.
• מענק העבודה של משרד האוצר ("מס הכנסה שלילי") עבור החודשים אפריל עד דצמבר הוגדל ב-62% בעלות של כ-320 מיליון ש"ח.
• משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים דיווח על גידול במספר התיקים הפעילים בשירותי הרווחה בתחומים כגון אלימות במשפחה, עבודה והכנסה, אי חברות וסיבות רפואיות. ירידה במספר התיקים הפעילים נרשמה רק בתחום הזקנה, אך ירידה זו נובעת ככל הנראה מהקושי של האוכלוסייה המבוגרת להגיע ללשכות הרווחה בתקופת הקורונה.
• בעקבות שביתת העובדות והעובדים הסוציאליים נחתם עם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הסכם המבטיח מענק קורונה בסך 9,000–11,000 ש״ח לכל עובד סוציאלי. עוד הִקצה המשרד 5.2 מיליארד ש"ח למענקים חד-פעמיים לעמותות הזקוקות לסיוע.

ההשלכות החברתיות של המשבר

המשבר צפוי להביא לידי החרפת המצוקה והעוני בעיקר בקרב האוכלוסייה הערבית, אנשים בגיל העבודה ובמיוחד בקרב צעירים.

• תחולת העוני צפויה לגדול בשנת 2020 בשיעור של 8%–14%, ומדד ג'יני לאי-שוויון צפוי לעלות ב-1.5%–4%.
• על פי סקר של הלמ"ס, כמעט מחצית מן האוכלוסייה הערבית וכ-45% מן האוכלוסייה בגיל העבודה (בני 21–64) דיווחו שמצבם הכלכלי החמיר או החמיר מאוד בהשוואה למצבם לפני המשבר.

• 44% מכלל המועסקים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בחודש אפריל, שבו הגיע שיעור האבטלה לשיא, היו צעירים עד גיל 34, אף שקבוצה זו כוללת רק 38% מכוח העבודה.
• כמעט מחצית ממקבלי דמי האבטלה בתקופת המשבר היו מתחת לגיל 35.
• שכרם של רבים מן הצעירים שעדיין מועסקים ירד. מכל קבוצות הגיל, השיעור הגבוה ביותר של עובדים ששכרם ירד הוא בקרב בני 18–24 (53%).
• בו בזמן, בין מרץ לאוקטובר עלה חלקם של צעירים עד גיל 34 בקרב הנרשמים החדשים בשירות התעסוקה, ושיעור הצעירים מכלל החוזרים לשוק העבודה עלה מ-41% במרץ ל-54% באוגוסט.
  

מעקב אחר המלצות ועדת אלאלוף

מרכז טאוב עוקב אחר יישום המלצות הוועדה למלחמה בעוני בישראל (ועדת אלאלוף) מאז פורסמו בשנת 2014.

• תוספת ההוצאה עבור התחומים שנכללו בהמלצות הסופיות של הוועדה עמדה בשנת 2019 על כ-3.9 מיליארד ש"ח – כ-53% מכלל ההוצאה השנתית שעליה המליצה הוועדה (7.4 מיליארד ש"ח).
• בשנתיים האחרונות נראה כי אין עלייה של ממש בהוצאה על יישום ההמלצות.
• הכללת ההוצאה עבור יישום התוכנית חיסכון לכל ילד, שנכללה בהמלצות הוועדה אבל לא בתקציב, מגדילה את ההוצאה על יישום ההמלצות ל-7.5 מיליארד ₪ ב-2019.