הסיוע למסייעים בראי מלחמת 7 באוקטובר 2023: השפעות החשיפה לטראומה על צוותים מטפלים וההתמודדות עימה ברמה האישית, המקצועית והמערכתית

שולחן עגול שקיים משרד ראש הממשלה במסגרת השולחן העגול הרב-מגזרי לשעת חירום בהשתתפות חוקרים מתחום הבריאות דן בקשייהם של אנשי מקצוע מתחומים טיפוליים כגון בריאות הנפש, רפואה, חירום והצלה וממקצועות שונים בתחום הבריאות, החינוך והרווחה. במוקד הדיון עמד הקושי להתמודד עם השפעות החשיפה לטראומה בכלל, ובתקופה הנוכחית בפרט, בהתבסס על מלחמת 7 באוקטובר כמקרה בוחן מרכזי.

מתוך הדיונים עלה צורך בסקירת ספרות ובגיבוש המלצות בנושא הסיוע למסייעים. מסמך זה נכתב במשותף על ידי חוקרים ממרכז טאוב, חוקרים מהאוניברסיטאות חיפה, תל אביב ובן-גוריון, וחוקרים מהפורום לקידום מערכת בריאות מותאמת טראומה, מעמותת "שלומוּת" ומארגונים נוספים לטיפול בנפגעי טראומה.

אירועי 7 באוקטובר השליכו את אזרחי ישראל אל תוך מציאות שלא ידעו כמותה מאז קום המדינה. ההערכה היא שכבר בחודשים הראשונים סבלו יותר מ-30% מהאוכלוסייה היהודית מתסמינים פוסט-טראומטיים. נוסף על מי שחוו בעצמם את האירועים הקשים ואת הפינוי של יישובים שלמים, הולך וגדל גם מספר האנשים שנחשפו ונחשפים לאירועים בעקיפין. צוותי מקצועות הבריאות, המצויים במעגל הראשון של המטפלים בנפגעי טראומה, נקלעים למציאות טראומטית משותפת וחווים יחד עם הנפגעים את השלכות האסון.

מחקרים רבים מצביעים על הסיכונים שבחשיפה של מטפלים לתכנים טראומטיים, בהם תשישות חמלה, טראומטיזציה משנית, מצוקה מוסרית, שחיקה ועוד. בארץ ובעולם פותחו תוכניות ושיטות לצמצום הפגיעה הטראומטית באנשי צוות מטפלים ולהתמודדות עימה. במסגרת תוכניות אלו גובשו אסטרטגיות לפיתוח יכולת ההתמודדות האישית ויכולת ההתמודדות הארגונית עם החשיפה לתכנים ולאירועים טראומטיים, הן בשעת חירום והן בעיתות שגרה. כך, כאשר הצוות ייקרא להתמודד עם מקרים מורכבים הוא לא יהיה עייף, מותש ושחוק אלא יגיע מצויד בחוסן רגשי ובמשאבים הנפשיים הדרושים כדי לספק למטופלים מענה מקצועי הנסמך על מיומנותו וניסיונו, כמצופה ממנו.

אסטרטגיות לפיתוח יכולת ההתמודדות האישית: שיטות אלו כוללות טיפול אישי דוגמת מיינדפולנס, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, עיסוק בספורט ושמירה על אורח חיים בריא, שהות בטבע, הגברת המודעות העצמית או ייעוד זמן עצמי; בקשת תמיכה חברתית; הצבת גבולות בין החיים האישיים ובין העבודה; המשך למידה ופיתוח יכולות מקצועיות, ועוד. ואולם מעבר למגוון שיטות הפעולה הקיימות חשוב להשקיע בפיתוחן של שתי יכולות נוספות שבכוחן לתרום להתמודדות האישית של המטפל:

• חוסן חליפי – היכולת לשאוב כוחות מהתמודדותם המוצלחת של מטופלים עם הטראומה באופן שגורם לשינוי חיובי בעולמו הפנימי של המטפל.
• שליטה עצמית וויסות אמפתי נכון – פיתוח מודעות של הצוותים המטפלים לעמדותיהם ולרגשותיהם כלפי המטופלים, לצד מציאת איזון בין הניתוק הרגשי הדרוש לתפקוד מקצועי תקין של הצוות בעת אסון ובין טיפוח רגשות אמפתיה כלפי המטופלים באופן שיאפשר להם לתפקד ולא יציף אותם.

אסטרטגיות לפיתוח יכולת ההתמודדות הארגונית: בארגונים המספקים לאוכלוסייה שירותים בתחומים החברתיים – מקופות החולים, דרך מוסדות חינוך ועד רשויות מקומיות – יש חשיבות רבה לפיתוח מערך מקיף לתמיכה במטפלים המועסקים בארגון. להלן כמה דרכי פעולה מרכזיות בהקשר הארגוני:

• קידום מנהיגות ארגונית מותאמת טראומה – בראש ובראשונה, רווחת המטפלים היא גם לטובת המטופלים. יצירת תרבות ארגונית אשר מודעת להשפעה הרחבה של טראומה ומגיבה לה בכל הרמות, כולל תגובה לטראומטיזציה חליפית של המטפלים, לצד יצירת מרחבים בטוחים ומבריאים למטופלים ולמניעת רה-טראומטיזציה, הן צעד חשוב להעצמת העובדים ולהגנה עליהם בזמנים קשים. לכן, על הארגון לפעול ליצירת מערכת יחסים הדדית ותומכת ולנקוט גם צעדים מעשיים: עידוד העובדים לצאת להפסקות לאוורור נפשי, ארגון ימי גיבוש, דאגה לתזונה בריאה, התייחסות לרווחת העובדים ולבריאותם על ידי פעולות כגון מעקב אחרי רמות סטרס, קיום תקשורת דו-כיוונית הכוללת מתן הסברים ורציונליזציה להנחיות, ועוד.
• גישת שלומוּת העובד וניהול סיכונים פסיכו-סוציאליים – סדרת הנחיות להטמעת מערכת ניהול בטיחות ובריאות תעסוקתית ברמה הארגונית, במטרה לזהות גורמי סיכון פסיכו-סוציאליים המסכנים את הבריאות ואת השלומוּת (well-being) של עובדי הארגון. גורמי סיכון אלו קשורים למבנה הארגוני, לגורמים החברתיים בעבודה ולהיבטים של סביבת העבודה, כגון הציוד המשמש את העובדים והפעילויות הנדרשות מהם, אשר יכולים להשפיע לרעה על בריאות הגוף והנפש של העובדים וגם על העלויות הכלכליות לארגון. מתוך מחויבות הארגון לבריאות העובד ושלומוּתו מצופה ממנו להעריך את הסיכונים הטמונים בסביבת העבודה ולהיערך בהתאם.
• מינוי אחראי שלומוּת – מינוי בעל תפקיד בדרג בכיר שירכז את הטיפול בחוסן העובדים בארגון וידאג ליישומו במבנה הארגוני בכללותו. אחראי השלומוּת מופקד בין השאר על זיהוי גורמי חרדה בקרב העובדים, הפעלת תשתיות לתמיכה בעובדים החווים קושי, הערכת השלומוּת של העובדים וקידום מיזמים מערכתיים לשיפורה. הוא עוסק אך ורק בקידום החוסן, הבריאות והשלומוּת של העובדים בארגון והוא אמור לקיים קשר ישיר עם הנהלת הארגון.

לנוכח אירועי 7 באוקטובר והשפעתם על אוכלוסיית המסייעים נדרש אפוא תהליך מערכתי של בנייה מחדש ושל תכנון ושיפור התשתיות הקיימות לתמיכה במטפלים. בטווח הקצר והבינוני התכנון צריך לתת מענה לחוויות המטפלים בהשפעת אירועי 7 באוקטובר, ובטווח הארוך יש לדאוג למניעה – או לכל הפחות לצמצום – הפגיעה וההשפעות הטראומטיות על מטפלים בשגרה ובאירועי משבר עתידיים.