מערכת הרווחה במעבר: מבט-על

ממצאים עיקריים: 

בשנת 2020 גדלה ההוצאה החברתית בכ-55 מיליארד ש"ח בעיקר לצורך התמודדות עם משבר הקורונה. כ-69% מהגידול חל עקב הגידול בהוצאה על תחומי רווחה (ביטחון סוציאלי ושירותי רווחה), אשר נבע ברובו מהעלייה בהוצאה על דמי אבטלה ומהמענקים האוניברסליים שחולקו. בהוצאה על רווחה חברתית (שירותי הרווחה) לא היה שינוי מהותי – גידול של 4.5% בלבד, נמוך מהגידול ב-2019. החלוקה בין רכיבי ההוצאה החברתית – ביטחון סוציאלי, רווחה חברתית, בריאות וחינוך – נותרה דומה יחסית לשנים קודמות. עיקר המשאבים שהוקצו לתחומי הרווחה בתוכנית הסיוע להתמודדות עם משבר הקורונה הוקדשו לתוכניות הגנה חברתית עבור מי שהכנסותיו נפגעו בעקבות המשבר, ורק חלק קטן הוקצה לתוכניות השקעה חברתית המיועדות לפיתוח הון אנושי והתאמת עובדים לשוק העבודה.

מדיניות הממשלה תיטיב עם אנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים, אך עלולה להחמיר את מצבם של אנשים החיים בעוני: נראה שכיווני ההתפתחות בתחום הביטחון הסוציאלי סותרים: מצד אחד, הממשלה מתכוונת להמשיך במהלכים שהחלו טרם המשבר ונועדו לשפר את הטיפול בצורכיהם של האזרחים הוותיקים ואנשים עם מוגבלות – בהם יישום ההסכם עם ארגוני הנכים העוסק בשיפור קצבאות הנכות הכללית והרחבתו, והעלאת גובה קצבאות השלמת ההכנסה לאזרחים ותיקים שאין להם מקורות הכנסה נוספים. מצד שני, המדיניות המתוכננת באשר למשפחות עם ילדים עלולה להחמיר את מצבן ולהגדיל את תחולת העוני בקרב אוכלוסייה זו עקב הקשחת תנאי הזכאות בתוכנית ביטוח האבטלה והיעדר טיפול במגבלותיה של תוכנית הבטחת ההכנסה.

החזרת שוק העבודה לתפקוד תקין במחצית השנייה של 2021 חייבה התאמה של תוכנית ביטוח האבטלה למציאות החדשה ומציאת איזון חדש בין ההגנה על מחוסרי עבודה לבין עידוד מקבלי הקצבה לשוב לשוק העבודה. השינויים כוללים למשל הפחתה של דמי האבטלה למשתתפים בתוכניות להכשרה מקצועית, החזרת משך תקופת האכשרה לאורכה לפני הקורונה וביטול הארכת תקופת הזכאות לבני 45 ומעלה. הצעדים שנכנסו לתוקף מאמצע 2021 השפיעו מייד וצמצמו את מספר מקבל דמי האבטלה לכ-156 אלף. הרחבת ביטוח האבטלה בתקופת הקורונה סיפקה רשת ביטחון חלופית לרוב האנשים שנפגעו כלכלית במשבר, ולכן העלייה במספר מקבלי קצבת הבטחת ההכנסה בתקופה זו הייתה קטנה יחסית. עם זאת, לנוכח הקשחת תנאי הזכאות לדמי אבטלה והקושי של רבים לשוב ולהשתלב בשוק העבודה צפוי גידול בדרישה לקצבת הבטחת ההכנסה. תוכנית סיוע נוספת היא תוכנית מענק העבודה, אשר מופעלת על ידי רשות המיסים. אף שבמרוצת השנים נעשו בתוכנית שינויים אשר הרחיבו את ציבור הזכאים לה והקלו את נגישותה, היא עדיין סובלת מנדיבות מוגבלת אשר פוגעת ביעילותה בהתמודדות עם עוני ומשיעורי אי מיצוי לא מבוטלים, העומדים על כ-30%.

במקביל, לאחר דיון ציבורי ארוך הוחלט לאמץ צעד משמעותי לביצור האיתנות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי על ידי העלאת גיל הפרישה לנשים (שמשמעותה דחיית גיל הזכאות לקבלת קצבת אזרח ותיק). מהלך זה ילוּוה בצעדים שנועדו להקל את הפגיעה הכלכלית בנשים על סף פרישה – למשל הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה, תוספת לקצבת הבטחת ההכנסה ואפשרות לקבל קצבה גם ברמות שכר גבוהות יותר, תשלום מענק הסתגלות והגדלת סכום מענק העבודה לבנות 60 ומעלה.

על אף חשיבותו הרבה של תחום ההכשרות המקצועיות, בפרט בתקופה שבה לרבים מן המובטלים אין השכלה גבוהה, נראה שהיה קושי רב בקידום תחום זה ובמימוש המשאבים שהוקצו לו. במסגרת תוכנית ההתמודדות עם משבר הקורונה הקצתה הממשלה 1.4 מיליארד ש"ח עבור הכשרות מקצועיות ועבור המועצה להשכלה גבוהה, אולם רק שליש מהקצאה זו מומש בפועל. יתרה מזו, ההוצאה עבור הכשרות מקצועיות למבוגרים בתקציב השוטף של זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה פחתה באופן ניכר בשנת 2020, וגם במספר המשתתפים בהכשרות במימון או בסבסוד האגף להכשרה מקצועית במשרד הייתה ירידה והוא עמד בשנה זו על 7,000 בלבד. ניכרת ירידה גם בהשקעה בתוכניות הכשרה לעידוד תעסוקה לאוכלוסיות ייעודיות (חרדים, ערבים, הורים יחידים).

אוכלוסיות נזקקות מתקשות למצות את זכויותיהן: בדיקה של מיצוי הזכויות בקרב הזכאים מגלה ששיעור מיצוי קצבת הילדים וקצבת האזרח הוותיק עומד על 99%, אך בתוכניות שבהן קבלת הקצבה כרוכה במבחן הכנסות או בבירוקרטיה סבוכה, שיעור המיצוי נמוך: כ-75%–79% לקצבת נכות, כ-70% למענק עבודה, כ-48%–63% להבטחת הכנסה, וכ-32%–40% מיצוי בלבד לביטוח אבטלה. כלומר, חלק גדול מן האוכלוסיות הזקוקות לקצבאות הביטחון הסוציאלי אינן ממצות את זכאותן לסיוע. אי המיצוי נובע על פי רוב מהיעדר ידע או מהימנעות מהתמודדות עם בירוקרטיה. עם זאת, ברור שגם לגורמים הקשורים למבנה התוכניות – כמו מבחני הכנסה, תנאי זכאות מורכבים, חסמי נגישות ובירוקרטיה – יש השפעה. המוסד לביטוח לאומי וגופים אזרחיים נקטו צעדים להעלאת מיצוי הזכויות, אך עדיין קשה להעריך את תרומתם.

אין התקדמות ביישום המלצות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני: מאז שאימצה הממשלה את המלצות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני ב-2014, מרכז טאוב עוקב אחר יישומן. בשנת 2020 חלה התקדמות רק בתחום החינוך, בעוד בתחומי הדיור, התעסוקה והכלכלה לא הייתה התקדמות ולמעשה חל צמצום בהשקעה. בתחומי הרווחה והביטחון הסוציאלי ההשקעה נשארה דומה למדי והיא עומדת על כשליש מהתוספת שהומלצה בוועדה. נוסף על כך, טרם מומשה ההמלצה להגדיל את קצבת הבטחת ההכנסה לאנשים בגיל העבודה החיים בעוני, אולם בקיץ 2021 התקבלה החלטה להגדיל את גמלת השלמת ההכנסה לאזרחים ותיקים, והדבר צפוי להגדיל את ההוצאה בתחום הרווחה בשנה הבאה.