בישראל פועלת מערכת עניפה של שירותים חברתיים, אשר מלווה את האזרח בכל אחד מתחומי החיים.
העשור המסתיים והולך בשבועות אלה היטיב להפגין את הדינמיקה הזאת. המחצית הראשונה של שנות התשעים היתה תקופת פריחה כלכלית מחודשת, שאיפשרה למדינה להתמודד עם האתגר של קליטת גלי עלייה המוניים, בהיקפים שלא היו כמותם מאז ראשית שנות המדינה. השגשוג הכלכלי לא פסח על מערכות השירותים הציבוריים, שהלכו והתרחבו. היפוכו של דבר במחצית השנייה של העשור, כאשר המיתון הכלכלי וההאטה בפעילות המשק הלכו יד ביד עם האטה, ואף נסיגה, בהתפתחות השירותים החברתיים. וכך, בעוד שהשירותים החברתיים לנפש גדלו ב25- אחוז בשנים 1990-96, הרי שהתקופה האחרונה, מאז 1996, אופיינה בדשדוש יחסי.
מן הראוי להדגיש, שעצם ההאטה איננה מלמדת בהכרח על רמת שירותים ירודה, שהרי במקרים מסוימים בא הדבר אחרי תקופת שגשוג ועלייה למדרגה גבוהה, אשר עצם שימורה מהווה יעד נכבד. אין בידינו כלים לקביעה מהי הרמה המוחלטת הרצויה באספקת השירותים, והדרך היחידה הפתוחה בפנינו היא להשוות את המצב בכל נקודת זמן, בהשוואה לקודמותיה. ואכן, דרך זו ננקטת במדור הראשון בספר שלפנינו, הפורס יריעה רחבה של נתונים וניתוחים שמהם יכול הקורא להסיק את מסקנותיו לגבי "מצב האומה" בתחום החברתי. סיכום קצר של הממצאים העיקריים מופיע בעמוד הבא.
במדור השני של הספר מציעים צוותים מקצועיים של המרכז שורה של המלצות למדיניות בתחומים השונים. המדור פותח בהצעה למדיניות כלכלית חלופית, אשר בידה לחלץ את המשק מהמיתון המתמשך שפקד אותו. חידוש הצמיחה הוא יעד כשלעצמו, אך הוא מהווה גם בסיס לחידוש פיתוחן של המערכות החברתיות. צוותי מומחים בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה מתווים בהמשכו של המדור דרכים לשיפור תפקודן של המערכות הללו ולקידום היעדים החברתיים של מדינת ישראל.
המדור השלישי מנתח שלוש סוגיות תחומיות. הסוגיה האחת בוחנת את מוצאותיו של הפריון הכלכלי בישראל, בהשוואה לארצות מפותחות אחרות. ניתוח זה אמור להפנות את תשומת ליבם של קובעי המדיניות לחשיבותו של גורם זה – פריון גורמי הייצור – בהגברת הצמיחה. הסוגיה השנייה מתייחסת להסדרי הסיוע לקשישים, הסדרים הבאים לידי ביטוי במסגרת החוק לביטוח סיעוד. השירותים בתחום זה מגיעים עתה לרבבות רבות של קשישים, ומאפשרים להם להמשיך ולתפקד בביתם ובקהילתם, מבלי להיזקק לסידור מוסדי. עשור לפעולתו של החוק הוא תקופה ארוכה מספיק כדי להצדיק בחינה מחודשת של ההישגים מצד אחד, ושל הבעיות המבקשות פתרונן – מצד שני. סוגיה שלישית בוחנת את הצורך ואת היתרונות הגלומים בהרחבת תחולתו של חוק ביטוח בריאות באופן שתחול גם על רפואת השן, אשר לדעת מומחים רבים מצריכה שיפור, ובמיוחד בנגישות הבלתי שוויונית אל שירותיה.
