הדו"ח סוקר מגמות בהתמודדות של מערכות חברתיות שונות ומדגיש את ההצלחות שהושגו ואת האתגרים, הקיימים עדיין באותן מערכות.
מאמצע שנת 2003 ועד להאטה הנוכחית גאתה הפעילות הכלכלית בישראל. ניתן להצביע על הישגים רבים, המשקפים את התעוררות המשק במהלך אותה תקופה, הן ברמה המצרפית, כמתבטא בצמיחת התוצר והתוצר לנפש, והן במרכיבים חשובים בה, כדוגמת הגידול בהשקעות זרות בישראל, גידול במספר ובשיעור המועסקים במשק וירידה בשיעור האבטלה, כל זאת תוך עלייה ריאלית בשכר, הן במגזר הפרטי והן בשירותים הציבוריים. את השגשוג הכלכלי ניתן היה לנצל לצמצום אי-השוויון הכלכלי, בין היתר על-ידי השקעה באוכלוסיות חלשות במישורים השונים, אולם מממצאים, המשתקפים בין היתר בדו"ח הנוכחי, נראה שהזדמנות זו הוחמצה ופירות הצמיחה לא חלחלו – לפחות לא במידה מספקת – לכל שכבות האוכלוסייה.
אנו נמצאים עתה בעיצומו של משבר כלכלי עולמי, אשר לצערנו לא פסח על המשק הישראלי. כתוצאה מכך צפויה הרחבת מעגל הנתמכים על-ידי גורמי הרווחה, גידול בהיקף הזכאים לקצבאות מחליפות שכר של הביטוח הלאומי ועומס מוגבר על מערכות חברתיות שונות. הלחימה ברצועת עזה צפויה להטיל בשנת התקציב הנוכחית עומס נוסף על מערכת הביטחון. בעת שכזו, הדאגה לקבוצות החלשות בחברה הופכת להיות נושא מורכב ביותר. דווקא בשעה זו נבחנת עוצמתה של הסולידריות החברתית ונבחנים הלכה למעשה סדרי העדיפויות החברתיים של הממשלה. למסכת האילוצים, שהוזכרו לעיל, יש להוסיף את העובדה, שבראשיתה של שנת 2009 אין עדיין תקציב מאושר, ולמעשה התקציב, לפיו תתפקד הממשלה בחודשים הראשונים של שנה זו, יתבסס על התקציב שאושר בזמנו לשנת 2008 – עובדה זו עלולה להביא למצב בו ברבעון הראשון של שנת 2009 לא יהיה ביטוי תקציבי לצרכים הרלוונטיים לעת הזאת. אחד האתגרים החשובים, שיעמוד בפני הממשלה שתיבחר, יהיה למצוא את הדרך לדאוג לחלשים בחברה ולפעול לצמצומם של הפערים החברתיים-כלכליים, וזאת במקביל למדיניות כלכלית, שמטרתה להציב את המשק הישראלי על מסלול של צמיחה מחודשת.