מובטלים צעירים ודמי אבטלה בישראל

ביטוח אבטלה נועד לסייע למובטלים לשמור על רמת חייהם בעת אבטלה באמצעות תשלום דמי אבטלה, ובה בעת לעודד את שובם ‏לשוק העבודה. שיעורם של צעירים מתחת לגיל 30 מקרב מקבלי דמי האבטלה בישראל עומד על כ-16 אחוז. בשנים האחרונות נערכו ‏בתכנית דמי האבטלה שינויים אחדים, ובהם כאלה הפוגעים במובטלים צעירים לעומת מבוגרים יותר. לאחרונה עלתה גם הצעה להקשחה בתנאי ‏הזכאות של צעירים בתכנית, המתמקדת בתקופת האכשרה (דהיינו, התקופה שבה נדרש אדם לעבוד כדי להיות זכאי לקבלת דמי ‏אבטלה) הנדרשת ממובטלים צעירים. על פי ההצעה, תקופת האכשרה של עובד צעיר שטרם מלאו לו 30 שנים תעמוד על 24 חודשי ‏עבודה מתוך 30 החודשים שקדמו לאבטלה, ותקופת האכשרה של מי שמלאו לו 30 וטרם מלאו לו 35 שנים תעמוד על 18 חודשי עבודה ‏מתוך 24 החודשים שקדמו לאבטלה. זאת במקום תקופת האכשרה הנדרשת כיום מבני כל הגילים,‏ ולפיה המובטל נדרש לעבוד 12 ‏מתוך 18 החודשים שקדמו לאבטלה כתנאי לזכאותו לדמי אבטלה.‏

תקציר מדיניות זה דן במאפייני החוק ובשינוי המוצע, ובוחן אותו בהשוואה ליחס למובטלים מבוגרים ולאור המקובל במדינות רווחה ‏אחרות. ממצאי הבדיקה מראים כי שינוי זה אמנם יביא לחיסכון תקציבי, אולם הוא יהפוך את תנאי הזכאות של צעירים בישראל לקבלת דמי אבטלה לחמורים ברמה יוצאת ‏דופן בהשוואה למדינות רווחה אחרות. זאת ועוד, השינוי יעמיק את הפער הקיים בישראל בין מבוגרים לצעירים בתנאי ‏הזכאות לדמי אבטלה, ויביא לצמצום ניכר במספר הצעירים הזכאים לדמי אבטלה. מוערך כי לו יאומץ השינוי כיום הוא יפגע ב-15 ‏אחוז מהמובטלים הצעירים (כ-11 אלף איש), וכי הפגיעה בנשים, בבעלי משפחות ובערבים תהיה קשה במיוחד. לאור ‏זאת, ניכר כי אימוץ ההצעה יפגע באופן משמעותי באיזון הרצוי בין מטרות ביטוח האבטלה.‏