הישגי מערכת החינוך בישראל: מבט-על

תקציר

המחקר של ראש תוכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב, נחום בלס, מציג ממצאים המצביעים על שינויים חיוביים שחלו במערכת החינוך ומצייר תמונת מצב אופטימית יחסית למצופה: ההישגים הלימודיים של התלמידים הולכים ומשתפרים, גם אם הם עדיין אינם משתווים לאלה של עמיתיהם ב-OECD; מספר התלמידים למורה ירד ומספר שעות ההוראה גדל; רמת ההשכלה של המורים עלתה וכך גם שיעורי ההתאמה שלהם למקצועות שאותם הם מלמדים; והממצא המשמעותי בדבר עדויות של תלמידים על שיפור באקלים הבית-ספרי.

התקציב והישגים לימודיים

ממצאי המחקר מראים כי למרות עלייה בהישגים הלימודיים של התלמידים הערבים ובתקציב החינוך המוקצה למגזר זה, הישגיהם עדיין אינם משתווים לאלו של התלמידים בשאר המגזרים. מבדיקת השינויים בתקציב משרד החינוך בשנים 2012–2020 עולה בבירור כי העלייה הגדולה ביותר בתקציב לתלמיד הייתה בחינוך הערבי והבדואי, בעוד העלייה בתקציב לתלמיד במגזר היהודי והדרוזי הייתה מתונה יותר.

בדיקת ההישגים הלימודיים לאורך השנים העלתה כי בבחינת המיצ"ב במתמטיקה בכיתה ה' יש שיפור עקבי בציונים והפערים בין תלמידים יהודים וערבים הולכים ומצטמצמים. באנגלית נמצא שיפור מתמשך בכלל אוכלוסיית התלמידים, בעיקר בקרב דוברי הערבית, והפער הצטמצם כמעט לחלוטין.

בבחינות המיצ"ב בכיתה ח', הציון הכללי בקרב דוברי הערבית עלה במידה הרבה ביותר. במתמטיקה נרשם שיפור בכל המגזרים, אך הוא היה גדול במעט בקרב דוברי העברית. באנגלית הציון הכללי עלה, והשיפור העיקרי היה בקרב דוברי הערבית. השיפור הבולט ביותר נרשם במדעים.

בחטיבה העליונה, שיעור הזכאים לתעודת בגרות מכלל תלמידי כיתה י"ב עלה בין 2010 ל-2019 מכ-60% לכ-70%. גם כאן המגזר הערבי בולט במיוחד, עם עלייה של כ-39% – מ-50.1% לכמעט 70%.

בין השנים 2000 ו-2019 גדל מספר התלמידים בכלל מערכת החינוך ב-49%. באותה תקופה, תקציב מערכת החינוך גדל ב-90% ומספר שעות ההוראה גדל ב-115%. מספרם של עובדי ההוראה במערכת החינוך גדל גם הוא בעשור האחרון בכ-3.2% בשנה בממוצע. בחטיבה העליונה, למשל, גדל מספר המורים למתמטיקה בין 2010 ל-2021 ב-47%, ובשאר מקצועות המדעים – ב-34%. משמעות הנתונים הללו היא שהמשאבים העומדים היום לרשות מערכת החינוך בישראל רבים מאלו שעמדו לרשותה לפני עשור.

כוח האדם בהוראה – איכות המורים ורמת השכלתם

המחקר בחן את שיעורי ההתאמה של המורים להוראת המקצוע בעברית, מתמטיקה ואנגלית, ומצא כי בחינוך היסודי רק ל-20% מהמורים בחינוך הממלכתי העברי יש הכשרה מתאימה – נתון שלא השתנה לאורך כל העשור האחרון. במגזר הערבי, לעומת זאת, מורים בעלי שפת אם ערבית מקבלים הכשרה נפרדת להוראת עברית ועל כן שיעור המורים המתאימים להוראת המקצוע בקרבם הוא 60%.

בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה המצב בהוראת העברית טוב יותר מאשר בחינוך היסודי, אך אפשר להבחין במגמה ברורה של החמרה; גם כאן המצב בחינוך הערבי טוב יותר מאשר בחינוך העברי. ייתכן שאפשר לייחס זאת לירידה התלולה במספר הסטודנטים למדעי הרוח והחברה ולגישתה של מערכת החינוך, המקדשת את מקצועות המתמטיקה והאנגלית. בהתאם לכך, במתמטיקה ואנגלית ניכר שיפור בהתאמה למקצוע לאורך זמן, אף שיש מורים רבים שהכשרתם אינה תואמת את הדרישות של משרד החינוך.

אקלים בית הספר

המחקר השווה את התשובות לשאלוני ראמ"ה אשר עוסקים באקלים הבית-ספרי (היחסים בין התלמידים בבית הספר, היחסים בין התלמידים והמורים, תחושת המוגנות של התלמיד ועוד) בשנים 2009/2010 ו-2019/2020. רוב תשובות התלמידים בכל שלבי החינוך מצביעות על שיפור בתחושה כלפי בית הספר, ורק תשובות מעטות של תלמידים בחטיבה העליונה מצביעות על היעדר שינוי.

עוד בעניין אקלים בית הספר, בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים השיפור במגזר הערבי היה גדול יותר מהשיפור במגזר היהודי. בחטיבה העליונה היו תחומים שבהם השיפור היה גדול יותר במגזר הערבי, ובתחומים אחרים השיפור היה גדול יותר במגזר היהודי. נקודה חשובה שיש לתת עליה את הדעת היא תלונות של תלמידים על אלימות מילולית ואף פיזית מצד מורים. אמנם בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים המצב השתפר, אך הוא הורע בחטיבה העליונה.

המחקר הראה כי התפיסה הרווחת בשיח הציבורי שמערכת החינוך בישראל נמצאת בתהליך מתמשך של הידרדרות אין לה על מה לסמוך. עם זאת, על אף המגמה הכללית של שיפור בהישגי מערכת החינוך, עדיין רבה המלאכה בתחומים כגון צמצום הפערים בין קבוצות האוכלוסייה, העלאת ההישגים הלימודיים והאקלים הבית-ספרי. ראוי לעודד את כל העוסקים והעוסקות בחינוך להתמיד במאמציהם להגיע להישגים טובים יותר ולהראות שיש שכר לעמלם.