תקציב המדינה הוא, ביסודו של דבר, מאגר של משאבים לאומיים המופנה לביצוע מטלות שהממשלה קיבלה על עצמה בתחומים השונים.
גודלו והתפלגותו בין השימושים השונים מכתיבים את התפתחותם של קטעים חשובים בפעילות הציבורית, ומשפיעים במידה רבה על התפקוד של החברה כולה ושל כל חלק ממנה. בראייה כזאת אנו בוחנים את התפתחות הרווחה החברתית על סמך ניתוח תקציב המדינה המופנה אל השירותים החברתיים.
לאורך כל השנים נטל תקציב המדינה חלק מסיבי מן התוצר של המשק ותיעל אותו לאפיקים ציבוריים, כמתחייב מהגדרת הממשלה את צורכי המשק. עצם גודלו של התקציב, במונחים מוחלטים ויחסיים, משך תשומת לב רבה בדיונים הכלכליים, ולעתים קרובות חייבו ההתפתחויות הכלכליות התאמות ברמתם הכללית של התקציב ושל מרכיביו.
בשנים האחרונות, כפי שמראים הנתונים בדו"ח זה, התחלף סדר הגודל של שני הענפים הראשיים – חברה מול ביטחון. למעשה התחלפו שני המכלולים הללו במיקומם היחסי, וההוצאה החברתית נטלה בדיוק אותו מקום שתפס בעבר תקציב הביטחון. כך קרה, אפוא, שהתקציב החברתי החליף את תקציב הביטחון גם כיעד ראשון במעלה כל אימת שמתעורר צורך לקצץ (וכאמור – מתי לא?). זה כנראה גורלו של מקבץ שמשקלו בתקציב הכולל עולה על חמישים אחוז.
