לקראת החזרה ללימודים, מרכז טאוב מפרסם חוברת על הגיל הרך ובה ממצאים מסקר אורך שנערך במסגרת היוזמה לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך. הסקר בחן את מצבם של ילדים צעירים בישראל בתקופת המלחמה ואת השינויים שחלו בו במהלכה, בין השאר מבחינת קשייהם הרגשיים וההתנהגותיים ומידת המוכנות שלהם לבית הספר. מטרת הסקר הייתה לבחון את מצוקותיהם ואת הגורמים המשפיעים עליהן, לצד הערכת מצבם הרגשי של ההורים עצמם. הממצאים מציירים תמונה מורכבת של מצב הילדים בגיל הרך בישראל, והם מדגישים את הצורך הדחוף בפיתוח תוכניות תמיכה מותאמות לילדים שחוו טראומה ולהוריהם, הנדרשים לחזור לשגרה עם סיומו של החופש הגדול. בחוברת מוצעות חלופות מדיניות שיכולות לסייע למקבלי ההחלטות לגבש תוכניות סיוע ותמיכה למשפחות צעירות בתקופה מאתגרת זו.
הנתונים נאספו בסקר אינטרנטי שנערך בקרב הורים לילדים מלידה ועד גיל 6 בשלושה גלים, בין ינואר 2024 לינואר 2025. בסך הכול השתתפו בסקר 1,350 הורים, ודיווחיהם שיקפו את מצבם האישי ואת מצבם של ילדיהם – הרגשי, ההתנהגותי וההתפתחותי – לאורך תקופה זו.
לפניכם מקבץ נתונים מתוך החוברת. לקריאת הפרסום השלם לחצו כאן.
שיבוש שגרת היום-יום של ילדים בזמן המלחמה
יותר ממחצית המשפחות עם ילדים בגיל הרך שנדגמו בסקר נפגעו פיזית או נפשית מהמלחמה באופן ישיר
כ־55% מהמשפחות שנדגמו בסקר דיווחו בגל הראשון (ינואר 2024) על חשיפה ישירה למלחמה, באחד או יותר מהאופנים הבאים: פציעה גופנית או פגיעה נפשית במשפחה הגרעינית או במעגל החברתי הקרוב, פינוי ממקום המגורים, או גיוס אחד ההורים לשירות מילואים בכוחות הביטחון.
יותר ממחצית הילדים בסקר שנזקקו לטיפולי שגרה לא קיבלו אותם כסדרם בשלושת החודשים הראשונים למלחמה
משתתפי הסקר נשאלו אם ילדם נזקק לטיפולים ותמיכה ביום-יום (כגון קלינאות תקשורת, טיפת חלב, מעקב בקופת חולים וכדומה), ואם המשיך לקבל אותם גם בשלושת החודשים הראשונים למלחמה. על פי הסקר, כשני שלישים מהילדים לא נזקקו כלל לטיפולי שגרה, אולם מהילדים שכן נזקקו לטיפולים כאלה, רק 45% המשיכו לקבל את רוב או את כל הטיפולים שהיו זקוקים להם בשלושת החודשים הראשונים למלחמה. במילים אחרות, למעלה ממחצית הילדים בסקר הזקוקים לטיפולי שגרה לא קיבלו אותם כסדרם בתקופה זו.
הסגירה הממושכת של מסגרות החינוך פגעה במיוחד בילדים שנחשפו למלחמה
המחקר מצא כי ילדים בגיל הרך שמסגרות החינוך שלהם נסגרו ליותר משבועיים בתחילת המלחמה ושחוו רמת חשיפה גבוהה לאירועים – סבלו מקשיים רגשיים והתנהגותיים חמורים יותר בהשוואה לילדים שנחשפו למלחמה במידה פחותה. הפערים היו מובהקים סטטיסטית בשני הגלים הראשונים של הסקר, אך כעבור שנה (בגל השלישי) נעלמו כמעט לחלוטין, ללא קשר למשך הסגירה של המסגרות.
הפגיעה הכלכלית במשפחות בזמן המלחמה
הורים ערבים דיווחו על הרעה משמעותית יותר במצבם הכלכלי בזמן המלחמה בהשוואה להורים יהודים
הסקר בדק את השינויים המדווחים בהכנסותיהן של משפחות עם ילדים בגיל הרך בעקבות המלחמה ומציג את דיווחי ההורים על השינוי בהכנסת המשפחה בין ינואר 2024 לינואר 2025 בחלוקה לפי לאום. מהממצאים עולה כי שיעור ההורים הערבים שדיווחו על ירידה בהכנסת משפחתם גבוה משיעור ההורים היהודים שדיווחו על כך: 16% מההורים הערבים דיווחו על ירידה גדולה בהכנסות לעומת 7% בלבד מההורים היהודים, ו-31% מההורים הערבים דיווחו על ירידה מעטה בהכנסות לעומת 17% בלבד מההורים היהודים.
הקשיים הרגשיים וההתנהגותיים של הילדים
בנות חוו נסיגה רגשית והתנהגותית רבה יותר מבנים בעקבות היעדרות ממושכת של הורה בשל שירות מילואים
החוברת מציגה את ממוצע הנסיגה הרגשית וההתנהגותית של ילדים לפי משך שירות המילואים של אחד ההורים, בחלוקה לבנים ובנות. מהנתונים עולה כי בקרב ילדים להורים ששירתו שירות מילואים ממושך, בנות חוו בממוצע נסיגה רגשית והתנהגותית גבוהה יותר מבנים. ממצא זה עשוי להעיד על רגישות מוגברת של בנות להיעדרות ממושכת של הורה עקב שירות מילואים, ומדגיש את הצורך בתמיכה רגשית מותאמת עבורן במצבים כאלה.
ירידה ברמת המוכנות לבית הספר בקרב ילדים להורים ששירתו במילואים
בגל השלישי של הסקר נבדקה רמת המוכנות של ילדים בגיל הרך לבית הספר בהתאם לשירות המילואים של הוריהם לאחר פרוץ המלחמה, כפי שעלתה מדיווחי ההורים. הממצאים מראים כי ילדים שהוריהם גויסו למילואים בתקופה זו מדורגים ברמת מוכנות נמוכה יותר מזו של ילדים שהוריהם לא גויסו למילואים. ממצא זה התקבל לאחר פיקוח על מגוון רחב של משתנים דמוגרפיים, משפחתיים ורגשיים כגון המצב המשפחתי, גודל המשפחה, המצב הרגשי של ההורה שנשאר בבית ועוד. ממצא זה עשוי לשקף את ההשלכות של היעדרות הורה מהבית בתקופת חירום, ואת הקשיים הנלווים לכך עבור ילדים צעירים דווקא בשלב המשמעותי של היערכות למעבר למסגרות חינוכיות פורמליות.
חלופות מדיניות
לנוכח החשש שלפגיעה בילדים בגיל הרך יהיו השלכות חמורות ארוכות טווח, החוקרות מדגישות כי חשוב לחזק את מערך המענים הניתנים להם בתקופה זו כמפורט להלן:
- שמירה על רצף הפעילות החינוכית. לנוכח העלייה בשכיחות הקשיים ההתנהגותיים והרגשיים אצל ילדים בעקבות סגירת מוסדות החינוך בתחילת המלחמה, בייחוד במקומות שבהם נסגרו המסגרות לזמן רב, יש להבטיח את המשך הפעילות החינוכית גם בתקופות חירום, ובמידת הצורך להפעיל תוכניות חינוך חלופיות כדי למזער את הפגיעה בילדים.
- תמיכה במשפחות של אנשי מילואים. ממצאי הסקר מראים כי הורים ששירות המילואים של בני זוגם נמשך זמן רב סבלו מקשיים רגשיים, ואלו השפיעו גם על ילדיהם. לפיכך יש להקים מערכי תמיכה מותאמים למשפחות אלו, תוך תשומת לב מיוחדת לאלה שיש בהן ילדים בגיל הרך ולאלה שהכנסתן נמוכה יחסית.
- תמיכה מותאמת לאוכלוסייה הערבית. הנתונים מראים שהורים ערבים חוו תסמיני דיכאון, חרדה וסטרס ברמות גבוהות יותר מהורים יהודים, וגם הפגיעה הכלכלית שספגו הייתה חמורה יותר. להקלת הקשיים הייחודיים של האוכלוסייה הערבית יש לתכנן עבורה תוכניות ייעודיות לסיוע כלכלי ולתמיכה פסיכולוגית ולהבטיח שוויון במענים הניתנים להם.
דנה שי, עורכת החוברת, אומרת: "ממצאי הסקר חושפים תמונה מורכבת: לצד סימני התאוששות מרשימים במצבם הרגשי של הילדים וההורים לאורך השנה האחרונה עדיין ישנן קבוצות פגיעות במיוחד, כמו משפחות שפונו, משפחות עם הורים במילואים ומשפחות שהכנסתן נמוכה, שסובלות מקשיים משמעותיים. עם תמיכה נכונה ניתן לשקם אותן, אבל אסור להשאיר אף משפחה מאחור. עלינו להמשיך להבטיח את שלומם הנפשי של הילדים והמשפחות כדי למנוע נזקים ארוכי טווח ולחזק את החוסן הקהילתי".
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לחן משיח, דוברת מרכז טאוב: 054-7602151