איומי אקלים בישראל: מזג אוויר קיצוני וגלי חום בעונת הקיץ

תצפיות שנערכו מאז שנות החמישים באזורים שונים בעולם מראות כי שינויי אקלים תורמים לגידול בתדירותם, בעוצמתם ובמשכם של גלי החום. על פי תחזיות הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), מגמה זו צפויה להימשך ביתר שאת בעשורים הקרובים.

גם בישראל חל גידול מובהק בשכיחות גלי החום בשני העשורים האחרונים ביחס לעשורים שקדמו להם. רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון והשירות המטאורולוגי פרסמו לאחרונה תרחיש ייחוס לאירועים של גלי חום המציג את ההשלכות שעשויות לנבוע מחשיפת האוכלוסייה לטמפרטורות גבוהות כתוצאה מגלי חום מתמשכים. במדינת ישראל, גל חום מוגדר כרצף של שלושה ימים לפחות עם עומס חום כבד, החריג למקום ולעונה וכולל עומס חום מעיק גם בלילה. עומס חום הוא מדד המשלב את טמפרטורת האוויר עם רמת הלחות באוויר. גל חום נמשך בדרך כלל כשבוע עד עשרה ימים חמים מהממוצע הרב-שנתי.

כדאי להכיר את ההשלכות הפיזיולוגיות של אירועים כאלה: כאשר גוף האדם נחשף לטמפרטורות גבוהות הוא שומר על טמפרטורת הגוף בתחום הנורמלי (בין 36.1 ל-37.8 מעלות) באמצעות הזעה, קרינת חום הנפלטת מהגוף, הסעת חום על ידי משבי אוויר והולכת חום באמצעות מגע עם משטחים צוננים או מים העוטפים את הגוף, בהתאם לתנאים ולסיטואציה. חשיפה לחום קיצוני גורמת לעקה פיזיולוגית משמעותית המשפיעה על כל מערכות הגוף ובעיקר על מערכת הלב. כדי לקרר את הגוף, מערכות הוויסות שלו מייצרות זרימה מסיבית של דם לכיוון העור, תוך עלייה בתפוקת הלב על חשבון מערכות אחרות, והזעה. כאשר תהליכי הקירור של הגוף אינם מצליחים להתגבר על החום החיצוני, או שהלחות באוויר גבוהה ופעולת ההזעה אינה יעילה, טמפרטורת הליבה של הגוף עולה. מצבים אלו מסוכנים במיוחד למבוגרים, תינוקות, חולים במחלות כרוניות כגון סוכרת ומחלות לב ונוטלי תרופות שפועלות על מערכת העצבים. עלייה בטמפרטורת הגוף יכולה לגרום למגוון תופעות פיזיולוגיות, שהחמורה שבהן היא מכת חום שעלולה להוביל למוות. לדוגמה, מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה מצא כי עלייה של מעלה אחת מגדילה ב-10% את הסיכון לשבץ, ונתונים נוספים מצביעים על כך שגלי חום קשורים לסיכון עודף של 11.7% בתמותה עקב מחלות לב ולעלייה של 0.8% בתחלואה. מעבר לכך, לגלי החום יש השפעה ניכרת על אורחות החיים שלנו – למשל ירידה בפעילות הגופנית, דיכאון, חרדה והתגברות תופעת האלימות.

בישראל, מספר מקרי המוות בטרם עת עקב עומסי חום כבדים גדול יותר מן הממוצע ב-OECD, אבל קטן יותר בהשוואה למדינות אחרות עם אקלים דומה ומערכות בריאות מתקדמות. ההערכה של תרחיש הייחוס היא שככלל, ישראל תיפגע פחות מגלי חום בשל תפוצה גבוהה של מזגנים בבתים, בכלי הרכב ובאזורי הבילוי והתעסוקה. עם זאת, ישנן אוכלוסיות בסיכון מוגבר שאינן מוגנות על ידי מיזוג, כגון עובדים בעבודות חוץ (בנייה, חקלאות, תשתיות, ניקיון), דרי רחוב ואוכלוסיות שחיות בעוני. על פי דוח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת לשנת 2022, יותר מ-50,000 משקי בית בישראל חיים במצב של עוני אנרגטי ומחוברים למונה תשלום מראש של חשמל, אשר עלול להתנתק כאשר הצריכה חורגת מהסכום ששולם. השפעה נוספת של גלי החום היא שיבושים אפשריים באספקת החשמל עקב קושי של המערכת לעמוד בביקושים.

מדינות רבות מתמודדות עם הסיכונים הכרוכים במשבר האקלים באמצעות חקיקת חוקי אקלים שמטרתם להביא להפחתת פליטות גזי חממה ולהסתגלות האוכלוסייה לשינויי אקלים. בישראל, למרות התחייבויות המדינה להפחתת פליטות וניסיונות חוזרים לקדם חוק אקלים, טרם נחקק חוק כזה. החדשות הטובות הן שבשלהי כהונתה של הממשלה הקודמת, לקראת ועידת האקלים בשארם א-שיח, התקבלה החלטת ממשלה שהוביל המשרד להגנת הסביבה, המחייבת את משרדי הממשלה להגיש תוכניות להיערכות לשינוי האקלים עד סוף 2023. בהחלטה הוגדר משבר האקלים כאיום על הביטחון הלאומי ועל כן הוא ייכלל בתרחישי הייחוס של המטה לביטחון לאומי (מל"ל). גופי הביטחון כבר החלו לעסוק בניתוח סיכוני האקלים שישראל מתמודדת איתם ובהכנת תוכניות היערכות.

להתמודדות עם שינוי האקלים יש היבט חשוב נוסף – ניהול משאבי הקרקע. ארגון ה-OECD רואה במשאב הקרקע מרכיב הכרחי בפעילות כלכלית ובצמיחה כלכלית, ומציין שהדרכים שבהן משתמשים במשאב זה ומנהלים אותו משפיעות על כל המרכיבים של איכות הסביבה, החל במגוון הביולוגי ושירותי המערכת האקולוגית, דרך איכות המים, הקרקע והאוויר, וכלה בטמפרטורת הקרקע ותופעת איי החום העירוניים ובפליטות גזי החממה. לפיכך, השפעת שינויי האקלים בכלל – וגלי החום בפרט – על בריאות האדם קשורה בחלקה לאופן הניהול של משאבי הקרקע. השילוב של גידול האוכלוסייה המהיר בישראל ומיקומה באזור רגיש במיוחד להשפעות של שינויי אקלים מציב אתגרים משמעותיים ומחייב תכנון מושכל ומבוסס נתונים של משאב זה.