פרק זה מבקש לבחון את הסיבות האפשריות לבריאות הטובה יחסית בקרב חרדים בישראל. בהשוואת תוחלת החיים של תושבי ערים שונות בישראל מתברר כי בערים שריכוז החרדים בהן גבוה, תוחלת החיים גבוהה יותר מהצפוי לפי המאפיינים החברתיים-כלכליים של העיר. כמו כן, בסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתבסס על דיווח עצמי, שיעור החרדים שדיווחו על בריאות טובה מאוד היה גבוה באופן ניכר מאשר בקרב מגזרים אחרים. הפרק טוען כי נתונים אלו עשויים להיות קשורים למדדים מקובלים של הון חברתי גבוה, כלומר למאפיינים הנפוצים בקרב חרדים ויש להם ערך לתפקוד החברה והפרט. חלק ממאפיינים אלו הם דתיים, כמו תפילות ותפיסת חיים אמונית, ואחרים מאפיינים את החברה החרדית, כמו קשרים טובים עם המשפחה ועם חברים ומעורבות גבוהה בקהילה, למשל במסגרת התנדבות. הנחות אלו נבדקות בפרק בעזרת רגרסיות הבוחנות את השפעתם של גורמים שונים על הדיווח העצמי לגבי מצב הבריאות, ואכן נמצא כי לרמת הדתיות יש השפעה חיובית מובהקת על הסיכוי שנבדק ידווח שמצבו הבריאותי טוב מאוד.
המאמר מופיע כפרק בספר השנתי של המרכז, דוח מצב המדינה 2015, בעריכת אבי וייס ודב צ'רניחובסקי.