בפתחה של שנת תשס"א נמצאת ישראל בנקודת שפל ביחסים עם שכניה, ובמיוחד עם הפלסטינים. התקווה לקידום מהיר, ואולי אף להשלמה, של תהליך השלום, שאפפה את ישראל בראשית השנה הקודמת, התחלפה בתחושות קשות עם פרוץ האלימות הפלסטינית.
גם במישור הכלכלי, האווירה האופטימית שליוותה את התחדשות הצמיחה, בסוף 1999, נעכרה עם ההאטה בפעילות המשקית, אשר הוזנה גם היא על-ידי האירועים הביטחוניים-המדיניים. במישור החברתי נשארה האבטלה ברמה גבוהה של כ8.5- אחוזים מכוח העבודה. על רקע התפתחויות אלו הוגש לכנסת תקציב המדינה, אשר ככל הנראה טרם הביא לידי ביטוי את ההתרחשויות הביטחוניות ואת תוצאותיהן הכלכליות.
הדו"ח שלפנינו מנתח את הוצאות הממשלה בשנים האחרונות ומתרכז, כמובן, בסעיפים החברתיים. מתכונתו של הדו"ח השתנתה והורחבה באופן שהוא כולל השנה חמישה מדורים. ניתוח ההקצאה המסורתי מתפצל הפעם לשני מדורים – הכספי והפיזי. המדור הראשון מנתח את ההוצאה החברתית, ואילו המדור השני סוקר את ההתפתחות בפועל של השירותים. מדור שלישי בוחן את הבריאות החברתית של ישראל בעזרת אינדיקטורים נבחרים. המדור הרביעי מציג את תוצאותיו של סקר רווחה שנעשה לקראת פרסום הדו"ח, ובו נשאלו הנסקרים לטיבם של השירותים הניתנים במסגרות החברתיות השונות. המדור החמישי דן בסוגיות תחומיות.
