אבל מסתבר שלא לכולם: בעוד ילדים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה ייהנו ממסגרות מעשירות ומנסיעות מפנקות לחו"ל, ילדים ממעמד נמוך עשויים לחוות קיץ אחר לגמרי
20 ביוני כבר עבר וגם 1 ביולי, כל התלמידים בישראל אמרו שלום למוריהם ולמורותיהם, אפסנו את הילקוטים והתלבושת האחידה ויצאו לחופש הגדול. אבל האם כולם צפויים ליהנות ממנו במידה שווה? בדומה לתחומים ונושאים אחרים, גם בחוויות החופש הגדול יש פער עצום בין תלמידים משכבות אוכלוסייה שונות, והוא חופף את הפער בין השכבות המבוססות לשכבות החלשות. תלמידים מן השכבות החזקות יבלו בקייטנות, בפארקי שעשועים, בטיולים ובנסיעות לחו"ל, בעוד חבריהם מן השכבות החלשות יישארו בבית ויבהו בטלוויזיה במקרה הטוב, או יגויסו לסייע בפרנסת המשפחה במקרה הפחות טוב.
החופש הגדול הוא בעצם שריד של מסורת עתיקה, כלי שנועד לאפשר להורים שנזקקו לידיים עובדות במשק החקלאי להיעזר בילדיהם בעונת הקיץ, וכיום הוא זכות ופריווילגיה של עובדי ההוראה. שימורו של הנוהג הזה יוצר מערך שלם של קשיים וסיכונים לחלקים נרחבים באוכלוסייה, תלמידים והורים כאחד.
הקושי הברור והמובהק ביותר, שנחקר לעייפה, ותועד במחקרים רבים, הוא הסיכון שבמהלך החופש תתרחש נסיגה בידע הלימודי שנרכש בשנה החולפת. מחקרים הראו שעבור תלמידים מהשכבות החזקות זהו סיכון מזערי (ולעיתים החופש אף מוסיף לידע של הילדים כתוצאה מהפעילויות שהוריהם מממנים להם במהלך הקיץ), אבל הוא אמיתי ומוחשי עבור תלמידים מהשכבות החלשות. כך, בשובם לבית הספר לאחר החופש המורים נאלצים להקדיש את תחילתה של שנת הלימודים לחזרה על החומר שנלמד בשנה שעברה.
קושי אחר, ואולי אף חמור יותר, אשר בא לידי ביטוי חריף דווקא בתקופת הקורונה, הוא האילוץ לשהות בבית פרק זמן ממושך ללא המסגרת החינוכית והחברתית שמספק בית הספר. קושי זה תקף לתלמידים מכל האוכלוסיות, אך תלמידים מהשכבות החלשות, בשל סיבות שאינן תלויות בהם או בהוריהם, חשופים יותר לסכנות ששהייה כזאת טומנת בחובה. סכנות אלו כוללות בין השאר חשיפה לאלימות גופנית ומילולית מצד בני משפחה אחרים, חריגה משגרה של פעילות חיובית, התמכרות לטלוויזיה, משחקי מחשב וטלפון, ומפגשים מסוכנים בשעות היום עם גורמים שליליים.
מערכת החינוך יכולה לסייע לתלמידים להתמודד עם הקשיים הללו בשתי דרכים עיקריות. האחת היא הפעלה של מסגרות פעילות מפוקחות ואיכותיות ללא תשלום או לחלופין בתשלום חלקי או בסבסוד ניכר בהתאם ליכולת הכלכלית של המשפחה. דרך אחרת, שכבר הצעתי לא פעם בעבר, היא לשנות את מתכונתו הנוכחית של החופש הגדול: לעבור להפעלה רצופה של בית הספר במהלך כל השנה ולהוציא לחופשה בכל פעם חלק אחר מהתלמידים. התלמידים שבחופשה יורשו להגיע לבית הספר ולהשתתף בפעילויות חברתיות, תרבותיות וספורטיביות. שיטת הפעלה זו נועדה מלכתחילה להתמודד עם בעיות של מחסור במבנים ובכיתות, אך יש לה יתרונות רבים נוספים, הן בתחום הלימודי והן בתחום החינוכי.
לסיכום, החופש הגדול הוא משהו שרבים מתלמידי ישראל בכל הגילים מצפים לו ושמחים לקראתו, אבל הוא גם חושף פערים קשים בין התלמידים. המחסור במסגרות חברתיות מציב אתגרים משמעותיים, בייחוד לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש, ויש לפעול באופן מיידי למציאת פתרונות הולמים. אלה יכולים לכלול פעילויות מפוקחות ומסובסדות, וכן מעורבות בית-ספרית לאורך כל השנה בפעילויות חברתיות, תרבותיות וספורטיביות. כך נוכל לספק לכל תלמידי ישראל חוויית קיץ מכילה ומעשירה יותר, תוך טיפוחם, השגחה על צמיחתם והתפתחותם וגישור על הפערים ביניהם.
פוסטים אחרונים
אתגר המדידה בשירותים החברתיים
12.09.2023Efficiency is doing things right; effectiveness is doing the right things." (Peter Drucker)" "יעילות היא לעשות את הדברים נכון. מועילוּת
- ניר קידר
נערכים לשנת הלימודים הבאה: איך מתגברים על המחסור במורים?
23.08.2023זה זמן רב אני טוען שלמעשה אין מחסור במורות ובמורים, לא ברמת המערכת ולא בשלבי חינוך ספציפיים. רואים זאת בבירור
- נחום בלס
איומי אקלים בישראל: מזג אוויר קיצוני וגלי חום בעונת הקיץ
07.06.2023תצפיות שנערכו מאז שנות החמישים באזורים שונים בעולם מראות כי שינויי אקלים תורמים לגידול בתדירותם, בעוצמתם ובמשכם של גלי החום.
- מאיה שדה , דוד ברודאי , מיה נגב
האם ישראל היא המדינה המפותחת הצפופה ביותר?
04.06.2023בהרצאה שנשא לפני כמה חודשים נשיא מרכז טאוב, פרופ' אבי וייס, באחד ממשרדי הממשלה הוא נשאל אם ישראל היא המדינה
- מאיה שדה , אלכס וינרב