מיהם האחרים? הקבוצה בעלת קצב הגידול המהיר ביותר בחברה הישראלית

לאחרונה נשמעות קריאות לשינוי חוקי ההגירה לישראל כדי להגביל את הגירתם של אנשים שאינם יהודים על פי ההלכה. לפי ההגדרה הפורמלית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), אוכלוסיית ה"אחרים" כוללת "אנשים שלא סווגו במרשם האוכלוסין כיהודים, כמוסלמים או כנוצרים". לרוב מדובר בעולים מברית המועצות לשעבר, אך נכללים בה גם בני דתות אחרות (בודהיסטים, הינדים ועוד), נוצרים לא-ערבים ואוכלוסייה ללא סיווג דת.

אין לנו עמדה בענייני הלכה, אך כמכון מחקר שעוסק רבות בדמוגרפיה, אוכלוסיית ה"אחרים" מעניינת אותנו מכמה סיבות. כאן נצביע על שלוש מהן:

• בעשרים השנים האחרונות, שיעור הצמיחה של אוכלוסיית ה"אחרים" עלה על זה של כל קבוצת אוכלוסייה אחרת בחברה הישראלית: בשנת 2000 מנתה אוכלוסייה זו כ-225 אלף אנשים, וב-2022 היא כבר חצתה את החצי מיליון. מדובר בגידול ממוצע של כ-3.7% בשנה, יותר מכפול מהגידול באוכלוסייה היהודית (1.6%) והרבה מעל זה של האוכלוסייה הערבית (2.4%).
• לפי נתוני סקר כוח אדם של הלמ"ס מ-2021, הגברים ה"אחרים" עובדים יותר שעות בשבוע מעמיתיהם בכל מגזר אחר. בין גיל 30 לגיל 60, גברים "אחרים" עובדים יותר מ-40 שעות שבועיות בממוצע. נתון זה מדהים במיוחד אם מביאים בחשבון שהממוצע כולל גם את הגברים שאינם עובדים כלל. אין עוד מגזר עם דפוסי עבודה כאלה.
• נשים "אחרות" גם הן עובדות יותר מהנשים בכל המגזרים האחרים, אבל ההבדלים בולטים רק מאמצע שנות ה-40 שלהן ועד גיל 59.

חשוב להכיר בממצאים האלה. מדובר באוכלוסייה גדולה שיודעת לעבוד ולתרום. בהתחשב באתגרים שהמדינה צפויה להתמודד עימם בשנים הקרובות, תרומתם עשויה להיות משמעותית ביותר.

שעות עבודה שבועיות של גברים בישראל בשנת 2021, לפי גיל ומגזרמקור: אלכס וינרב, מרכז טאוב | נתונים: סקר כוח אדם, 2021

הערה: כדי לשלול את השפעתם של עובדים זרים בסיעוד ביתי ובחקלאות על האומדן, "האחרים" בתרשים זה כוללים רק כאלה שנולדו במדינות ברית המועצות לשעבר או בישראל.

שעות עבודה שבועיות של נשים בישראל בשנת 2021, לפי גיל ומגזר

מקור: אלכס וינרב, מרכז טאוב | נתונים: סקר כוח אדם, 2021

הערה: כדי לשלול את השפעתם של עובדים זרים בסיעוד ביתי ובחקלאות על האומדן, "האחרות" בתרשים זה כוללות רק כאלה שנולדו במדינות ברית המועצות לשעבר או בישראל.