בחזית החברתית: על עובדות ועובדים סוציאליים בישראל בשנת 2024 מקבץ נתונים לקראת יום העבודה הסוציאלית

19.03.2024

להורדת המאמר כקובץ PDF לחצו כאן.

מבוא

ההתמודדות עם ההשלכות החברתיות של טבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו הדגישה ביתר שאת את חיוניותם של העובדות והעובדים הסוציאליים ושל מערכות הרווחה שהם מפעילים. החל מיום הטבח, אנשי המקצוע בתחום העבודה הסוציאלית היו הראשונים שסיפקו סיוע חומרי ונפשי לנפגעי הטבח, לבני משפחות ההרוגים והחטופים ולמאות אלפי התושבים שפונו מבתיהם. עד היום, עובדות ועובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, בבתי המלון, בבתי החולים, בקהילות שפורקו ובמוסדות רווחה הם הגורם הממלכתי העיקרי המטפל במצוקות המגוונות של מי שנפגעו מהמלחמה במישרין ובעקיפין. כל זאת למרות מצבם העגום של שירותי הרווחה בישראל בתקופה שקדמה למלחמה, אשר מקשה גם בהווה על העובדות והעובדים הסוציאליים להבטיח שהזקוקים לסיוע יוכלו לממש את זכותם לרווחה טובה.

לקראת יום העבודה הסוציאלית הבין-לאומי, מרכז טאוב מציג מקבץ נתונים על מאפייניהם הדמוגרפיים, ההשכלתיים והתעסוקתיים של העובדות והעובדים הסוציאליים בישראל ועל מרכזיותם במערכותיה של מדינת הרווחה בישראל. לצד זאת מוצגים נתונים המצביעים על המגבלות ועל החסמים שהקשו על עבודתם של העובדות והעובדים הסוציאליים לפני 7 באוקטובר, אשר עדיין קיימים. בחלקו האחרון של המסמך נציע כיווני מדיניות שעשויים להקל על העובדות והעובדים הסוציאליים בישראל לעשות את מלאכתם ולאפשר להם לספק שירותים חברתיים נגישים באיכות טובה.

מערכת הרווחה לפני המלחמה

בשנים שקדמו ל-7 באוקטובר 2023 סבלה מערכת שירותי הרווחה בישראל מתת-תקצוב, ממחסור בכוח אדם מיומן ומחלוקה בלתי שוויונית של משאבים בין יישובים. אמנם לאורך העשור הקודם גדל תקציב משרד הרווחה והביטחון החברתי פי שניים ויותר (תרשים 1), אולם בשנים שלאחר משבר הקורונה נראה כי חלה התייצבות מסוימת, ובשנת 2022 התקציב עמד על כ-10 מיליארד ש"ח. עם זאת, ברור שאין די בכך על מנת להבטיח את פעילותה התקינה של מערכת הרווחה. לפי הערכותינו, כדי שמערכת הרווחה תוכל להבטיח טיפול ראוי לכל הזקוקים לשירותיה דרושה תוספת של כ-6 מיליארד ש"ח לתקציב המשרד.[1] כלומר, יש צורך להגדיל בכ-50% את ההוצאה הנוכחית, אשר עמדה בשנת 2022 על 12.5 מיליארד ש"ח (תקציב הביצוע של המשרד בתוספת השתתפויות של גורמים נוספים).

אולם כאמור, לא זו בלבד שמערכת הרווחה סובלת מתת-תקצוב אלא שישנם פערים ניכרים בין רשויות מקומיות בהיקף המשאבים שהן מקדישות לשירותי רווחה במסגרת המחלקות לשירותים חברתיים. כפי שניתן לראות בבירור בתרשים 2, ההוצאה השנתית הממוצעת למטופל יחיד במערכות הרווחה ברשויות מאשכול 1 (הנמוך ביותר) עומדת על פחות ממחצית ההוצאה ברשויות מאשכולות 9 ו-10. הפערים הללו קשורים הן למקורות העצמיים העומדים לרשות הרשויות השונות והן לשיטת המצ'ינג הנהוגה בדפוסי התקצוב של שירותי הרווחה ברשויות על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי.

גם בנוגע לאיוש תקנים של עובדות ועובדים סוציאליים המצב עגום. על פי הנתונים המוצגים בתרשים 3, ביוני 2023 היו במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות 747 תקנים לא מאוישים של עובדות ועובדים סוציאליים. הקושי באיוש תקנים מאפיין את כל העשור האחרון, ובפרט את השנים האחרונות. הוא קשור לתנאי העבודה, לעומס התיקים, לשכרם ולמעמדם של העובדות והעובדים הסוציאליים במערכת הרווחה. בעיה זו מורגשת ביתר שאת ברשויות החלשות ביותר: מהנתונים עולה כי ברשויות מהאשכול החברתי-כלכלי הנמוך ביותר (אשכול 1), שבהן המצוקה החברתית גדולה במיוחד, שיעורי איוש התקנים נמוכים אף יותר מהממוצע הארצי. לוח נ'1 בנספח מציג רשימה של הרשויות המקומיות עם מצוקת איוש התקנים הגדולה ביותר, שבהן לפחות רבע מהתקנים אינם מאוישים.

מיהם העובדות והעובדים הסוציאליים?

העבודה הסוציאלית החלה את דרכה בארץ לפני כמאה שנים בירושלים (אבניר וגל, 2019). במרוצת השנים שחלפו מאז התפתח מקצוע זה ותרם רבות לעיצוב דמותה של מדינת הרווחה בישראל. הוא גדל וצמח לקבוצה מקצועית גדולה, נשית בעיקרה, המתאפיינת ברמת הכשרה גבוהה במיוחד, הפועלת בתחומים חברתיים רבים ומספקת מענים חיוניים לאוכלוסייה גדולה ומגוונת.

כל בעל תואר בוגר בעבודה סוציאלית המבקש לעבוד במקצוע צריך להירשם בפנקס העובדים הסוציאליים שבמשרד הרווחה והביטחון החברתי. נכון לשנת 2024 רשומים בפנקס העובדים הסוציאליים 44,393 עובדות ועובדים סוציאליים.

נתוני ניתוח שערכו בשנת 2020 חוקרי משרד הרווחה והביטחון החברתי מראים כי נשים יהודיות הן 78% מכלל הרשומים בפנקס ו-11% הם גברים יהודים. עובדות ועובדים סוציאליים ערבים הם 11% מסך אנשי המקצוע בעבודה סוציאלית (תרשים 4).

כל העובדות והעובדים הסוציאליים הם אקדמאים בעלי תואר ראשון לפחות במקצוע זה. שיעור גדול מקרב העובדות והעובדים הסוציאליים (50%) הם בעלי תואר שני, בדרך כלל בעבודה סוציאלית, ו-2% הם בעלי תואר שלישי. בקרב 86% מהרשומים בפנקס תחום הלימוד בתואר האקדמי האחרון הוא עבודה סוציאלית (בן שמחון וליפלבסקי, 2021).

כפי שניתן לראות בתרשים 5, ענפי התעסוקה העיקריים שבהם מועסקים הרשומים בפנקס העובדים הסוציאליים הם מינהל מקומי ושירותי רווחה וסעד, 40% בסך הכול. 30% נוספים מועסקים במערכת החינוך, במערכת הבריאות ובמערכות ציבוריות אחרות דוגמת המוסד לביטוח לאומי.

רמת השכר בעבודה סוציאלית מהווה חסם מרכזי לגיוס עובדות ועובדים סוציאליים לשירותי הרווחה, ובייחוד למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. מתרשים 6 עולה כי גם אחרי 8–10 שנות עבודה במקצוע, שכרם הממוצע של העובדות והעובדים הסוציאליים נמוך מהשכר החודשי הממוצע במשק. הסכם השכר שנחתם עימם בשנת 2022 כלל העלאה של שכרם ההתחלתי של עובדות ועובדים סוציאליים והעלאת שכר לכלל העובדים הסוציאליים, בדגש על שיפור מנגנון העלאת השכר במהלך הקריירה גם לעובדים שאינם בתפקידי ניהול. מאז נכנס ההסכם לתוקף (עד כה הוחלה רק הפעימה הראשונה שלו) השתפרה במידת מה רמת הכנסתם של העובדות והעובדים הסוציאליים, אך רמות השכר שלהם עדיין נמוכות מאלה של אקדמאים אחרים.

לפי נתוני סקר שנערך בשנת 2018 בקרב בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה, שביעות הרצון של בוגרי עבודה סוציאלית מהלימודים גבוהה בהשוואה לבוגרי מקצועות אחרים. לצד זאת, כ-84% מבוגרי עבודה סוציאלית העידו כי הם מרגישים עומס בעבודה במידה רבה או רבה מאוד, לעומת 77% בקרב בוגרי מקצועות אחרים. אי-שביעות רצונם מהשכר ביחס לבוגרים אחרים בלט גם הוא – רק כ-31% אמרו שהם מרוצים מהשכר, בהשוואה לכ-57% מן הבוגרים בתחומים אחרים (בן שמחון וליפלבסקי, 2021).

למרות מורת הרוח המוצדקת שמביעים עובדות ועובדים סוציאליים בנוגע לרמת השכר ולעומס העבודה, נראה שמקצוע העבודה הסוציאלית מוסיף לשמש מקור משיכה עבור צעירים רבים. במהלך שני העשורים האחרונים גדל מספר בתי הספר לעבודה סוציאלית וחל גידול משמעותי במספר בוגרי הלימודים האקדמיים בתחום. כך, בשנת 2019 השלימו 1,472 בוגרים את לימודי התואר הראשון בעבודה סוציאלית, לעומת 850 בוגרים בלבד בשנת 2000 – גידול של 73%. בעשור האחרון גדל מספרם בכשליש (תרשים 7).

מה נעשה ומה עוד צריך לעשות?

במהלך המלחמה גדלה מאוד האוכלוסייה הזקוקה לסיועם של עובדות ועובדים סוציאליים – בבתי המלון של המפונים, במסגרות טיפוליות וביישובים שונים ברחבי הארץ. בעקבות הגידול החד בצרכים במהלך המלחמה הגדיל משרד הרווחה והביטחון החברתי את מספר התקנים לעובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. השוואה של נתוני דצמבר 2023 לנתוני יוני 2023 מלמדת כי מספר תקני העובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות אשר משרד הרווחה והביטחון החברתי משתתף בתקצובם גדל ב-370, וכי מספר התקנים המאוישים גדל ב-217 משרות מלאות (תרשים 8). לרשויות שקלטו מפונים נוספו 149 תקנים ולרשויות שתושביהן פונו נוספו 88 תקנים. מעבר לתוספת התקנים הקצה המשרד כ-150,000 שעות נוספות לעובדי המחלקות לשירותים חברתיים.

תוספת התקנים ללא ספק מסייעת בהתמודדות עם העומס הרב שנוסף לעובדות ולעובדים הסוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים. עם זאת, עדיין לא ברור כמה מהתקנים שנוספו הם תקנים קבועים וכמה מהם תקנים זמניים שנוספו בשל צורכי המלחמה. לאחר תוספת התקנים החדשים גדל מספר התקנים שאינם מאוישים לכ-900. המחסור בעובדות ועובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים פוגע קשות ביכולתן של הרשויות להתמודד עם הצרכים של תושביהן ומטיל עומס בלתי אפשרי על העובדות והעובדים במערכת, ובמקרים רבים מוביל לנטישת המקצוע.

על כן, הצעד הראשון המתבקש בתחום זה הוא איוש מיידי של אותן 900 משרות פנויות במחלקות לשירותים חברתיים בכל הרשויות המקומיות. לצד זאת, נדרשת הגדלה נוספת של מספר התקנים של עובדות ועובדים סוציאליים בכלל המערכות החברתיות על מנת להבטיח טיפול רציף ברמה סבירה למשתמשי שירותי הרווחה. להערכתנו, בשנים הקרובות יהיה צורך להוסיף כ-885 תקנים חדשים למחלקות לשירותים חברתיים; כ-300 עובדות ועובדים סוציאליים למערכת הבריאות, שיטפלו בבריאותם הנפשית או הפיזית של מי שנפגעו בטבח ובמלחמה; כ-110 אנשי מקצוע שיספקו מענים במסגרת הביטוח הלאומי ומשרד הביטחון; וכ-50 עובדות ועובדים סוציאליים קהילתיים, אשר יוכלו לתרום מניסיונם בבנייתן מחדש של קהילות שהתפרקו ביישובי עוטף עזה. בסיכום כולל, בשנים הקרובות צריך לגייס כ-2,250 אנשי מקצוע למחלקות לשירותים חברתיים, למערכת הבריאות, למוסד לביטוח לאומי ולאגף השיקום במשרד הביטחון.[2]

שילובם של עובדות ועובדים סוציאליים נוספים במערכות הציבוריות בהיקפים המומלצים אמור להקטין במידת מה את עומס התיקים שבאחריותם, ולפיכך יאפשר להם לתת שירות ברמה טובה יותר. ואולם כדי שהמהלך יצליח יש לרכז מאמצים רבים בתחום הגיוס והשימור, ובכלל זה: קמפיין לעידוד התגייסות של עובדות ועובדים סוציאליים; מתן מענקי תמרוץ למצטרפים חדשים למערך שירותי הרווחה הממלכתיים; הגדלת השכר על ידי הקדמת הפעימה השנייה של הסכם השכר; הדרכה מקצועית קבועה לכל העובדות והעובדים הסוציאליים; ותוכניות הכשרה מתקדמות וקידום תעסוקתי.

העלות התקציבית הכוללת של המלצות אלו מוערכת בכ-742 מיליון ש"ח בשנה. מתוכם, עלות ההעסקה בתקנים הפנויים במחלקות לשירותים חברתיים ובכלל התקנים החדשים שהומלצו כתוספת מוערכת בכ-376.2 מיליון ש"ח בשנה. עלותן של פעולות הגיוס והשימור שהוצעו מוערכת בכ-365.4 מיליון ש"ח בשנה (כ-2 מיליון ש"ח עבור קמפיין, כ-25 מיליון ש"ח עבור מענקי תמרוץ וכ-339 מיליון ש"ח עבור הדרכות ותוכניות הכשרה).

מאז 7 באוקטובר הוטלה מעמסה כבדה על כתפיהן של אנשי ונשות מקצוע העבודה הסוציאלית. לאוכלוסיית משתמשי השירותים שלהם בימי שגרה נוספו מאות אלפי משתמשי שירות חדשים שנזקקו, ועדיין נזקקים, לתמיכה וליווי מקצועי ולמענים רגשיים וחומריים, ועומס העבודה המוטל עליהם, הכבד ממילא, הפך את עבודתם לבלתי אפשרית כמעט. כדי להיטיב להתמודד עם השלכות הטבח והמלחמה ולאפשר לעובדות ולעובדים הסוציאליים לספק לנזקקים לסיוע תמיכה ראויה נדרשת אפוא הגדלה ניכרת של התקציב המוקצה למערך השירותים החברתיים והוספה משמעותית של עובדות ועובדים סוציאליים למערך שירותי הרווחה הממלכתיים, כמפורט במסמך זה.

מקורות

אבניר, י', וגל, ג' (2019). רעיון בתי ההתיישבות (Settlement Houses) וראשית העבודה הסוציאלית בפלשתינה-א"י. בתוך: ג' גל ור' הולר (עורכים), לא צדקה אלא צדק: פרקים בהתפתחות העבודה הסוציאלית בישראל. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות.

בן שמחון, מ', וליפלבסקי, ס' (2021). רשומים בפנקס העובדים הסוציאליים: נתונים סטטיסטיים מקבצים מנהליים ומסקרים. משרד הרווחה והביטחון החברתי.

גל, ג', וטרביה, ע' (2024). מי דואג לרווחה ולחינוך? ההוצאה על רווחה ועל חינוך ברשויות המקומיות בישראל. מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.

גל, ג', ומדהלה, ש' (2022). הזכות לרווחה טובה: רפורמה במערכת שירותי הרווחה בישראל. קרן מנומדין.

נספח

לוח נ'1. שיעורי איוש התקנים ברשויות שבהן לפחות 25% מהתקנים אינם מאוישים

יוני 2023 דצמבר 2023
שם הרשות שיעור איוש התקנים שם הרשות שיעור איוש התקנים
גן רווה 43% אשכול 31%
סביון 57% מטולה 37%
ערד 64% גן רווה 37%
אליכין 64% מיתר 39%
נווה מדבר 64% קריית מוצקין 48%
בני עי"ש 64% ראש פינה 54%
כפר שמריהו 65% סביון 57%
בית ג'ן 66% משגב 57%
מטולה 67% צפת 57%
קרני שומרון 67% מצפה רמון 61%
מעלה אפרים 68% גדרה 62%
עספיא 68% לקיה 63%
לוד 68% באקה אל-גרביה 64%
צפת 69% תמר 64%
משגב 69% טבריה 65%
מגדל העמק 69% ערערה בנגב 65%
ביתר עילית 69% כפר שמריהו 65%
באקה אל-גרביה 70% נווה מדבר 67%
טורעאן 70% לוד 68%
בת ים 70% ביתר עילית 68%
פרדסייה 70% ג'סר א-זרקא 69%
קריית עקרון 71% אעבלין 69%
מג'ד אל-כרום 71% רמת נגב 70%
קריית מוצקין 71% רכסים 70%
רכסים 71% שער הנגב 70%
מבשרת ציון 73% גבעת זאב 70%
יוני 2023 דצמבר 2023
שם הרשות שיעור איוש התקנים שם הרשות שיעור איוש התקנים
כפר כמא 73% נתיבות 70%
טייבה 73% קריית עקרון 71%
מצפה רמון 73% הר חברון 72%
חורה 73% ערד 73%
גבעת זאב 73% מגאר 73%
סאג'ור 74% שדות נגב 73%
עומר 74% רהט 73%
ועד יהודי חברון 74% כפר ורדים 74%
ג'לג'וליה 75% עפולה 74%
שבלי–אום אל-ר'נם 75% מבשרת ציון 75%
טירה 75% הוד השרון 75%
טייבה 75%

מקור: שביט בן-פורת (מדהלה) וג'וני גל, מרכז טאוב | נתונים: משרד הרווחה והביטחון החברתי; DataGov

[1] ההערכה מבוססת על ההמלצות בתוכנית הלאומית "הזכות לרווחה טובה", המציעה מתווה לרפורמה מקיפה ועמוקה במערכת שירותי הרווחה בישראל. להרחבה על התוכנית ראו באתר של קרן מנומדין, רווחה טובה לישראל. כמו כן ראו גל ומדהלה, 2022.

[2] תוספת התקנים הנדרשת עבור המחלקות לשירותים חברתיים היא בשיעור של כ-20% ממספר התקנים הקיימים (בהתבסס על הגידול במספר התקנים המאוישים בחמש השנים האחרונות, משנת 2018), והתוספת הנדרשת עבור מערכת הבריאות היא בשיעור של 10% ממספר התקנים הקיימים. תוספת התקנים הנדרשת עבור אגף השיקום במשרד הביטחון (כ-60 תקנים) ועבור המוסד לביטוח לאומי לטיפול בנפגעי פעולות איבה (כ-50 תקנים) מבוססת על עבודה שנעשתה באיגוד העובדים הסוציאליים בניסיון להעריך את התוספות הנדרשות במספר העובדים הסוציאליים להתמודדות עם צורכי המלחמה.

פוסטים אחרונים

הסיוע למסייעים בראי מלחמת 7 באוקטובר 2023: השפעות החשיפה לטראומה על צוותים מטפלים וההתמודדות עימה ברמה האישית, המקצועית והמערכתית

10.04.2024

מי מטפל במטפל? | קמה שיר אִישׁ יוֹשֵׁב עַל כֻּרְסָה וּלְפָנָיו מִתְחַלְּפִים סִפּוּרִים וְהוּא זוֹכֵר עֵינָיו הַכְּחֻלּוֹת מַקְשִׁיבוֹת פָּנָיו מַאְדִּימוֹת

קראו עוד >
  • נתן לב , יפעת בן דוד-דרור , הדס גולדבלט , דפנה ערמון , שי קרונטל , גיא תבורי , נדב דוידוביץ'

השלכות סביבתיות של המלחמה (באנגלית)

10.04.2024

חוקרי תחום סביבה ובריאות, מאיה שדה, פרופ' נדב דוידוביץ' ופרופ' מיה נגב, עסקו בהשלכות ארוכות וקצרות הטווח של המלחמה על

היבטי בריאות הציבור בתיקונים המוצעים לחוק אוויר נקי

01.04.2024

התיקון המוצע לעומת המצב הקיים התוכנית הכלכלית לשנים 2023–2024 מציעה תיקונים לחקיקה בתחום הגנת הסביבה הנוגעים ישירות להגנה על בריאות

קראו עוד >
  • חוקרי יוזמת מרכז טאוב למחקר ומדיניות סביבה ובריאות

נייר עמדה: הקיצוץ בתקציב הגיל הרך יפגע מאוד בדור העתיד של מדינת ישראל

28.02.2024

10% מאוכלוסיית ישראל הם ילדים מתחת לגיל 4, כפול מהממוצע במדינות ה-OECD. שליש מהילדים עד גיל 4 בישראל חיים מתחת

קראו עוד >
  • צוות היוזמה לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך