יישום חוק לימוד חובה לגילאי 3-4: קשיים והצעות לפתרון

המלצה זו שחררה מיד עשרות אלפי משפחות, בייחוד משכבות הביניים המבוססות, מתשלום שכר לימוד, ובשנת תשע”ד היא אמורה להביא לכך שלמערכת החינוך הציבורית יתווספו עוד עשרות אלפי ילדים שכיום אינם לומדים כלל, או לומדים בגנים פרטיים.
המסמך הנוכחי מבקש להראות את ההשלכות המעשיות שיהיו ליישום מלא של ההחלטה. הוא מציג מתודולוגיה לחיזוי מספר הילדים שיצטרפו למערכת הגנים הציבורית והתפלגותם על פי מגזר וסוג פיקוח, ומחשב את מספר הגנים החדשים שיהיה צורך לבנות ואת מספר הגננות החדשות שיהיה צורך לגייס, וכן את העלויות הנלוות. הממצאים מוצגים עבור שתי חלופות אפשריות: האחת היא שכל הילדים הלומדים בגנים הפרטיים יעברו למערכת הציבורית, והשנייה שכל הילדים הלומדים בגנים הפרטיים יישארו במסגרותיהם.
נקודה עיקרית העולה מהמסמך היא שרוב הילדים החדשים שיצטרפו למערכת החינוך הציבורית מתגוררים בערים היותר מבוססות, בעיקר תל אביב, או בירושלים (רובם במזרח העיר). עוד נמצא כי כדי לענות על הביקוש הגדל יצטרכו לבנות בין 1,623 ל-2,643 גנים, והעלות הכוללת של המהלך – כולל ויתור על שכר לימוד לתלמידים קיימים, קליטה של תלמידים חדשים, בינוי ושיפוץ גנים והכשרת גננות – יכולה להגיע לשלושה עד ארבעה מיליארד שקלים, בהתאם לחלופה שתיבחר.
בחלק המסכם של העבודה מוצעות כמה הצעות שעשויות להפחית את ההוצאה הנדרשת במידה ניכרת, וכן נתונים ראשוניים על ביצוע ההחלטה בשנת הלימודים תשע”ג.