עד סוף חודש ספטמבר 2021 נדבקו בקורונה כ-14% מהאוכלוסייה בישראל – 1.3 מיליון איש – ומהם נפטרו 7,800.
המחקר בוחן שלושה מדדים עיקריים של מגפת הקורונה בישראל – שיעורי הבדיקות, ההדבקה והאשפוזים – ב-205 יישובים, ובסך הכול בקרב כשמונה מיליון נפשות, 88% מאוכלוסיית ישראל באמצע שנת 2020. הבחינה נעשית תוך ניתוח רב-משתני של מאפיינים יישוביים עיקריים כגון האשכול החברתי-כלכלי של היישוב (כפי שנקבע ע"י הלמ"ס), צפיפות האוכלוסייה ואחוז בני ה-65 ומעלה ביישוב.
ממצאי המחקר על מגפת הקורונה בישראל
205 היישובים מוינו על פי האוכלוסייה הדומיננטית בהם לשבע קבוצות: יישובים יהודיים לא חרדיים, יישובים חרדיים, יישובים ערביים, יישובים בדואיים, יישובים דרוזיים, יישובים מעורבים של יהודים וערבים ויישובים מעורבים של חרדים ולא חרדים.
ממצאים עיקריים
- שיעורי הבדיקות הגבוהים ביותר נמצאו ביישובים יהודיים לא חרדיים.
- שיעורי הבדיקות הנמוכים ביותר – מתחת למחצית מן הממוצע הארצי – נמצאו ביישובים הבדואיים.
- שיעורי ההדבקה הגבוהים ביותר נמצאו ביישובים החרדיים – אחוז הנדבקים המאומתים בקרבם עמד על 31%.
- נמצא מתאם גבוה בין רמות ההדבקה לאחוז החרדים באוכלוסייה, גם ביישובים היהודיים שאינם חרדיים.
- שיעורי אשפוז גבוהים נמצאו ביישובים ערביים, בשל שכיחות גבוהה יותר של מחלות רקע – בייחוד מחלות לב וסוכרת, שידוע כי הן מגדילות את הסיכון לחלות קשה בקורונה.
- שיעורי האשפוז הגבוהים מהצפוי במגזר הבדואי (ביחס לשיעור הנדבקים המאומתים) משקפים שכיחות גבוהה של מחלות רקע, לצד שיעור בדיקות נמוך שמסתיר את מקרי ההדבקה.
השפעות מרובות-משתנים: עוני, צפיפות האוכלוסייה ואחוז בני 65 ומעלה
- ביישובים מהמעמד החברתי-כלכלי הנמוך ביותר נמדדו הן הרמות הנמוכות ביותר של בדיקות לנפש והן הרמות הגבוהות ביותר של נדבקים מאומתים.
- לאחוז המבוגרים בני ה-65 ומעלה הייתה השפעה על רמות הבדיקות, ההדבקה והאשפוזים: ביישובים עם אחוז גבוה של בני 65 ומעלה נצפו רמות הדבקה ואשפוז נמוכות – דבר המעיד על הצלחת המאמצים להוריד את רמות ההדבקה בקרבם. רמות נמוכות של בדיקות ואשפוזים נמצאו גם ביישובים עם אחוז נמוך של אוכלוסייה זו – כלומר יותר צעירים, שגם אם נדבקו סביר שהיו א-סימפטומטיים ולא נזקקו לבדיקות ולאשפוז.
- לצפיפות האוכלוסייה בתוך היישוב לא נמצאה השפעה רבה על שיעורי הבדיקות, הנדבקים המאומתים והאשפוזים.
בהמשך ההתמודדות עם המגפה הנוכחית או בהתמודדות עם מגפות בעתיד יש להביא בחשבון את ההבדלים המגזריים האלה. חלק מההבדלים שהמחקר מעלה הם תוצאה של אי שוויון בגישה לשירותים רפואיים, ואחרים נובעים מהבדלים בהתנהגות ומחוסר עקביות באכיפת התקנות להגבלת התפשטות נגיפים. יש לתת את הדעת לשתי סוגיות אלו.