שיהיה לנו לבריאות

הכנס הבין-לאומי השנתי של מרכז טאוב ע"ש הרברט מ' סינגר נערך השנה בפעם ה-12 תחת הכותרת אי-שוויון בבריאות: מגדירים אתגרים, מפתחים פתרונות, בהשתתפות אנשי מקצוע מתחום הבריאות והרווחה מהארץ ומהעולם

הכנס נפתח עם הרצאתו של פרופ' סר מייקל מרמוט מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון, על "אי-שוויון במערכת הבריאות מנקודת מבט בין-לאומית". מרמוט התייחס לנתוני תוחלת החיים בישראל והביא כדוגמה את הפער בין תוחלת החיים של גברים פלסטינים וזו של גברים יהודים: "תוחלת החיים של ישראל במצב מצוין, אבל האתגר המרכזי, כמו בכל המדינות, הוא אי-השוויון".

פרופ' נדב דוידוביץ', חוקר ראשי וראש תוכנית מדיניות הבריאות במרכז טאוב, הנחה את המושב הראשון, "דוח 'ועדת העשור' על פערים בבריאות בישראל – אתגרים ופתרונות אפשריים". הוא סיפר על העבודה שנעשית בשנים האחרונות במשרד הבריאות לטיפול באי-שוויון, המתבטא למשל בגזענות של מטופלים כלפי מטפלים וההפך. הוא הרחיב על ועדת העשור שהקים משרד הבריאות ועל מטרת-העל שלה: גיבוש תוכנית למיגור אי-השוויון עד שנת 2032. המלצותיה המרכזיות של הוועדה לתקציב 2023–2024 הן קביעת יעדים ומנגנוני מדידה למיגור אי-השוויון בבריאות בעשור הקרוב; מיסוד תחום הבריאות בשלטון המקומי; פיתוח מענים ייחודיים ורב-מערכתיים לאנשים החיים בעוני – הרחבת השירותים הניתנים להם, סיוע במיצוי זכויות והגברת הייצוג; וחיזוק המשילות של משרד הבריאות למען צמצום אי-השוויון בכלל ואי-השוויון בשנות החיים הראשונות בפרט. את דבריו סיים בהתייחסות לחשיבות הכנס: "הכנס הזה מרגש אותי מאוד, זאת החלטה לא טריוויאלית להעמיד את הנושא של אי-שוויון במרכז של כנס על בריאות. אני חושב שהנושא מתחבר מאוד לתפיסת העולם של מרכז טאוב במובן שהוא בוחן את אי-השוויון בבריאות לא רק מנקודת מבט רפואית צרה אלא גם מנקודת מבט רחבה יותר, ברמה הלאומית והבין-לאומית".

במושב זה התארח בין היתר פרופ' נחמן אש, מנכ"ל משרד הבריאות. הוא סיפר שסוגיית אי-השוויון התחדדה מאוד בשנים האחרונות, במיוחד בתקופת מגפת הקורונה. האתגרים העיקריים בצמצום אי-השוויון, לדבריו, הם הצורך לזהות את המגזרים והאוכלוסיות אשר סובלים ממנו והצורך הקריטי לקבוע מנגנוני מדידה ויעדים בנושא.

במושב זה עלה הנושא של ביטול המס על שתייה ממותקת, כאשר פרופ' אורלי מנור, יו"ר הוועד המנהל של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, אמרה בסיום הרצאתה: "אני קוראת מכאן, כחוקרת פערים זה שנים רבות, לא לשנות את החוק בנושא מיסוי משקאות ממותקים; זהו כלי חשוב במלחמה בסוכרת ובנושא אי-השוויון". פרופ' דוידוביץ' הצטרף לקריאתה והוסיף: "לצערי המס הזה נצבע כמשהו אנטי-חרדי אבל זה ממש לא נכון, גם בחברה הערבית הצריכה של משקאות ממותקים גבוהה ויש בה אחוזי סכרת גבוהים. בשיח הפוליטי קשרו את מס הסוכר ספציפית לחברה החרדית, אבל הוא מיטיב בסופו של דבר עם כולם".

לאחר מכן נשאה ד"ר יורינטיה מקנבך מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי של אמסטרדם את הרצאה המרכזית, "אי-שוויון בנגישות לבריאות ברמה המקומית ותפקידן של הסביבה והקהילה". היא דיברה על הסביבה במקום מגוריה, וציינה לדוגמה את הקשר בין התחבורה הציבורית הטובה בעירה לבין תוחלת החיים הגבוהה. כמו כן היא סיפרה על מחקרה, שעסק בסביבת המזון שהשתנתה עם הזמן והראה כי השינוי הגדול ביותר ניכר בהתמעטות חנויות המזון הטרי כגון חנויות ירקות ואטליזים.

את המושב השני, "אי-שוויון בבריאות: נקודת המפגש בין מיקום גיאוגרפי, עוני, חינוך, מוצא ומגדר", הנחתה ד"ר שגית ארבל-אלון, רופאה ראשית ומנהלת מערך שירותי הבריאות במשרד הרווחה והביטחון החברתי. בפאנל השתתפה בין השאר יעל שרר, מייסדת ומנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית. שרר דיברה על חשיבות הידע בדבר התפתחות מחלות כגון מחלות לב אצל נשים שעברו תקיפה מינית ועל חוסר הרצון של נשים לטפל בגופן ולדאוג לבריאותן בעקבות תקיפה מינית שחוו. שרר הוסיפה כי אין די מודעות לנושא וסיפרה כי אף נפגשה עם שר הבריאות וביקשה להקצות יחידות שיעסקו בנושא. לטענתה, "האוכלוסייה הכי שקופה היא האוכלוסייה של נפגעות ונפגעי אלימות מינית". עם זאת, אמרה, קופות החולים כבר מתחילות לגבש תוכניות של רפואה מותאמת, ולמרות שהנושא הזה עדיין בחיתוליו – גם בארץ וגם בעולם – העניין בו הולך ומתגבר.

במושב זה השתתפה גם פרופ' סראב אבו רביעה-קווידר, סגנית נשיא לענייני מגוון והכלה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא דיברה על המחקר האחרון שלה, שעסק בהגזעה כלפי נשים בעלות מקצוע מתוך התמקדות בחברה הבדואית בנגב – למשל עובדות סוציאליות, חוקרות, פסיכולוגיות, רוקחות ועוד. המחקר הראה שלמרות השכלתן ומקצועיותן, הנשים הללו חוות אפליה וגזענות רב-ממדית הן מצד המעסיקים והן מצד הקהל שהן באות עימו במגע במסגרת עבודתן.

המושב השלישי והאחרון, "אי-ביטחון תזונתי", הוקדש לזכרו של פרופ' דב צ'רניחובסקי ז"ל. את המושב כיבד בנוכחותו שר הרווחה והביטחון החברתי, מאיר כהן, אשר בתפקידיו כראש עיריית דימונה וכחבר כנסת עבד שנים רבות עם פרופ' צ'רניחובסקי. השר סיפר כי פרופ' צ'רניחובסקי היה איש מעשה שפקח את עיניו בסוגיות רבות, ויחד הם הקימו וקידמו מרכז רפואי בדימונה שפתוח 24 שעות ביממה. בנושא אי-ביטחון תזונתי אמר השר שאכן יש ילדים רעבים, והציע לסייר בפזורה הבדואית כדי להבין עוני מהו. הוא סיפר כי עומדת היום על הפרק חלוקת כרטיסי מזון למשפחות נזקקות, אם כי לדבריו יש בעייתיות מסוימת בפתרון הזה. את דבריו סיים בקריאה לממשלה העתידה לקום: "בשנת 2012 עשו כנס ושאלו מי רוצה להיות שר רווחה, באנו אני ובוז'י; אם עכשיו יעשו כנס, סביר להניח שאף אחד לא יבוא. אבל אני באמת פונה לכל הפוליטיקאים הטובים שיחליפו אותנו: בואו להיות ממשיכי דרך ותפקחו את עיניכם לשאלת הביטחון התזונתי, היא חשובה מאין כמוה".

גידי כרוך, מנכ"ל "לקט ישראל", סיפר במושב זה על הארגון ועל התוכניות השונות שפותחו והשתנו במהלך השנים. באחת מהן, לדוגמה, מכינים מן העודפים מרקים וסלטים שמהווים ארוחות של ממש לקשישים הנזקקים שמקבלים אותם: "מפליא כיצד מתוך צורך שלנו לדעת מה לעשות עם כל העודפים האלה, בא פתרון לכל אותם אנשים שלהם אנחנו מחלקים את המזון".

מנחה המושב, פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, סיכם את המושב בדברים: "כל משבר הוא גם הזדמנות. הכנס הזה מראה לנו שאי-השוויון בבריאות הוא הזדמנות להעלות את הנושא החשוב הזה אל סדר היום הציבורי".

לקריאת מידע נוסף על הכנס ולצפייה במושבים