מבחר ממצאים מפרקי "דוח מצב המדינה 2013":
תמונת המאקרו
עוני ואי שוויון בישראל: התפתחויות לאורך זמן ובהשוואה ל-OECD
(פרופ' דן בן-דוד, מנהל מרכז טאוב וחיים בלייך, חוקר במרכז טאוב)
- פערי ההכנסות בתוך מעמד הביניים הישראלי הם הגבוהים ביותר מכל מדינות המערב: הכנסות האחוזון ה-75 בישראל גבוהות פי 2.8 מההכנסות של האחוזון ה-25.
- נתח ההכנסות הכלכליות (כלומר, לפני מסים ותשלומי העברה) שמקבלים העשירים ביותר, כלומר האחוזון העליון, מתוך סך ההכנסות בישראל אמנם גבוה (6.3 אחוז מכלל ההכנסות בישראל), אך אינו גבוה במיוחד ביחס להכנסת האחוזון העליון בשאר המדינות המפותחות. חלקו של האחוזון העליון בישראל בסך ההכנסה הפנויה (כלומר, אחרי מסים ותשלומי העברה),5.3 אחוז, נמצא קצת מעל למחצית מהמדינות המפותחות.
- האפקטיביות של מערכות הרווחה והמס בהקטנת ממדי העוני היא הנמוכה ביותר מבין המדינות המפותחות, אפילו יותר משל האמריקאים.
- שיעורי העוני בהכנסות כלכליות בישראל גבוהים מאוד גם ללא החרדים והערבים (29 אחוז).
- העוני בקרב ילדים בישראל, לאחר תשלומי רווחה ומסים, הוא הגבוה ביותר בעולם המפותח – שליש מהילדים בישראל חיים מתחת לקו העוני.
מבט מאקרו על המשק והחברה בישראל
(פרופ' ערן ישיב, ראש צוות המאקרו-כלכלה במרכז טאוב)
- שתי מגמות מרכזיות ניכרות בשוק העבודה של ישראל בעשור האחרון: (1) שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עולה בהתמדה, מ-58 אחוז ב-2003ל-64 אחוז ב-2012. (2) שיעורי האבטלה ירדו מיותר מ-13 אחוז לפחות מ-7 אחוז באותן שנים.
- שיעורי האבטלה בישראל הם בין הנמוכים בעולם המפותח.
פריון העבודה בישראל
(פרופ' דן בן-דוד, מנהל מרכז טאוב)
- בכל הענפים העסקיים מלבד חקלאות – כלומר בתחומי הבינוי, בתעשייה, במסחר, בשירותי אירוח, אוכל ותחבורה, במוסדות פיננסיים ובנדל"ן – פריון העבודה בישראל נמוך בהשוואה לכל המדינות המפותחות שיש נתונים לגביהן עבור השנים האחרונות.
- ככל שההשקעות בהון גבוהות יותר, פריון העבודה גבוה יותר – גם בין מדינות וגם בין המגזרים העסקיים בתוך ישראל. כמו כן, המחקר מראה את הקשר החיובי הישיר בין פריון העבודה לשכר.
תעסוקה והכנסה
חינוך ותעסוקה במגזר החרדי
(איתן רגב, חוקר במרכז טאוב)
- שיעורי התעסוקה אצל גברים חרדים בעלי השכלה אקדמית הוא 71 אחוז, לעומת 34 אחוז בלבד בקרב חרדים ללא השכלה אקדמית. ההבדל התהומי בין חרדים בעלי השכלה אקדמית לחסרי השכלה אקדמית מתבטא גם בשכר: ההכנסה הממוצעת של גברים חרדים בעלי תואר היא 13,565 שקלים, לעומת 7,580 שקלים בקרב חרדים ללא תואר אקדמי.
- בעשורים האחרונים ניכרת עלייה תלולה בשיעור החרדים שסיימו רק בית ספר יסודי או פחות מכך: מכ-30 אחוז מהאוכלוסייה לפני עשור עד כמעט מחצית מהגברים החרדים כיום.
- פחות ופחות חרדים לומדים בתיכונים, ויותר חרדים לומדים בישיבות גבוהות. למשל, רק 56 אחוז מהגברים החרדים בגילאים 75 ומעלה למדו לימודים תורניים גבוהים אי פעם, לעומת 90 אחוז מבני הגילאים 25-34. משמעות הדבר היא שלצעירים החרדים יש היום פחות כלים להתמודד בשוק עבודה מודרני, אפילו בהשוואה לדור של הוריהם. מגמה זו הפוכה למגמה בכל העולם המערבי, שבה כל דור משכיל יותר מקודמו.
- ב-80 אחוז מקרב הזוגות הנשואים במגזר החרדי אין תואר אקדמי לאף אחד מבני הזוג. רק ב-5 אחוזים ממשקי הבית יש לשני בני הזוג תואר אקדמי – והכנסתם של משקים כאלו גבוהה פי 2.5 מזו של משפחה חרדית שבה לשני ההורים אין תואר.
- בבחינה של דפוסי הלמידה מול דפוסי התעסוקה של חרדים ניכר כי המעבר של החברה החרדית בשלושת העשורים האחרונים ממעורבות פעילה בשוק העבודה להתכנסות בעולם התורני אינה רק תוצאה של אידיאולוגיה, גם נובעת במידה רבה ממחסור במיומנויות ובכלים מתאימים להשתלב בשוק בעבודה וממיעוט אלטרנטיבות שפתוחות בפניהם.
נשים בשוק העבודה: השפעת ההשכלה על דפוסי התעסוקה והשכר
(פרופ' חיה שטייר ראש צוות רווחה במרכז טאוב ואפרת הרצברג)
- רמת ההשכלה של נשים בשוק העבודה עולה: קרוב למחצית מהנשים בכוח העבודה הן אקדמאיות, לעומת 22 אחוז בלבד ב-1980. כמו כן 39 אחוז מהנשים שהשתתפו בכוח העבודה לפני כ-30 שנה היו בעלות השכלה נמוכה מתיכונית, לעומת פחות מ-10 אחוז ב-2011. בשל גידול בהשכלה בקרב נשים, בשלושת העשורים האחרונים חל גידול משמעותי בשיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה. עם זאת, יש הבדלים גדולים בשיעורי ההשתתפות בין הנשים הערביות ליהודיות: כיום 59 אחוז מכלל היהודיות משתתפות בכוח העבודה, לעומת 24 אחוז מהערביות בלבד.
- שיעורי ההשתתפות של נשים בכוח העבודה נמוכים יותר ככל שרמת ההשכלה נמוכה יותר. שיעור ההשתתפות של בעלות השכלה אקדמית יציב מאוד לאורך שלושת העשורים האחרונים (כ-75 אחוז), ומאידך בקרב הנשים בעלות השכלה הנמוכה מתיכונית יש ירידה של כמעט שליש בשיעור ההשתתפות, מ-28 אחוז ב-1980 ל-20 אחוז בלבד ב-2011.
- שכר הנשים הממוצע עלה בצורה משמעותית עבור כל קבוצות ההשכלה. אצל נשים בעלות השכלה אקדמית היה הזינוק המשמעותי ביותר, מ-2,582 שקלים ב-1980 ל-8,844 שקלים ב-2011 (מתוקנן למחירי 2011) – מה שהגדיל את הפער בין שכרן של המשכילות ביותר (השכלה אקדמית) לשכר הנשים הכי פחות משכילות (בעלות השכלה הנמוכה מתיכונית) מ-81 אחוז ב-1980 ל-118 אחוז ב-2011.
- ככלל שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה של נשים שיש להן ילדים בני פחות מ-4 גדלו מאוד עם השנים, אולם ככל שהשכלת הנשים נמוכה יותר כך גדל הפער בשיעורי התעסוקה בין אימהות לאלו שאינן אימהות: ב-2011 עמד פער זה על 16 נקודות אחוז בקרב נשים בעלות השכלה נמוכה מתיכונית, לעומת נקודת אחוז אחת בלבד בקרב בעלות השכלה אקדמית.
שינויים בשוויון הזדמנויות בהשכלה, בתעסוקה ובשכר: 2008–1995
(אייל בר חיים; כרמל בלנק, עמיתה בצוות החינוך במרכז טאוב; פרופ' יוסי שביט, ראש צוות חינוך במרכז טאוב)
- מספר בוגרי תואר ראשון באוניברסיטאות עלה רק במעט בשני העשורים האחרונים: מכ-58,000 בוגרי תואר לפני שני עשורים לכ-65,000 בוגרים ב-2011. מנגד, היה גידול משמעותי ועקבי במספר בוגרי התואר הראשון במכללות: מ-20,000 לפני שני עשורים לכמעט 120,000 בוגרים ב-2011.
- אמנם הסיכויים לזכות בתעודת בגרות ובתואר ראשון גדלו עבור כלל האוכלוסייה מאז 1995, אך הסיכוי לסיים תיכון ולזכות בתואר ראשון גדלים בקרב ילדים ככל שיוקרת משלח היד של האב גבוהה יותר.
- הקשר בין יוקרת משלח היד של האב לסיכויי הילדים לקבל תואר שני גדל מאז 1995 רק עבור ילדים לאבות עם יוקרה בינונית וגבוהה של משלח יד.
חינוך והשכלה
"מפריע לכל הכיתה: בעיות משמעת בכיתה והקשר שלהן להישגי התלמידים"
(כרמל בלנק, עמיתה בצוות החינוך של מרכז טאוב ופרופ' יוסי שביט, ראש צוות חינוך במרכז טאוב)
- ככל שהשכלת ההורים של תלמידי הכיתה נמוכה יותר, הכיתה ממושמעת פחות (כאשר השכלת ההורים מתחת לממוצע, שיעור הכיתות שהפרעות המשמעת בהן רבות מהממוצע גדל בשליש).
- כשני שלישים מההבדלים ברמת המשמעת בין הכיתות קשור למאפיינים של כיתה ספציפית (כגון מספר התלמידים בה) ולא למאפייני בית הספר (כגון מספר התלמידים בבית הספר, שהוא קבוע עבור כל הכיתות). לפיכך, בעיות המשמעות בכיתה תלויות בעיקר במאפיינים הייחודיים לה, ופחות בבית הספר.
- בבתי ספר שנוקטים מדיניות אכיפת משמעת נוקשה, רק 17 אחוז מהכיתות אינן ממושמעות, ואילו בבתי ספר שאכיפת המשמעת בהם מתירנית, שיעור כפול מכלל הכיתות (33 אחוז) אינן ממושמעות.
- בקרב כיתות שבהן יחס המורה נתפס כלא-הוגן היו פי שניים כיתות לא ממושמעות מאשר בקרב כיתות שיחס המורים בהן נחשב להוגן (33 אחוז לעומת 17 אחוז, בהתאמה).
מגמות בהתפתחות מערכת החינוך: מורים ותלמידים
(נחום בלס, חוקר בכיר במרכז טאוב)
- בעשור האחרון קיימת מגמה בולטת של צמצום חלקו של החינוך הממלכתי (מ-48 אחוז ב-2000 ל-40 אחוז ב-2013) מכלל הילדים בכיתות א' עד ו'. גם חלקו של החינוך הממלכתי-דתי ירד מ-14.7 אחוז ל-14 אחוז. מאידך ניכר גידול משמעותי בהיקף של החינוך החרדי (מ-13.4 אחוז ב-2000 ל-18.6 אחוז ב-2013), וגידול באוכלוסייה הערבית (כולל דרוזים ובדואים) מ-24.2 אחוז בשנת 2000 ל-27.1 אחוז כיום.
- בשלוש השנים האחרונות ניכרת בלימה מסוימת בשיעורי השינוי של מרבית קבוצות האוכלוסייה. במערכת החינוך הממלכתית ובמערכת החינוך הממלכתית-דתית הייתה עלייה מסוימת ברישום לכיתות א'-ו'. מאידך, בשתי האוכלוסיות שבהן שיעורי הגידול הם הגבוהים ביותר, החרדים והבדואים, חלה ירידה בשיעור הגידול בשלושת השנים האחרונות.
רווחה חברתית
מצוקות חומריות בישראל
(פרופ' חיה שטייר, ראש צוות רווחה במרכז טאוב וד"ר עליזה לוין)
- 34 אחוז מהאוכלוסייה בישראל הגיעו למצב של מצוקה חומרית ובשל מצבם הכספי וויתרו על חימום או קירור הדירה. כמו כן, 20 אחוז ויתרו על מזון ו-13 אחוז ויתרו על חשמל או טלפון בשל מחסור כלכלי. מאלו שנזקקו לשירותים רפואיים כמעט 40 אחוז ויתרו על טיפולי שיניים משיקולים כלכליים, 16 אחוז ויתרו על טיפול רפואי אחר ו-15 אחוז ויתרו על תרופות.
- מצוקה חומרית אינה נחלתם רק של המשתייכים לרביעון ההכנסה הנמוך ביותר בישראל, אלא גם בעייתו של מעמד הביניים – ובשיעורים גבוהים מאוד. בקרב רביעון ההכנסה השני מעל ל-50 אחוז ויתרו על חימום או קירור דירתם, כ-30 אחוז ויתרו על מזון, כ-16 אחוז ויתרו על חשמל או טלפון ומעל ל50 אחוז ויתרו על טיפולי שיניים. אפילו בקרב אנשים המשתייכים לרביעון ההכנסה השלישי, כלומר בעלי הכנסה לנפש מעל החציון, כ-30 אחוז ויתרו על חימום או קירור דירתם, 14 אחוז ויתרו על מזון ו-35 אחוז ויתרו על טיפולי שיניים בשל שיקול כלכלי.
- החרדים שנזקקים לתמיכה כלכלית נעזרים יותר בהורים, בחברים ובקרובים, ואילו הערבים נעזרים בשיעורים גבוהים בהרבה בילדיהם. הדבר עשוי להעיד על כך שהחרדים הם "עניים חדשים", ואילו האוכלוסייה הערבית סובלת ממצוקה כלכלית לאורך שנים ארוכות יותר.
בריאות
מערכת שירותי הרפואה
(פרופ' דב צ'רניחובסקי, ראש צוות הבריאות במרכז טאוב ואיתן רגב, חוקר במרכז טאוב)
- בישראל מספר הרופאים לנפש הוא בין הגבוהים בעולם המערבי (במידה רבה בזכות העלייה מברית המועצות לשעבר), אבל מספר בוגרי לימודי הרפואה לנפש בישראל בשנה עומד על פחות מחצי מהממוצע במדינות המערב. יתרה מכך, בעוד שבמדינות אלו מספר בוגרי לימודי הרפואה עולה בהתמדה, בישראל מספרם נמצא בירידה כבר עשור – מה שמעיד על מספר הרופאים הנמוך יחסית הצפוי לישראל בעתיד אם לא יחולו שינויים משמעותיים במדיניות.
- מסיימי לימודי כוח אדם סיעודי לנפש בישראל – אחים ואחיות – עומד על כשליש בלבד מהממוצע המערבי, וגם מספר זה נמצא במגמת ירידה כבר עשור.
- מספר המיטות בבתי החולים בישראל הוא שני שלישים מממוצע המדינות המפותחות, ועוד נמצא במגמת ירידה מתמדת.
החוק לרפורמה בשיקום נכי נפש בקהילה: הערכת ביניים
(פרופ' אורי אבירם, עמית בצוות הבריאות של מרכז טאוב)
- שירותי בריאות הנפש בישראל התרחבו בעשור האחרון בעקבות הרפורמה השיקומית בבריאות הנפש, שיישומה התחיל בראשית העשור הקודם. עם זאת, עדיין רק חמישית מהאוכלוסייה הזקוקה לשיקום נפשי מקבלת טיפול זה.
- ההוצאה הממוצעת למשתקם בתחום בריאות הנפש פחתה בחמש השנים האחרונות, ואינה עונה על צרכיה של המערכת.
- כתוצאה מהרפורמה השיקומית בעשור האחרון: מספרן של המיטות הפסיכיאטריות פחת ב-50 אחוז, ומספר ימי האשפוז השנתיים בתחום בריאות הנפש ירד ב-43 אחוז. משך האשפוז הממוצע התקצר משמעותית, שיעורם של המאושפזים לתקופה ממושכת מבין כלל המאושפזים פחת במידה ניכרת, ומשך השהות הממוצע בקהילה של אלה ששוחררו מאשפוז לפני שנזקקו לאשפוז נוסף התארך במידה ניכרת.
- בשנים הללו גם הייתה מדיניות מכוונת של צמצום עלויות וכוח אדם בשירותי בריאות הנפש – עד כדי כך שבעוד שבין 1999 ל-2009 מספר המועסקים במשרד הבריאות עלה, מספר המועסקים בשירותי בריאות הנפש ירד בכ-10 אחוזים. במשרד האוצר עדיין מחפשים תכופות אפשרויות לצמצם את תקציב בריאות הנפש, אך המחקר מצביע על כך שללא שירותי השיקום לא הייתה מתאפשרת הפחתת מספר המאושפזים – והמדינה הייתה נדרשת להוצאה נוספת על התקציב נוכחי של כמיליארד שקלים מדי שנה.
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בראשות פרופ' דן בן-דוד, הוא מוסד עצמאי ולא-מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי היושב בירושלים. המרכז מעניק למקבלי ההחלטות המובילים בארץ ולציבור הרחב מבט-על בתחומי הכלכלה והחברה. הצוות המקצועי של המרכז והצוותים הבינתחומיים – הכוללים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים מתחומי המדיניות – עורכים מחקרים ומציעים המלצות למדיניות בסוגיות החברתיות-כלכליות המרכזיות שהמדינה ניצבת מולן.
לפרטים נוספים ולתיאום ראיון ניתן לפנות לגל בן דור 054-4642333