בנק סיליקון ואלי: סיפורה של קריסה

20.03.2023

עליית שערי הריבית ושינוי המוקד הטכנולוגי בתעשיית ההיי-טק הביאו לקריסת הבנק ה-16 בגודלו בארה"ב. בנימין בנטל, חוקר ראשי וראש תוכנית מדיניות בתחום הכלכלה, מסביר

מייסדי בנק סיליקון ואלי מספרים שהרעיון לייסד בנק המיועד בלעדית לתעשיית ההיי-טק צץ תוך כדי משחק פוקר – סיפור המייצג אולי את נטייתם של המייסדים לקחת סיכונים. הבנק הוקם בשנת 1983 בסן חוזה שבקליפורניה, ונכנס לתחום שלא היה מפותח בענף הבנקאות באותם ימים: מתן הלוואות לחברות הזנק (סטארט-אפ). מדובר בדרך כלל בחברות צעירות הממומנות בתחילת דרכן על ידי קרנות הון סיכון, אך נוטות להגיע בשלב מסוים של פיתוח המוצר למצב שבו המימון נגמר אך המוצר שלהן עדיין אינו מניב הכנסות. כאן הבנק נכנס לתמונה. לאחר בדיקה והיוועצות בקרנות הון הסיכון הוא העניק לחברות האלה הלוואות גישור. הקשרים העסקיים שיצר הבנק עם הקרנות הניבו תועלת לשני הצדדים: הבנק נהג לקשר ביניהן ובין חברות הזנק בתחילת דרכן, והקרנות מצידן הפנו לבנק את חברות ההזנק שהשקיעו בהן לטיפול בכל הפעילויות העסקיות שלהן: קשר עם ספקים, קשר עם לקוחות ותשלום משכורות. באופן טבעי, חברות אלו נשארו לקוחות של הבנק גם כאשר בגרו והיו לחברות מבוססות.

בשנת 1995 עבר הבנק לסנטה קלרה, מקום מושבן של רבות מחברות ההיי-טק הגדולות, והרחיב מאוד את פעילותו. בשנת 2002 התחיל הבנק לשמש כבנקאי הפרטי של עשירי עמק הסיליקון ונכנס גם לתחום הנדל"ן. במסגרת פעילותו הבין-לאומית של הבנק הוקם ב-2008 סניף בישראל ששירת את ענף ההיי-טק המקומי.

עם קריסתו היה בנק סיליקון ואלי הבנק ה-16 בגודלו בארה"ב, עם היקף נכסים של 212 מיליארד דולר. בסוף שנת 2022 היוו ההלוואות לקרנות הון סיכון 56% מתיק ההלוואות של הבנק, ו-9% היו הלוואות לחברות הזנק. על פי דיווחיו, בשנת 2022 שירת הבנק כמחצית מהחברות בתחומי החדשנות בטכנולוגיה ובבריאות הנסמכות על קרנות הון סיכון. ההערכה היא שכרבע מחברות ההיי-טק בישראל היו לקוחות של הבנק.

אז איך קרה שבנק גדול ומתוחכם כל כך קרס?

הדבר נבע משתי התפתחויות מקבילות שחיזקו זו את זו: הראשונה היא ההעלאה המהירה של שערי הריבית. בניסיון לרסן את האינפלציה בארה"ב העלה הבנק המרכזי, הפדרל ריזרב, את שערי הריבית בתשעת החודשים האחרונים ב-4.5 נקודות אחוז. ההתפתחות השנייה היא התמורות שחלו לאחרונה בתעשיית ההיי-טק, שהחלה להפנות את עיקר פעילותה אל תחום הבינה המלאכותית. מטבע הדברים, שינוי כזה כרוך בהתאמות נרחבות ובהתארגנות מחודשת של התעשייה. שני הגורמים הללו פעלו להקטנה עולמית בפעילותן של חברות היי-טק ובהיקפי ההשקעה בהן, בפרט בחברות הזנק. כתוצאה מכך נאלצו חברות לממן את פעילותן השוטפת מתוך פיקדונותיהן והחלו למשוך כספים מהבנק. העלאת הריבית פגעה בחלק הנזיל של תיק הנכסים של הבנק, שהיה מושקע בעיקר באיגרות חוב של ממשלת ארה"ב. העלאת הריבית גרמה לירידת ערך השוק של האיגרות האלה, והבנק נאלץ למכור אותן בהפסד כדי לכסות את משיכות הכספים. בתוך ימים ספורים התברר שאין לבנק אפשרות לעמוד בהתחייבויותיו והחלה "ריצה אל הבנק", כאשר מפקידים ניסו להקדים ולמשוך את פיקדונותיהם לפני הקריסה. מצב זה אילץ את הרשויות הפיננסיות בקליפורניה להתערב, וב-10 במרץ נעצרה פעילותו של הבנק.

כדרך שגרה מבוטחים פיקדונות בארה"ב עד לסכום של 250 אלף דולר, סכום שהיה קטן משמעותית מפיקדונותיהם של רוב המפקידים בבנק סיליקון ואלי. לכן, במטרה למנוע את התפשטות המשבר לענפים אחרים במשק, החליטה שרת האוצר האמריקאית, פרופ' ג'נט ילן, בעצה אחת עם הנשיא ביידן, להרחיב את תקרת הביטוח, ובסופו של דבר המפקידים בבנק לא נפגעו. עם זאת, אובדנו של מוסד ייחודי זה בתחום המימון של ההיי-טק ימשיך להעיב על הענף הנתון בלאו הכי במשבר עולמי, וחברות ההזנק הישראליות יצטרכו למצוא מוסד אחר בארה"ב שיממן את פעילותן.