מה למדנו על הגיל הרך בתקופת הקורונה

 משבר הקורונה היה קשה לכולם בדרכים שונות, אבל אחת הקבוצות שהושפעו ממנו במיוחד היא ילדים בגיל הרך והוריהם, והיו על כך דיונים רבים בישראל וברחבי העולם. עם סגירת מסגרות החינוך בעקבות התפשטות הנגיף, ההורים הפכו כמעט בן לילה למטפלים היחידים של ילדיהם, והציפייה מהם הייתה שימשיכו לעבוד כרגיל או שיתמודדו עם אובדן מקום עבודתם ועם הקשיים הכלכליים במקביל. הציפייה הזאת השפיעה גם על ההורים וגם על הילדים.

עבור הילדים בגיל הרך, כל זה קרה בשלב משמעותי ביותר בהתפתחות שלהם. עוד לפני הקורונה מחקרים של צוות חוקרי יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך* הצביעו על חשיבותה של תקופת הגיל הזאת (גיל לידה עד 6) להתפתחות ועל השלכותיה על ההישגים הלימודיים העתידיים של הילדים, ובכך על אי השוויון בעתיד.

מהספרות המחקרית על הגיל הרך עולה כי שנות החיים הראשונות חשובות מאין כמותן להתפתחות המוח, וכי למצבי עקה (סטרס) כרונית עלולה להיות השפעה שלילית וחזקה במיוחד על ילדים בגיל הרך. על בסיס הספרות המחקרית על חשיבות הגיל הרך, בחנו חוקרי מרכז טאוב את הקשר בין המעמד החברתי-כלכלי של משפחתם בתקופה זו ובין הישגיהם העתידיים, וגילו כי לעוני בשתי שנות החיים הראשונות יש השפעה שלילית חזקה מאוד על ההישגים הלימודיים בהמשך החיים. עוד גילו החוקרים כי יש חשיבות רבה לאיכותן של מסגרות החינוך בגיל הרך, וכן לגיל הכניסה אליהן: מתברר כי ככל שילדים ישראלים בני שנתיים ומעלה שהו יותר זמן במסגרת חינוכית, הישגיהם הלימודיים בהמשך החיים היו גבוהים יותר, במיוחד ילדים לאימהות ללא השכלה אקדמית.

עם פרוץ משבר הקורונה, רבים מהגורמים המשפיעים על ההתפתחות בגיל הרך הקצינו עוד יותר. כך למשל, השבתת פעילותה של מערכת החינוך בזמן הסגרים פגעה בהשתתפות הילדים במסגרות לגיל הרך, ומכאן גם בתועלת שהם מפיקים מהן. במקביל, המגפה והשפעותיה הנלוות הגבירו את הלחץ על ההורים, בין שהוא נבע ממגע ישיר עם הנגיף, מקשיים כלכליים או מהתמודדות עם המציאות החדשה שבה ילדיהם נמצאים כל היום בבית ולא במוסדות החינוך.

אמנם ההשפעות ארוכות הטווח של המשבר יתבררו לאשורן רק בעתיד, אך כבר ניתן לראות את השפעותיו קצרות הטווח. מחקר שנערך לאחרונה במרכז טאוב במסגרת היוזמה בחן את תדירות השימוש במסכים בקרב משפחות עם ילדים בגיל הרך בזמן הסגר הראשון בישראל. במחקר נמצא כי ילדים להורים שחוו רמות עקה גבוהות יותר נחשפו למסכים למשך זמן רב יותר. החוקרים גם גילו כי עקה הורית שכיחה יותר בקרב משפחות מרקע חברתי-כלכלי חלש יותר ובקרב ערבים.

ממצא זה חשוב משום שיש תמימות דעים בקרב החוקרים והעוסקים בתחום שלזמן מסך בלתי מבוקר יש השפעות שליליות על ההתפתחות הקוגניטיבית והרגשית של ילדים בגיל הרך, ועל כן מומלץ להימנע משימוש במסכים בקרב ילדים עד גיל שנתיים ולהגביל את זמן המסך לשעה ביום בגילי 2–5.

הממצאים מעידים כי לא רק שמשבר הקורונה פגע בהתפתחות של הילדים בגיל הרך בכך שהרחיק אותם מההשפעה החיובית של מסגרות החינוך וחשף אותם להשפעה השלילית של עקה כרונית, הוא השפיע עליהם גם בכך שחשף אותם יותר להשפעות המזיקות של זמן מסך עודף. לצד ממצאים אלו עלה מהמחקר כי הילדים שהפגיעה בהם הייתה הקשה ביותר היו ממשפחות מרקע חברתי-כלכלי חלש יותר, שעבורם ההשתתפות במסגרות החינוך חשובה עוד יותר, ושלהוריהם היה סיכוי גדול יותר לסבול ממצוקה כלכלית ומעקה הורית עקב המשבר ולעשות בעצמם שימוש מוגבר במסכים בזמן הסגרים. נראה אפוא כי משבר הקורונה רק הרחיב את הפערים החברתיים-כלכליים בישראל הנובעים מאי שוויון בגיל הרך, שהיו גדולים עוד לפני המגפה.

לא ניתן לפצות על הזמן האבוד בגיל הרך בזמן המגפה, אך ניתן לנקוט כמה צעדים בטווח הקצר ובטווח הארוך לצמצום הנזק שנוצר בעקבותיה. לדוגמה, תמיכה וסיוע להורים, כולל סיוע כספי למי שנפגעו כלכלית, הרחבת הגישה לתמיכה פסיכולוגית בת השגה להורים ולסדנאות להפחתת עקה, הפצת מידע על שימוש נכון ומבוקר במסכים, עידוד הורים לבלות עם ילדיהם באופן התורם להתפתחותם הקוגניטיבית, ועידוד מורים ליצור קשר עם ההורים ולהנחות אותם.

ברמה המוסדית ניתן להוסיף שעות לימוד למסגרות החינוך לגיל הרך בשנים הקרובות ולשפר את איכותן – שיפור שנחוץ גם ללא קשר למשבר – ולהכין את בתי הספר היסודיים לצמצום הפיגור ההתפתחותי של שנתוני הקורונה עם הגיעם לכיתה א'.

נקווה כי משבר הקורונה הסב את תשומת הלב לסוגיות בתחום הגיל הרך אשר דרשו התייחסות שנים לפני שפרץ. הסוגיות הישנות, הסוגיות החדשות שהתעוררו בזמן המשבר והגישות לטיפול בהן עם היציאה מהמשבר יעמדו לדיון מעמיק בכנס של מרכז טאוב שייערך ב-15 ביולי, "מסגרות החינוך לגיל הרך: מהשגרה לקורונה ובחזרה", וניתן להירשם אליו כאן.

*הכנס ומחקרי יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך נערכים בתמיכתן הנדיבה של קרן ברכה, קרן ברנרד ון ליר ויד הנדיב.