הסללה והשפעתה על מוביליות חברתית של תלמידי תיכון בשנות התשעים

מתחילת שנות השבעים ועד אמצע שנות התשעים הוביל משרד החינוך סדרה של רפורמות אשר שינו את מבנה הלימודים בחינוך העל-יסודי בישראל כמענה לדפוסי אי-השוויון שנוצרו בעשורים הראשונים לאחר קום המדינה. החינוך העל-יסודי עבר ממודל של הסללה מוקדמת ונוקשה יחסית למודל מגוון יותר מבחינת מסלולי הלימוד, אקדמיזציה של מסלולי הלימוד המקצועיים, מתן אפשרות בחירה לתלמידות ותלמידים ולהוריהם ומתן הזדמנות להשיג תעודת בגרות בכל אחד מהתחומים.

מחקר חדש של מרכז טאוב מתמקד במחזורים הראשונים שנחשפו באופן מלא לרפורמות, ילידי וילידות 1978–1983 אשר למדו בתיכון בשנות התשעים. המחקר מצביע על השפעות ארוכות טווח של מנגנוני ההסללה והבידול בתוכניות הלימודים על התלמידות והתלמידים, בהן השלכות על סיכוייהם לרכוש השכלה גבוהה ועל שכרם בתחילת העשור הרביעי לחייהם. את המחקר ערכו ד"ר אייל בר-חיים, פוסט דוקטורנט במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופרופ' יריב פניגר, חבר סגל המחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון וחבר בתוכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב. החוקרים מראים כי אי-השוויון בהזדמנויות ההשכלה מייצר פערים גם בשוק העבודה, וכי הוא משמעותי מאוד גם כיום, לאחר עשורים של רפורמות חינוכיות.

במישור הכללי מחקר זה מוסיף על הידע הקיים בנוגע לקשר בין הרקע החברתי-כלכלי של התלמידים והתלמידות לבין האופן שבו מערכת החינוך ממיינת אותם למסלולי לימוד בתיכון ובנוגע להשפעתו של מיון זה על סיכוייהם לרכוש תואר אקדמי ועל שכרם בבגרותם. החוקרים מבחינים בין חמישה מסלולי לימוד עיקריים בחינוך העל-יסודי בישראל: מסלול מדעי-טכנולוגי מתקדם, מסלול עיוני רגיל, מסלול עיוני מצומצם, מסלול טכנולוגי רגיל ומסלול מקצועי. החוקרים מראים שהקשר בין הרקע החברתי-כלכלי ובין ההצבה למסלולי הלימוד נשמר למרות הרפורמות. מניתוח הממצאים עלה שמסלולי הלימוד בתיכון תורמים כ-30% להסבר השונות בפערי השכר. ההצבה למסלולי לימוד שונים קשורה אפוא לפערי ההשכלה והשכר בהמשך החיים ולכן ניתן לראות במנגנון ההסללה גורם חשוב בשימור הפערים המעמדיים בישראל.

במישור הספציפי, במחקר זה נבדק בפעם הראשונה המענה שפיתחה מערכת החינוך בשנות התשעים לתלמידים בעלי הישגים נמוכים. רבים מתלמידים אלו מגיעים מרקע חברתי-כלכלי נמוך, ובעוד שבעבר הופנו רובם למסלולי לימוד מקצועיים, מאז שנות התשעים רבים מהם מופנים למסלול העיוני המצומצם. אף על פי ששינוי זה העלה את שיעורי הזכאות לתעודת בגרות בקרב בוגרי ובוגרות המסלול הזה, ממצאי המחקר מראים כי סיכוייהם לרכוש השכלה אקדמית נמוכים מאוד וגם שכרם הממוצע נמוך יחסית, בדומה לבוגרי המסלול המקצועי.

לטענת החוקרים, ממצאי המחקר מצביעים על חסם מהותי למוביליות השכלתית ותעסוקתית. הרפורמה שינתה את היצע מסלולי הלימוד אך לא את ההשלכות שלהם על המשך חיי התלמידים, ולמעשה "אפקט ההסללה" ממשיך להתקיים גם כיום.